Page 48 - waia217
P. 48

‫במכתבים שאנחנו מוצאים‬                                                                           ‫איילה אור‪-‬אל‬

‫או במחברות שהוא כתב‪,‬‬                                                                            ‫כבר מספר ימים לפני‬

‫בכל פסקה כמעט שהוא‬                                                                              ‫ששמע את הדפיקה על‬
                                                                                                ‫הדלת‪ ,‬אבי הרוש ידע‬
‫רשם היתה שורה של "אני‬
‫חייב להספיק הכל בחיים‪.‬‬                                                                          ‫שהיא הולכת להגיע‪" .‬הייתי‬

         ‫החיים קצרים"‪.‬‬                                                                                          ‫נוסע במכונית ומספיד אותו‬
                                                                                                               ‫ואז הייתי כועס על עצמי‬
‫כמו חיילים רבים הנכנסים‬                                                                                       ‫ומפסיק"‪ ,‬אומר הרוש בראיון‬
‫לקרב‪ ,‬ריף הותיר אחריו‬                                                                                        ‫טלפוני מביתו בתל אביב‪" .‬אני‬
‫מכתב בו מתגלה בחור עם‬                                                                                      ‫הייתי זה שפתחתי את הדלת‬
‫ערכים‪" :‬למה אני מסכן את‬                                                                                  ‫ומייד לאחר ההבנה שריף נהרג‪,‬‬
‫עצמי? עשו את זה לפני ויעשו את‬                                                                         ‫היתה עוד הבנה שאני צריך לבחור‬
‫זה גם אחרי‪ .‬אני מוכן להקריב את‬                                                                     ‫בצד של החיים ואני שמח שגם אחותו זואי‬
‫החיים בשביל אותה מבוגרת שאומרת‬                                                                  ‫ואמו סיגל החליטו לבחור בצד הזה‪ .‬יחד עם‬
‫לי תודה ובוכה‪ ,‬ובשביל המשפחה שלי‬
‫שתשב בשקט ובנחת וידעו שיש מאחוריהם צבא‬                                                                             ‫הבחירה הזאת‪ ,‬מדובר‬
‫ענק שישמור עליהם‪ ,‬כל‬                                                                                               ‫במציאות לא ברורה‪.‬‬
‫עוד אנחנו על הרגליים‪.‬‬                                                                                              ‫זה לחוות כאב יומיומי‪,‬‬
‫ניסיתי את הכי טוב שלי‬                                                                                              ‫שעה‪-‬שעה‪ ,‬אפילו דקה‪-‬‬
‫וזה לאן שהגעתי‪ ,‬אמרתי‬                                                                                              ‫דקה‪ ,‬אבל עדיין להחליט‬
                                                                                                                   ‫שאנו חיים‪ .‬בהתחלה‬
‫שאם אני מתגייס כבר‪,‬המכתב האחרון‬                                                                                    ‫כעסתי מאוד על‬
                                                                                                                   ‫המדינה‪ ,‬על הצבא ואחר‬
‫אז למקום שיוציא ממני‬                                                                                               ‫כך על ריף שרץ קדימה‬
  ‫כמה שיותר וימקסם"‪.‬‬                                                                                               ‫אל האש‪ ,‬אבל עם הזמן‬
                                                                                                                   ‫את מבינה שאף אחד לא‬
 ‫מתי נפגשת עם ריף‬                                                                                                  ‫הכריח את ריף להגיע‬
‫בפעם האחרונה לפני‬

           ‫שנהרג?‬

‫"שלושה וחצי שבועותשל ריף‬
‫האחרונה‬  ‫והפעם‬                                                                                  ‫ליחידה בה שירת‪ .‬ריף‬

‫שדיברנו היתה שבועיים‬                                                                            ‫פחד אבל החליט שלשם‬
‫ריף הרוש‪ ,‬בן ‪ ,20‬התגייס ליחידת אגוז בחטיבת הקומנדו ונהרג באפריל‪ .‬וחצי לפני שנהרג‪ .‬זה‬
                                                                                                ‫הוא הולך"‪.‬‬
‫סמל ריף הרוש‪ 20 ,‬הוא הותיר אחריו מכתב מרגש המגלה בחור צעיר‪ ,‬מלא ערכים ואהבת הארץ‪ .‬היה לפני שנכנס לעזה"‪.‬‬
‫זה היה זמן קצר לפני‬                                                                             ‫מקיבוץ רמת דוד‪,‬‬
   ‫פסח‪ ,‬מה עשיתם‬        ‫אביו אבי הרוש מספר על בנו האהוב שאיבד במלחמת חרבות ברזל‬                 ‫נפל בקרב בח'אן יונס‬

         ‫באפריל‪ .‬הוא היה בחג?‬
‫"לא חגגנו את פסח‪.‬‬                                                                               ‫לוחם בהכשרה בבית‬

         ‫נסענו למדבר שלושתנו‪ ,‬אני סיגל וזואי"‪.‬‬                                                  ‫הספר לקומנדו‪ ,‬עוצבת הקומנדו‪ .‬חודשיים לפני‬

      ‫ועכשיו עוד מעט ראש השנה‪ ,‬עוד חג‬                                                           ‫פרוץ המלחמה הוא התגייס ליחידת אגוז ובמרץ‬
                      ‫בלעדיו‪ ,‬מה תעשו?‬                                                          ‫נהרג בהיתקלות עם מחבלים בדרום רצועת עזה‪,‬‬
                                                                                                ‫ונפל לצידם של שלושה חיילים נוספים‪ .‬התקרית‬
‫"לא יודע עדיין מה נעשה בראש השנה‪ ,‬לפחות‬                                                         ‫התרחשה ליד הציר הלוגיסטי בשטח רצועת עזה‪,‬‬
‫כרגע מהמקום בו אני נמצא‪ ,‬אני לא חושב שנחגוג‪.‬‬                                                    ‫שדרכו מוכנסים לפעילות בדרום הרצועה כוחות‬
‫פשוט יהיה לי מאוד משונה לחגוג בלעדיו‪ .‬ריף מאוד‬                                                  ‫אוגדה ‪ .98‬מממצאי התחקיר הראשוני של האירוע‬
‫אהב חגים ומאוד אהב את המשפחתיות‪ .‬הוא תמיד‬                                                       ‫עולה כי כוח חי"ר מבית הספר לקומנדו של זרוע‬
‫דחף אותנו לזה‪ .‬יהיה לי מאוד בעייתי ברמה האישית‬                                                  ‫היבשה‪ ,‬שמרחיב מעת לעת את מרחב האבטחה‬
                                                                                                ‫בציר‪ ,‬ערך פטרול בקרבת בתים הרוסים באזור‪.‬‬
                                        ‫לחגוג"‪.‬‬

‫אני רואה הרבה פוסטים שאתה מעלה‬                                                                  ‫הכוח נתן מכת אש מקדימה לעבר המרחב‪ ,‬ואז‬
‫לרשתות החברתיות‪ .‬מה עוזר לך הכי‬
‫הרבה‪ ,‬לדבר עליו? לקבל חיבוק מאנשים‬                                                              ‫התקדם‪ .‬אך מחבלים שהגיחו מפיר של מנהרה ירו‬

                        ‫ברחוב?‬                                                                  ‫מקרוב על החיילים‪ ,‬שהשיבו אש‪ .‬ידוע כי לפחות‬

                                                                                                ‫מחבל אחד נהרג בקרב‪.‬‬

‫"האמת שהכל‪ ,‬אבל יותר מזה‪ ,‬זה כל הזמן לשאול‬       ‫מאוד למוזיקה‪ .‬אהב לצחוק ולשמח‪ .‬אני לא חושב‬     ‫אבי מספר שהיה לריף חשוב לשרת שירות‬
‫את עצמי‪ ,‬מה ריף היה רוצה שאעשה? אני חושב‬         ‫שראיתי אותו עצוב אי פעם‪ ",‬מספר אביו‪" .‬חבר טוב‬  ‫משמעותי ולהגן על המדינה‪ .‬בתמונות שלו‪ ,‬ריף‬
‫שגם סיגל וזואי עושות את זה כי בסופו של דבר‪,‬‬      ‫שלו סיפר שהוא היה מצליח ב‪ 24-‬שעות לדחוס‬        ‫נראה תמיד מחייך‪ ,‬מאושר‪ ,‬בחור יפה המקרין הרבה‬
‫אנחנו כאן וצריכים להתמודד עם ההמשך‪ .‬אז בכל‬
‫פעם שאני מגיע לאיזושהי צומת דרכים או משהו‬                                                                                               ‫טוב לב‪.‬‬
‫שאני לא יודע איך להתמודד אתו‪ ,‬אני באמת שואל‬
                                                                                                ‫"ריף אהב לחיות‪ ,‬עד כמה שזאת נשמעת קלישאה‪.‬‬
                   ‫את עצמי‪ ,‬מה ריף היה עושה?"‬                                                   ‫הוא ממש אהב את החיים‪ .‬הוא לא מצא עצמו יושב‬
                                                                                                ‫סתם בבית‪ ,‬אלא נסע להסתובב בישראל ובעולם‪.‬‬
         ‫היו לו חברים וחברות‪ ,‬הוא קרא והקשיב הרבה ‪ 170‬שעות‪ .‬הוא באמת היה כל הזמן בתנועה‪ ,‬גם אתה נפגש עם הורים שכולים?‬
                                                                                                ‫‪www.weareinamerica.com 48‬‬
   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53