Page 32 - waia219
P. 32
הרב דוד רוזנפלד
סוכות:
אנחנו לא עוזבים
מדוע סוכות מגיע מיד לאחר הימים הנוראים
עצמי בעולמי הקטן והעסוק ".רחל רוצה שבדיוק כמו התלמוד משבח את אחותה וצרתה לאה ,שקראה תמיד נראה כאילו סוכות מגיע בהפתעה .לחג
שאלוקים היה חלק מחייה בזמנים הקשים ,הוא יהיה לבנה הרביעי יהודה ,משום שכפי שהיא הסבירה הפסח אנחנו מתכוננים במשך שבועות .לפני הימים
"הפעם אודה את ה' " )בראשית כט ,לה; מסכת הנוראים יש חודש שלם שמאפשר לנו לבחון את
איתה גם בזמנים הטובים. ברכות ז .(:קיבלת מאלוקים מתנה כל כך יקרה – ילד מעשינו בעבר ולהחליט על העתיד .חנוכה ופורים
– את צריכה להרגיש אסירת תודה! אם רחל באמת הם נאות מדבר מיוחלות בשיממון חודשי החורף
זה יכול להסביר את התהליך מהימים הנוראים כל כך מודאגת מבעיות הפוריות שלה ,אז היא תוכל
לסוכות .בראש השנה ויום כיפור אנחנו מרגישים להתחיל שוב להתפלל בעוד שנה או שנתיים! אבל הארוכים.
קרבה עזה לאלוקים ,אולם באופן רציני וכבד-משקל כרגע ,האם היא לא צריכה פשוט להביע את תודתה
במיוחד ,כמעט מפחיד .אנחנו יודעים שאכזבנו אולם לפני סוכות אין לנו את הלוקסוס הזה .הוא מגיע
אותו ,שלא היינו טובים כמו שהיינו אמורים להיות וליהנות מהמתנה שאלוקים כבר נתן לה? ימים ספורים אחרי יום כיפור .אנחנו בקושי מצליחים
בשנה שחלפה .אנחנו צמים ,אנחנו מבלים את היום אני מאמין שהתשובה היא כדלהלן .רחל התקרבה להתאושש מהצום ,וכבר נכנסים לפעילות נמרצת
בתפילה בבית הכנסת ,ואנחנו מתחננים לכפרה מאוד לאלוקים בשל הקשיים שלה .היא צעקה ,היא – בניית סוכה ,קניית ארבעה מינים ,בישול ,הכנת
ולשנה מוצלחת יותר .ובתוך כל הדמעות והחרטה, בכתה ,היא התפללה .היא אפילו עוררה את כעסו של קישוטים ועוד .פשוט אין לנו זמן להתכונן נפשית
אנחנו מרגישים קרבה אדירה לאלוקים ,שאליו בעלה יעקב על עקשנותה )ל ,א-ב( .וכשמשאלותיה למעבר .עוברים עלינו כמה ימי הכנות מתישים ואז
התגשמו לבסוף ,היה לה רק מסר אחד לאלוקים:
אנחנו חייבים לפנות באופן כל כך נואש. "אני לא עוזבת אותך" .אתה קירבת אותי אליך ,אתה פתאום מתחיל החג.
גרמת לי להתחנן ,אתה גרמת לי לבכות ,אתה גרמת
המסר המרכזי של סוכות הוא" :אלוקים ,אנחנו לי לבחון את עצמי ,להכיר את צרכיי ולהתקרב אליך רבים מאנשי הרוח היהודיים תהו על מקומו של חג
רוצים להישאר אתך ".אנחנו לא רוצים לצאת מיום יותר מאי פעם .ואני לא מוותרת על זה .אני מתכוונת הסוכות בשנה העברית .לפי התורה ,החג נקבע
כיפור בתחושת הקלה – סבלנו ,צמנו ועכשיו אנחנו להמשיך להתפלל אליך כאילו ששום דבר לא קרה, לזכר ה"סוכות" – או ענני הכבוד – בהן סוכך עלינו
יכולים ליהנות ממנוחה; פתחנו דף חדש ,ועכשיו להמשיך לבקש על הילד שכל כך רציתי .מעולם לא אלוקים במדבר במשך 40שנה )ויקרא כג מג( .אולם
אנחנו יכולים לחזור לקהות החושים הרגילה שלנו הייתי קרובה אליך כמו בזמן שרציתי .ולא משנה מה אם כך ,מדוע דווקא עכשיו? היינו תחת ענני הכבוד
ולשכוח מכל העסק המעצבן .במקום זה ,אנחנו יומם ולילה במשך ארבעים שנים מלאות .למה אנחנו
לוקחים את כל הקרבה – את הפחד – ומתרגמים השתנה בחיי ,את הקשר הזה אני לא רוצה לאבד. צריכים להנציח אותם דווקא בימים אלה בשנה ,זמן
אותם לאהבה .אנחנו מאמינים שמחלת לנו ונתת אבל היה הבדל .רחל יכלה להרגיש קרובה
לנו הזדמנות נוספת .ואנחנו רוצים לדבוק בתחושת ומחוברת לאלוקים אבל לא דרך צער ואומללות. קצר כל כך אחרי יום כיפור?
הקרבה הזאת – לא מתוך אימת יום הדין ,אלא כולנו יודעים שבאופן אירוני ,אנחנו מרגישים הכי
קרובים לאלוקים דווקא ברגעים הקשים ביותר בבראשית ל' מסופר שרחל אמנו זכתה לילד רק
מתחושת חמימות ,של שהיה בצל הרוחניות'. בחיינו ,כשאנחנו יודעים עמוק בלב שאלוקים מדבר לאחר שנות נישואין רבות – רק לאחר שנים של עצב,
אלינו ,ומעורר אותנו להשתפר .רחל הבינה את זה, ריקנות ותפילה .וכשבנה נולד לבסוף ,היא קוראת לו
בדיוק כפי שענני הכבוד של אלוקים הקיפו אותנו אולם היא רצתה לקחת את אותם רגשות ,את אותה יוסף .מדוע יוסף? רחל מסבירה" ,יוסף ה' לי בן אחר"
והגנו עלינו במשך ארבעים שנים במדבר ,כך אנחנו עוצמה ,ולדבוק בה .היא לא רצתה שהכרת התודה )פסוק כד( .היא התברכה בבן אחד והתפללה בכל
רוצים לקחת את תחושת הקרבה הזאת שעלתה שלה תהיה מתנת הפרידה לאלוקים" .תודה על כל
מתוך יראת הדין האלוקי ,ולהשתמש בה כדי מה שנתת לי .ועכשיו אני אשכח ממך ואאבד את ליבה שאלוקים ייתן לה בן נוסף.
להתקרב אליו באמת .הפחד עבר ,הדין חלף .עכשיו
אנחנו פשוט רוצים להיות עם אלוקים .ואנחנו לא באדיבותaish.co.il : בקשתה של רחל תמיד הפליאה אותי .באותו יום בו
היא זוכה בבן אחד ,היא כבר מתחילה להתפלל על
מתכוונים לעזוב. הבא .האם לא הייתה צריכה להיות לה קצת יותר
הכרת תודה על מה שהיא כן קבלה? תגידי 'תודה'!
www.weareinamerica.com 32
