Page 46 - waia226
P. 46

‫סיפורה זיכרוןבסלוןשל אווה פרלמן‬
‫"אם הגרמנים היו באים ומגלים שיהודים נמצאים בביתם‪,‬‬
    ‫הם היו הורגים אותנו ואתם‪ ,‬ושורפים את הבית"‬

‫קורת גג במשך שבועיים‪ .‬שארלוט גוטמן‬              ‫והסתתרה בבית של זוג מאוטרנס – משפחת ראבו‪.‬‬                                           ‫תמונות באדיבות ה‪IAC-‬‬
‫לא ישנה כלל כי פחדה שבעלה יחזור‬
                                                ‫"הם סיכנו את חייהם בכך שלקחו אותנו אליהם‪ ,‬גם‬                 ‫איילה אור‪-‬אל‬
           ‫והקצינים יגלו שהם יהודים‪.‬‬            ‫אם אבא שלי שילם שכר דירה‪ ",‬אמרה על מונסייה‬
‫"אם הם ידעו או לא – לעולם לא נדע‪,‬‬               ‫ומאדאם ראבו‪" .‬אם הגרמנים היו באים ומגלים‬         ‫ניצולת השואה אווה פרלמן התארחה במרכז שפר‬
‫אבל כך או כך זה היה נס שלא קרה‬                  ‫שיהודים נמצאים בביתם‪ ,‬הם היו הורגים אותנו‬        ‫של ה‪ IAC-‬ביום השואה לאירוע "זיכרון בסלון"‪.‬‬
‫לנו כלום‪ ",‬אמרה פרלמן‪" .‬אמא שלי‬                                                                  ‫פרלמן‪ ,93 ,‬נולדה בשנת ‪ 1932‬בגרמניה להורים‬
‫הייתה מאוד חזקה ואמיצה‪ ,‬והיא גיבורת‬                                    ‫ואתם‪ ,‬ושורפים את הבית‪".‬‬   ‫יהודים‪ .‬המשפחה גרה בברלין היכן שאביה‪ ,‬רודולף‬
                                                                                                 ‫גוטמן עבד כעו"ד פטנטים ואמה‪ ,‬שרלוט גוטמן‬
                        ‫הסיפור שלי‪".‬‬            ‫הפחד היה נוכח תמיד בתקופה שבה שהו אצל‬            ‫למדה בבית ספר לרפואה‪ .‬כשהיטלר עלה לשלטון‬
‫זמן קצר לאחר שהקצינים עזבו את‬                   ‫משפחת ראבו‪ .‬המשפחה התחבאה ביער סמוך בכל‬          ‫ואנשי מקצוע יהודים החלו להתמודד עם אתגרים‬
‫הבית‪ ,‬קיבלה שארלוט גוטמן מכתב‬                   ‫פעם שהם הוזהרו שהנאצים בסביבה‪" .‬עד היום הזה‬      ‫הולכים וגוברים‪ ,‬קולגה של אביה‪ ,‬מונסייה פלאסרוד‪,‬‬
‫המודיע שבעלה חי‪ ,‬אך זקוק לה שתביא‬               ‫אני לא יכולה להיות ביער לבדי" סיפרה פרלמן‪" .‬מוך‬
‫לו בגדים אזרחיים בדחיפות‪ .‬במהלך‬                 ‫חשש שאמצא גופה בגלל שזה מה שקרה לאחר‬                                        ‫הציע לו עבודה בפריז‪.‬‬
‫מסעה אליו‪ ,‬מערכת הבלמים במכוניתה‬                ‫המלחמה‪ .‬הנאצים נכנסו לכל היערות וחיפשו אחר‬
                                                                                                 ‫"לאבא שלי הייתה הזדמנות‪ ,‬והייתה לו גם החוכמה‬
                          ‫התקלקלה‪.‬‬                       ‫אנשים שהסתתרו שם וירו בהם במקום"‪.‬‬                            ‫לנצל אותה‪ ",‬סיפרה פרלמן‪.‬‬
‫"למזלנו‪ ,‬בחסדי שמיים‪ ,‬היה להם‬
‫תאונת דרכים שהצילה את חייהם‪",‬‬                   ‫מטוסים גרמניים הפציצו את האזור ביולי ‪,1944‬‬       ‫היא ו ִאמה נשארו בגרמניה עד סוף שנת ‪,1933‬‬
‫אמרה פרלמן‪" .‬אני לא יכולה לחשוב על זה אחרת‪".‬‬    ‫מה שגרם לרודולף גוטמן להתגייס למחתרת‬             ‫אז נאסרה כניסתם של כל הסטודנטים היהודים‬
‫מכיוון שהתאונה גרמה לפציעתה של שארלוט‬           ‫הצרפתית; הוא החליט שאם נגזר עליו למות‪ ,‬זה‬        ‫לאוניברסיטה‪ .‬השניים הצטרפו לאביה ולפליטים‬
‫גוטמן ומנעה ממנה להמשיך בדרכה‪ ,‬היא הצליחה‬                                                        ‫רבים אחרים במתחם דירות בפריז‪ .‬כדי להתחמק‬
‫להתחמק מהצבא הגרמני שחיסל כפר סמוך ואת‬                                         ‫יהיה עם נשק ביד‪.‬‬  ‫מהנאצים‪ ,‬משפחת גוטמן נדדה במשך שנים ברחבי‬
‫תושביו‪ .‬במקום זאת‪ ,‬בעלה מצא אותה בצד הדרך –‬
                                                ‫יום אחד‪ ,‬בעודו נלחם הרחק מהבית‪ ,‬נכנסו שני‬                                                 ‫צרפת‪.‬‬
               ‫והמשפחה הצליחה להתאחד שוב‪.‬‬       ‫נאצים לביתם של משפחת ראבו ודרשו מזון ומקום‬
‫פרלמן סיפרה שלאחר מלחמת העולם השנייה היא‬        ‫לינה‪ .‬הקצינים ומשפחת גוטמן ישנו תחת אותה‬         ‫פרלמן ושני אחיה נדחו מבתי הארחה רבים‪,‬‬
‫חשה שנאה לכל דבר גרמני‪ .‬עם השנים הצליחה‬                                                          ‫משום שילדים רבים אחרים גם הם הסתתרו‪.‬‬
‫להשקיט את השנאה ולחזק את אמונתה באלוהים‪.‬‬                                                         ‫בשנת ‪ ,1942‬פגשו הוריה אישה בשם מאדאם‬
‫"הוא נתן לנו בחירה‪ :‬לעשות רע או לעשות טוב‪",‬‬                                                      ‫מנטו ֶנה‪ ,‬ש ִאפשרה לשלושת הילדים להתגורר‬
                                                                                                 ‫בביתה שבעיירה אוטרנס שבצרפת‪ .‬הפרידה‬
   ‫אמרה‪" .‬הוא לא אחראי למעשים של בני האדם‪".‬‬                                                      ‫מההורים בגיל כה צעיר הייתה קשה‪ ,‬אך עם‬
‫היא מזכירה לעצמה את הדברים האלה גם כיום‪,‬‬                                                         ‫התגברות האנטישמיות‪ ,‬התאחדה המשפחה‬
‫כאשר נכדתה וניניה החיים בישראל מתמודדים עם‬
‫אותה אנטישמיות שממנה ניסו הוריה להגן עליה‬

                              ‫לפני שמונים שנה‪.‬‬
‫עד היום מקפידה פרלמן לדבר בפני תלמידים‪,‬‬
‫מעודדת אותם להילחם באי סובלנות ולהשתתף‬

                                  ‫במצעד החיים‪.‬‬
‫"השליחות שלי היא לדבר‪ ,‬לספר את הסיפור שלי‪",‬‬

                                         ‫אמרה‪.‬‬

‫שבט חן בוואלי‬  ‫שבט כפיר באגורה הילס‬             ‫שבט הראל בעיר‬    ‫ענת פיל‪-‬גולן‬
                                                                              ‫דולה מוסמכת‬
 ‫כיתות ב'‪-‬י"ב‬         ‫כיתות ה'‪-‬י"ב‬                 ‫כיתות ג'‪-‬י"ב‬
 ‫‪818-836-9412‬‬        ‫‪424-235-5734‬‬                ‫‪310-579-7902‬‬     ‫מלווה בזמן ההריון‪ ,‬הלידה ולאחר לידה‬
                                                                 ‫מטפלת בשמנים‪ ,‬ברייקי וקערות טיבטיות‬

                                                                 ‫מעבירה קורסים של הכנה ללידה ליחידים וקבוצות‬

                                                                     ‫ענת ‪" -‬עני לה" מלווה את התינוקות‬
                                                                        ‫בעיסוי הודי והתפתחות הילד‬

                                                                      ‫‪Prenatal Yoga & Baby Yoga‬‬

                                                                                                                                      ‫‪www.weareinamerica.com 46‬‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51