Page 34 - waia220
P. 34

‫צילום‪ :‬ענבר טל צלמים‬                                                                                       ‫סיפורו של‬

                                                                                                           ‫י גשירבוארלי‬
                                                                                                                    ‫זהו סיפור על אור וחושך‪,‬‬
                                                                                                                   ‫על גבורתו הבלתי תאמן של‬
                                                                                                                  ‫עוז דוידיאן שב‪ 7-‬באוקטובר‬
                                                                                                                  ‫הציל ‪ 120‬צעירים מפסטיבל‬
                                                                                                                   ‫הנובה כשהוא מסכן את חייו‬
                                                                                                                   ‫ונוסע הלוך ושוב‪ ,‬בדרך לא‬
                                                                                                                   ‫דרך‪ ,‬הלוך ושוב כדי לחפש‬
                                                                                                                      ‫ניצולים ולהביא אותם‬
                                                                                                                        ‫למקום מבטחים‬

                      ‫נפגשתי עם עוז לראיון על אותו בוקר בו השתנו חייו לנצח‪ .‬הוא מודה שלא קל לו‬             ‫איילה אור‪-‬אל‬
                      ‫לספר את סיפורו‪ ,‬לחיות שוב ושוב את אותו יום‪" .‬הרבה פעמים אני מתפרק‪ ,‬בוכה‬
                      ‫באחד הרגעים המותחים או אולי ההזויים בסרט "הרשימה של עוז"‪ ,‬עוצר עוז באמצע ובוכים אתי‪ ,‬זה לא קל‪ ,‬אבל אני מבין את החשיבות של זה‪ .‬צריך שהעולם‬
                      ‫דווידיאן‪ ,52 ,‬ליד רכב משטרה עם דלת פתוחה‪ ,‬על הכביש מוטל חייל ולידו כורע ידע מה שקרה לנו‪ .‬עם כל העצבות וכל הקושי יש גם הרבה תקווה בסיפור שלי‪,‬‬
                      ‫איש עם קסדה‪ .‬מימין ומשמאל מכוניות נטושות‪ ,‬חלקן שרופות‪" .‬ראיתי ניידות זה נותן לאנשים תקווה וזה חשוב"‪.‬‬
                                                                                                ‫של משטרה וחשבתי איזה יופי‪ ,‬הם חיסלו את המחבלים" הוא מספר‪" .‬מתקדם‬
                      ‫עוז גר במושב מסלול מזה ‪ 30‬שנה‪ .‬הוא נולד במושב הסמוך‪ ,‬פטיש‪ .‬לפני ‪25‬‬        ‫עוד טיפה‪ ,‬רואה מישהו פה על הכביש מטפל בחייל‪ ,‬אני עוצר לידו בין המכוניות‬
                      ‫שנים‪ ,‬ביחד עם אביו אברהם‪ ,‬הוא הקים את חוות‬
                      ‫הבודדים "חוות אברהם" השוכנת בין מושב פטיש‬                                                         ‫השרופות ושאל מהחלון‪" ,‬מה קורה? יש פצועים? והוא‬
                      ‫לרעים‪ .‬אך לאחר מותו של אביו‪ ,‬עבר למושב מסלול‬                                                                              ‫עונה לי בערבית‪" :‬הוא מת"‪.‬‬

                      ‫והעביר את החווה לניהולם של אחותו וגיסו‪.‬‬                                              ‫בסרט הדוקו המצויין של יוסי אלי וגידי מרון‪ ,‬מוצגת‬
                                                                                                           ‫הסצינה הזאת שתועדה במצלמת המכונית של עוז‪.‬‬
                      ‫"ב‪ 6:20-‬בבוקר התעוררנו לאזעקה של התקפת‬                                               ‫המחבל מרים את הראש ומסתכל לכיוון הגבר המזוקן‬
                      ‫טילים עלינו‪ .‬וכמו כולם‪ ,‬אנו מתורגלים אז יצאנו‬                                        ‫בטנדר הלבן‪" .‬ואז נופל לי האסימון שהוא מחבל ולו‬
                      ‫החוצה למיגונית כי אין לנו ממ"ד בבית ושמענו מאות‬
                      ‫טילים‪ .‬מייד אמרתי לאישתי‪ ,‬יש משהו חריג בהתקפה‬                                               ‫נופל האסימון שאני יהודי"‪ ,‬ממשיך עוז לספר‪.‬‬

                      ‫הזאת"‪.‬‬                                                                               ‫חילופי הדברים בין השניים ארכו רק שניות ספורות‪,‬‬
                                                                                                           ‫אבל עוז לא ישכח אותן לעולם‪ .‬אותו הרגע בו קלט‬
                      ‫לעוז ארבע בנות‪ ,‬בתו הקטנה היתה אז בת פחות‬                                            ‫שהוא מסתכל על מחבל‪ .‬הוא לחץ על הגז ונמלט‬
                      ‫משנתיים והגדולה בת ‪ .16‬לאחר שדאג שכל‬                                                 ‫מהמקום כשתריסר מחבלים יורים לעבר הטנדר‪ .‬בנס‬
                      ‫המשפחה תגיע לממ"ד‪ ,‬הוא רץ שוב החוצה להביא‬
                      ‫מים וטיטולים ובדרך ראה מאות יירוטים של כיפת‬                                                                         ‫הוא הצליח לברוח‪.‬‬

                      ‫הברזל‪.‬‬                                                                               ‫ההתחככות הזאת עם המוות‪ ,‬לא עצרה אותו‪ .‬במשך‬
                                                                                                           ‫כל אותו יום‪ ,‬שבת השחורה‪ ,‬ה‪ 7-‬באוקטובר‪ ,‬הוא נסע‬
                      ‫"חזרתי למיגונית ואחרי כ‪ 20-30-‬דקות‪ ,‬אחותי‬                                            ‫הלוך ושוב‪ 15 ,‬פעמים‪ ,‬אוסף ניצולי נובה‪ ,‬מוריד אותם‬
                      ‫שולחת הודעה בווסטאפ המשפחתי שבעלה עופר‪,‬‬                                              ‫ביישוב פטיש ואח"כ במושב מסלול וחוזר בחזרה‪ .‬הוא‬
                      ‫נמצא בחווה שלהם ממש ליד שטח המסיבה‪ .‬הוא‬                                              ‫המשיך לנסוע כל היום‪ .‬בחצות שב הביתה לכמה‬
                      ‫הוא היה שם בבוקר‪ ,‬האכיל את הפרות וחושב שיש‬
                      ‫פיגוע‪ .‬היא שאלה אם אני יכול לבוא לעזור ושיש ילדים‬                                                  ‫דקות ואז שב לשטח‪ ,‬ככה עד הבוקר‪.‬‬

                      ‫שרצים ליד החווה"‪.‬‬                                                                    ‫הסרט ששודר ברשת ‪ 13‬בטלוויזיה הישראלית‪ ,‬הוקרן‬
                                                                                                           ‫בסבן תיאטר‪ ,‬לשם הוזמן עוז על ידי הרב דיוויד ברון‬
                      ‫עוז לא חשב פעמיים‪ ,‬הורה לאשתו ולבנות לא לצאת‬       ‫הדרך אותה עבר ‪ 15‬פעמים הלוך ושוב‬  ‫מ‪ .Temple of the Arts-‬כ‪ 1500-‬איש הגיעו להקרנה‬
                      ‫מהממ"ד‪ ,‬נכנס לטנדר ונסע במהירות לשטח החווה‬                                           ‫וישבו מרותקים במשך שעה שלמה‪ .‬מדובר בסיפור‬
                      ‫הסמוך‪ .‬מאחר ובמשך שנים רבות הוא רעה צאן‬                                              ‫גבורה מרגש עד דמעות‪ ,‬על מושבניק שהפך לגיבור‬
                      ‫באזור‪ ,‬הוא הכיר את השטח היטב‪ ,‬כל דרך עפר‪ ,‬כל‬
                      ‫שיח ועץ‪ ,‬כל בור ונקיק‪ .‬ההיכרות הזאת אגב‪ ,‬תהיה‬                                                                              ‫באותו היום‪.‬‬

                                                                                                                         ‫‪www.weareinamerica.com 34‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39