Page 96 - waia213
P. 96
? סיפורהפשסלחאיששלהנייצהוולדיתיה,שובאיןההשענבכר,תבההלוופנהיו0ה2עתשינדה,שמלמעחםייש אתיך חגגו את פסח ב1941- א
עצמת
שראל
כמות קטנה של קמח, באחד הלילות ,קצת לפני עלות השחר ,הרגשתי בדרך כלל ,הזיכרון
בקבוק מים ,עיתון וגפרור. שאני לא מסוגלת להמשיך יותר .דפקתי על דלתו שלנו מתחמק מהקופסה
יומיים לאחר מכן קיבלנו של בית כפרי ,שהתגלה כביתו של איכר גוי ,חביב הסגורה ,שבה שמורה אימת
בקבוק קטן של מים ,אבל ונדיב .הוא הכניס אותי למרתף שלו ,שם מצאתי אותם הימים .בפסח אחד,
היינו צריכים להמתין עוד כמה עוד ילדה קטנה אחת .לאחר מכן ,הצטרפו אלינו הנכד בן השלוש שלי הסתכל עלי
ימים בשביל הקמח .האזור כולו היה עוד שני בנים ובת .אף אחד מאיתנו לא הודה מהכיסא שעליו ישב ליד שולחן הסדר.
ריק ממזון ,מכיוון שאת הכול שלחו לצפון אני אפילו לא יודעת מה הוא אמר ,משום
גרמניה .לאיכר שאירח אותנו ,בקושי נשאר אוכל במשך כמה ימים שהוא יהודי. שהבהלה של פסח 1941האפילה על הכול.
עבור עצמו. היה זה חורף קשה .מידי בוקר ,מצאו קרני שמש הייתי אז נערה צעירה המוסתרת בתוך מרתף
בודדות את דרכן אל תוך המרתף ,מבעד לשני חשוך במרכז צרפת .לא היו איתי בני משפחה
יום לאחר מכן ,עיתון הגיע פנימה – ואז גפרור. החלונות הקבועים במעלה הקיר – זוג העיניים נוספים – לבדי ,עם עוד ארבעה ילדים ,כולנו זרים
חיכינו עוד כמה ימים ,עד שהבחנו שהשמש זורחת היחידי שלנו אל העולם שבחוץ .דרך החלונות
בשמיים כחולים ,במשך יום שלם .החלטנו ,שכדי האלה הכניס אותנו האיכר אל המרתף ,ומידי בוקר זה לזה.
ליצור תחושה חגיגית ,נחליף בגדים זה עם זה הוא היה משלשל דרך אחד מהם ,סל ובו חמש
ונלבש אותם כאילו הם חדשים .הבנים החליפו חתיכות מזון וסיר לצרכים הטבעיים שלנו .ככל היום ,ובשנים האחרונות ,כשאני חוגגת את הפסח,
ביניהם מכנסיים וחולצות והבנות החליפו שמלות. שזה יישמע מוזר ,היינו ברי מזל .בחורף הקשה מוקפת בנוחיות ובתפנוקי הדירה שלנו ,יחד עם
לפנות ערב אפינו את ה"מצה" שלנו ,למרות שלא הזה ,חמישה ילדים חסרי בית ,פיתחו לעצמם למעלה מתריסר קרובים וידידים ,אני מגלה,
היה לנו מושג איך עושים זאת .שפכנו מים לתוך ערכים שונים מאוד מאלה של היום – כמו גם קשרי שלמרות כל התפאורה ,אני לא יכולה להשוות
הקמח ,ערבבנו והחזקנו את הבצק בידיים חשופות, בליבי את החגים האלה לאירוע הייחודי שחגגתי
מעל לעיתון שבער על הרצפה .יצרנו משהו שסימל ידידות לכל החיים. לפני 62שנה .ב 1941-היה הפסח המיוחד ביותר
בחיי .אבל לפני שאתאר אותו ,אני רוצה להסביר
מצה ,ומה שזה היה ,הספיק לחמישתנו. באחד הימים ,כשאחד מאיתנו הציץ דרך החלון
החוצה ,הוא הבחין בשמש המאירה בשמים איך הגעתי למרתף.
באותו לילה חגגנו את ליל הסדר .אחד מאיתנו כחולים .כמה ימים לאחר מכן ,מישהו אחר ראה
אמר את הקידוש בעל פה – הברכה שמקדשת את גבעולי עשב ירוקים הבוקעים מהאדמה הקפואה. נולדתי בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה
ליל הפסח .אחר זכר את ארבע הקושיות .סיפרנו לא היו לנו לוח שנה או הערכת זמן ,אבל שיערנו, וחייתי ,אהובה ומרוצה ,עם משפחתי בנירנברג.
כמה סיפורים על יציאת מצרים שזכרנו ששמענו שאם מזג האוויר משתנה באמת והאביב מתחיל אולם ,בשנת 1933החשיך עלי עולמי – באחד
מההורים שלנו .ולבסוף ,הצלחנו לשחזר את ה"חד להגיע ,אז אולי אנחנו מתקרבים לפסח .כל אחד הימים ,צעדו פלוגות סער נאציות אל תוך נירנברג
מאיתנו הגיע מחוג שונה מבחינת שמירת המצוות, וציוו ,שכל הבניינים הגדולים יניפו עד לערב את
גדיא" – השיר שבדרך כלל סוגר את הערב. אך למרות זאת ,לכולנו הייתה שאיפה חזקה דגל צלב הקרס .בשנת ,1936לקחו אותנו ההורים
לעשות משהו ,על מנת לחגוג את מה שנראה כמו לפריס ,כיוון שאבי מונה בתור רב של בית הכנסת
פסח – 1941ללא סעודה חגיגית ,ללא פמוטות "רו קאדט" ) .(Rue Cadetלאחר מספר שנים ,עם
של כסף וללא יין – רק עם הרצון הפשוט שלנו חג הפסח המתקרב. התדרדרותו של המצב הפוליטי ,אבי גויס לצבא
להתחבר אל האלוקים – היה לנו חג מעמיק יותר ונאלץ לעזוב אותנו .בשנת ,1940כשהנאצים
למחרת בבוקר ,כשהאיכר הופיע עם האוכל שלנו התחילו להפציץ את פריס ,אימא שלי נמלטה יחד
מכל חג שחווינו לאחר מכן. שאלנו ,אם הוא מוכן להוריד מחר את הסל עם אתנו – ארבעת ילדיה – ברכבת האחרונה לפני
אני מודה לאלוקים שאפשר לי לחיות ,כדי לספר ההסתערות הגדולה .היה זה בערב שבועות.
עליו לילדים ולנכדים שלי .ויותר מזה ,אני מרגישה
מחויבות כלפי הדור הצעיר של המשפחה שלנו, ההמון הרב שנסע ברכבת – טורנדו אנושי – הפריד
אלה שמעולם לא חוו את מה שאני עברתי ,למסור אותנו שוב ושוב זה מזה .וכך ,חודשים לאחר מכן,
ולהעביר להם את הבהירות הנפלאה ש"סדר" זה בקטע נוסף במסע הנואש שלנו ,איבדתי את הקשר
נתן לי – התחושה החיה של הנוכחות האלוקית עם כל בני המשפחה שלי והתחלתי לנדוד מכפר
בחיי ,של ברכתו השופעת ,של הנסים והמסרים לכפר .בכל מקום נמצאו ילדים בודדים נוספים,
שלו ...ושל שמירת הבטחתו להמשיך ולקיים את
שעשו בדיוק את אותו הדבר.
עם ישראל לנצח.
קמח ,מים ,עיתון וגפרור
מובא באדיבותtorah.org :
www.weareinamerica.com 96