Page 34 - waia220
P. 34
צילום :ענבר טל צלמים סיפורו של
י גשירבוארלי
זהו סיפור על אור וחושך,
על גבורתו הבלתי תאמן של
עוז דוידיאן שב 7-באוקטובר
הציל 120צעירים מפסטיבל
הנובה כשהוא מסכן את חייו
ונוסע הלוך ושוב ,בדרך לא
דרך ,הלוך ושוב כדי לחפש
ניצולים ולהביא אותם
למקום מבטחים
נפגשתי עם עוז לראיון על אותו בוקר בו השתנו חייו לנצח .הוא מודה שלא קל לו איילה אור-אל
לספר את סיפורו ,לחיות שוב ושוב את אותו יום" .הרבה פעמים אני מתפרק ,בוכה
באחד הרגעים המותחים או אולי ההזויים בסרט "הרשימה של עוז" ,עוצר עוז באמצע ובוכים אתי ,זה לא קל ,אבל אני מבין את החשיבות של זה .צריך שהעולם
דווידיאן ,52 ,ליד רכב משטרה עם דלת פתוחה ,על הכביש מוטל חייל ולידו כורע ידע מה שקרה לנו .עם כל העצבות וכל הקושי יש גם הרבה תקווה בסיפור שלי,
איש עם קסדה .מימין ומשמאל מכוניות נטושות ,חלקן שרופות" .ראיתי ניידות זה נותן לאנשים תקווה וזה חשוב".
של משטרה וחשבתי איזה יופי ,הם חיסלו את המחבלים" הוא מספר" .מתקדם
עוז גר במושב מסלול מזה 30שנה .הוא נולד במושב הסמוך ,פטיש .לפני 25 עוד טיפה ,רואה מישהו פה על הכביש מטפל בחייל ,אני עוצר לידו בין המכוניות
שנים ,ביחד עם אביו אברהם ,הוא הקים את חוות
הבודדים "חוות אברהם" השוכנת בין מושב פטיש השרופות ושאל מהחלון" ,מה קורה? יש פצועים? והוא
לרעים .אך לאחר מותו של אביו ,עבר למושב מסלול עונה לי בערבית" :הוא מת".
והעביר את החווה לניהולם של אחותו וגיסו. בסרט הדוקו המצויין של יוסי אלי וגידי מרון ,מוצגת
הסצינה הזאת שתועדה במצלמת המכונית של עוז.
"ב 6:20-בבוקר התעוררנו לאזעקה של התקפת המחבל מרים את הראש ומסתכל לכיוון הגבר המזוקן
טילים עלינו .וכמו כולם ,אנו מתורגלים אז יצאנו בטנדר הלבן" .ואז נופל לי האסימון שהוא מחבל ולו
החוצה למיגונית כי אין לנו ממ"ד בבית ושמענו מאות
טילים .מייד אמרתי לאישתי ,יש משהו חריג בהתקפה נופל האסימון שאני יהודי" ,ממשיך עוז לספר.
הזאת". חילופי הדברים בין השניים ארכו רק שניות ספורות,
אבל עוז לא ישכח אותן לעולם .אותו הרגע בו קלט
לעוז ארבע בנות ,בתו הקטנה היתה אז בת פחות שהוא מסתכל על מחבל .הוא לחץ על הגז ונמלט
משנתיים והגדולה בת .16לאחר שדאג שכל מהמקום כשתריסר מחבלים יורים לעבר הטנדר .בנס
המשפחה תגיע לממ"ד ,הוא רץ שוב החוצה להביא
מים וטיטולים ובדרך ראה מאות יירוטים של כיפת הוא הצליח לברוח.
הברזל. ההתחככות הזאת עם המוות ,לא עצרה אותו .במשך
כל אותו יום ,שבת השחורה ,ה 7-באוקטובר ,הוא נסע
"חזרתי למיגונית ואחרי כ 20-30-דקות ,אחותי הלוך ושוב 15 ,פעמים ,אוסף ניצולי נובה ,מוריד אותם
שולחת הודעה בווסטאפ המשפחתי שבעלה עופר, ביישוב פטיש ואח"כ במושב מסלול וחוזר בחזרה .הוא
נמצא בחווה שלהם ממש ליד שטח המסיבה .הוא המשיך לנסוע כל היום .בחצות שב הביתה לכמה
הוא היה שם בבוקר ,האכיל את הפרות וחושב שיש
פיגוע .היא שאלה אם אני יכול לבוא לעזור ושיש ילדים דקות ואז שב לשטח ,ככה עד הבוקר.
שרצים ליד החווה". הסרט ששודר ברשת 13בטלוויזיה הישראלית ,הוקרן
בסבן תיאטר ,לשם הוזמן עוז על ידי הרב דיוויד ברון
עוז לא חשב פעמיים ,הורה לאשתו ולבנות לא לצאת הדרך אותה עבר 15פעמים הלוך ושוב מ .Temple of the Arts-כ 1500-איש הגיעו להקרנה
מהממ"ד ,נכנס לטנדר ונסע במהירות לשטח החווה וישבו מרותקים במשך שעה שלמה .מדובר בסיפור
הסמוך .מאחר ובמשך שנים רבות הוא רעה צאן גבורה מרגש עד דמעות ,על מושבניק שהפך לגיבור
באזור ,הוא הכיר את השטח היטב ,כל דרך עפר ,כל
שיח ועץ ,כל בור ונקיק .ההיכרות הזאת אגב ,תהיה באותו היום.
www.weareinamerica.com 34