Page 48 - waia217
P. 48
במכתבים שאנחנו מוצאים איילה אור-אל
או במחברות שהוא כתב, כבר מספר ימים לפני
בכל פסקה כמעט שהוא ששמע את הדפיקה על
הדלת ,אבי הרוש ידע
רשם היתה שורה של "אני
חייב להספיק הכל בחיים. שהיא הולכת להגיע" .הייתי
החיים קצרים". נוסע במכונית ומספיד אותו
ואז הייתי כועס על עצמי
כמו חיילים רבים הנכנסים ומפסיק" ,אומר הרוש בראיון
לקרב ,ריף הותיר אחריו טלפוני מביתו בתל אביב" .אני
מכתב בו מתגלה בחור עם הייתי זה שפתחתי את הדלת
ערכים" :למה אני מסכן את ומייד לאחר ההבנה שריף נהרג,
עצמי? עשו את זה לפני ויעשו את היתה עוד הבנה שאני צריך לבחור
זה גם אחרי .אני מוכן להקריב את בצד של החיים ואני שמח שגם אחותו זואי
החיים בשביל אותה מבוגרת שאומרת ואמו סיגל החליטו לבחור בצד הזה .יחד עם
לי תודה ובוכה ,ובשביל המשפחה שלי
שתשב בשקט ובנחת וידעו שיש מאחוריהם צבא הבחירה הזאת ,מדובר
ענק שישמור עליהם ,כל במציאות לא ברורה.
עוד אנחנו על הרגליים. זה לחוות כאב יומיומי,
ניסיתי את הכי טוב שלי שעה-שעה ,אפילו דקה-
וזה לאן שהגעתי ,אמרתי דקה ,אבל עדיין להחליט
שאנו חיים .בהתחלה
שאם אני מתגייס כבר,המכתב האחרון כעסתי מאוד על
המדינה ,על הצבא ואחר
אז למקום שיוציא ממני כך על ריף שרץ קדימה
כמה שיותר וימקסם". אל האש ,אבל עם הזמן
את מבינה שאף אחד לא
מתי נפגשת עם ריף הכריח את ריף להגיע
בפעם האחרונה לפני
שנהרג?
"שלושה וחצי שבועותשל ריף
האחרונה והפעם ליחידה בה שירת .ריף
שדיברנו היתה שבועיים פחד אבל החליט שלשם
ריף הרוש ,בן ,20התגייס ליחידת אגוז בחטיבת הקומנדו ונהרג באפריל .וחצי לפני שנהרג .זה
הוא הולך".
סמל ריף הרוש 20 ,הוא הותיר אחריו מכתב מרגש המגלה בחור צעיר ,מלא ערכים ואהבת הארץ .היה לפני שנכנס לעזה".
זה היה זמן קצר לפני מקיבוץ רמת דוד,
פסח ,מה עשיתם אביו אבי הרוש מספר על בנו האהוב שאיבד במלחמת חרבות ברזל נפל בקרב בח'אן יונס
באפריל .הוא היה בחג?
"לא חגגנו את פסח. לוחם בהכשרה בבית
נסענו למדבר שלושתנו ,אני סיגל וזואי". הספר לקומנדו ,עוצבת הקומנדו .חודשיים לפני
ועכשיו עוד מעט ראש השנה ,עוד חג פרוץ המלחמה הוא התגייס ליחידת אגוז ובמרץ
בלעדיו ,מה תעשו? נהרג בהיתקלות עם מחבלים בדרום רצועת עזה,
ונפל לצידם של שלושה חיילים נוספים .התקרית
"לא יודע עדיין מה נעשה בראש השנה ,לפחות התרחשה ליד הציר הלוגיסטי בשטח רצועת עזה,
כרגע מהמקום בו אני נמצא ,אני לא חושב שנחגוג. שדרכו מוכנסים לפעילות בדרום הרצועה כוחות
פשוט יהיה לי מאוד משונה לחגוג בלעדיו .ריף מאוד אוגדה .98מממצאי התחקיר הראשוני של האירוע
אהב חגים ומאוד אהב את המשפחתיות .הוא תמיד עולה כי כוח חי"ר מבית הספר לקומנדו של זרוע
דחף אותנו לזה .יהיה לי מאוד בעייתי ברמה האישית היבשה ,שמרחיב מעת לעת את מרחב האבטחה
בציר ,ערך פטרול בקרבת בתים הרוסים באזור.
לחגוג".
אני רואה הרבה פוסטים שאתה מעלה הכוח נתן מכת אש מקדימה לעבר המרחב ,ואז
לרשתות החברתיות .מה עוזר לך הכי
הרבה ,לדבר עליו? לקבל חיבוק מאנשים התקדם .אך מחבלים שהגיחו מפיר של מנהרה ירו
ברחוב? מקרוב על החיילים ,שהשיבו אש .ידוע כי לפחות
מחבל אחד נהרג בקרב.
"האמת שהכל ,אבל יותר מזה ,זה כל הזמן לשאול מאוד למוזיקה .אהב לצחוק ולשמח .אני לא חושב אבי מספר שהיה לריף חשוב לשרת שירות
את עצמי ,מה ריף היה רוצה שאעשה? אני חושב שראיתי אותו עצוב אי פעם ",מספר אביו" .חבר טוב משמעותי ולהגן על המדינה .בתמונות שלו ,ריף
שגם סיגל וזואי עושות את זה כי בסופו של דבר, שלו סיפר שהוא היה מצליח ב 24-שעות לדחוס נראה תמיד מחייך ,מאושר ,בחור יפה המקרין הרבה
אנחנו כאן וצריכים להתמודד עם ההמשך .אז בכל
פעם שאני מגיע לאיזושהי צומת דרכים או משהו טוב לב.
שאני לא יודע איך להתמודד אתו ,אני באמת שואל
"ריף אהב לחיות ,עד כמה שזאת נשמעת קלישאה.
את עצמי ,מה ריף היה עושה?" הוא ממש אהב את החיים .הוא לא מצא עצמו יושב
סתם בבית ,אלא נסע להסתובב בישראל ובעולם.
היו לו חברים וחברות ,הוא קרא והקשיב הרבה 170שעות .הוא באמת היה כל הזמן בתנועה ,גם אתה נפגש עם הורים שכולים?
www.weareinamerica.com 48