Page 24 - waia209
P. 24

‫ישב שם עם האקדח מכוון אליו‪ .‬תמונה זו חקוקה‬         ‫‪...‬מחפשים קצת שקט בלוס אנג'לס‬
‫במוחנו‪ .‬מאוחר יותר גילינו שאיבדנו כמה חברים‪.‬‬
‫אופיר ואני הלכנו לחמש הלוויות של חברים והורים‬      ‫אופיר בר ואור צורף‪ ,‬שניהם בני ‪ ,17‬טסו לבדם‬                                                          ‫‪...‬המשך‬
‫של חברים‪ .‬אנחנו מכירים הרבה אנשים שהושפעו‬          ‫ללוס אנג'לס‪ ,‬כשהם לא בטוחים לגבי משך שהותם‬
‫ממה שקרה ונרצחו‪ ,‬נחטפו או נפצעו‪ .‬כולנו הולכים‬      ‫והאפשרות לחזור הביתה‪ .‬משפחותיהם פונו בשל‬          ‫יקרות מאוד‪ .‬הביטוח לבדו עולה ‪ 1,700‬דולר‪ ,‬והם‬
‫לאותו בית ספר באזור‪ ,‬כך שאנחנו מכירים הרבה‬         ‫המלחמה‪ .‬משפחתו של צורף נשלחה לקיבוץ בים‬                         ‫לא יכולים להרשות את זה לעצמם"‪.‬‬
                                                   ‫המלח‪ .‬אביו ושני אחיו מתכוננים להתגייס לצה"ל‬
                               ‫תלמידים מבארי"‪.‬‬     ‫ואמו עובדת בקופת חולים‪ .‬שני החברים בילו בליל‬      ‫הנשים הישראליות המקומיות גם סייעו למשפחות‬
                                                   ‫שבת בבית חברים בכפר סמוך‪ ,‬יתד‪ ,‬והלכו לישון רק‬     ‫לרשום את ילדיהן לבתי ספר יהודיים כמו אילן רמון‬
‫הקיבוץ של צורף נלחם בקבוצה גדולה של מחבלי‬                                                            ‫באגורה הילס שהציע הנחה נדיבה‪ .‬הן מארגנות‬
                 ‫חמאס שפרצו ליישובם המגודר‪.‬‬                                     ‫בשעה ‪ 5:00‬בבוקר‪.‬‬     ‫פעילויות לילדים‪ ,‬צעצועים ובגדים ופעמיים בשבוע‬
                                                                                                     ‫מזמינות את כולם לארוחת בוקר משותפת באחד‬
‫"בגלל שהבדואים באזור המשיכו לפרוץ לכפר‬             ‫"היינו שם שמונה חברים"‪ ,‬נזכר בר‪" .‬שעה וחצי‬
‫שלנו וגנבו מכוניות ומשאיות‪ ,‬הייתה לנו חוליית‬       ‫אחרי שהלכנו לישון התעוררנו לקול היירוטים‪ .‬ובכל‬                                   ‫מבתי המתנדבים‪.‬‬
‫כוננות שתמיד סיירה בשכונה"‪ ,‬סיפר‪" .‬כשהרקטות‬        ‫זאת‪ ,‬לא פחדנו יותר מדי‪ ,‬אנחנו רגילים לאלה‪ .‬יצאנו‬
‫המשיכו ליפול‪ ,‬דוד שלי הלך לראות מה קורה והבחין‬     ‫החוצה לצפות ולצלם‪ ,‬אבל אז ראינו שהם מגיעים כל‬     ‫"אני שמה הכל בהמתנה עכשיו‪ ,‬אני לא עובדת‬
‫בכמה ג'יפים נוסעים לכיוון שלנו‪ .‬הוא מיהר להזעיק‬    ‫כמה שניות והבנו שזה רציני‪ .‬מיהרנו לחזור לבית של‬   ‫על המחקר או הכתיבה שלי; זה יכול לחכות‪ ,‬אבל‬
‫את שאר האנשים והם נלחמו נגד חמאס‪ .‬אני חושב‬         ‫אחד השכנים‪ .‬היה מחסור בחשמל ולכן היינו צריכים‬     ‫המשפחות האלה זקוקות לעזרה עכשיו"‪ ,‬אמרה‬
‫שהיו אולי ‪ 50‬כאלה‪ ,‬הם המשיכו להגיע יותר ויותר‪,‬‬     ‫להיזהר ולחסוך בסוללות הטלפון שלנו‪ .‬היינו צריכים‬   ‫פרנקו‪" .‬כשפתחתי את הקבוצה היינו ארבע נשים‬
‫אבל הדודים שלי‪ ,‬אבא שלי ואחרים במגן המשיכו‬                                                           ‫ולא ידעתי שזה הולך להיות כל כך אינטנסיבי‪ ,‬אבל‬
                                                        ‫להתקשר למשפחה שלנו ולוודא שהם בסדר"‪.‬‬         ‫אני לא יכולה להתעלם מהן‪ .‬האנשים האלה הפסיקו‬
                                  ‫לירות עליהם"‪.‬‬                                                      ‫לעבוד ועדיין צריכים לשלם שכר דירה בישראל ועדיין‬
                                                   ‫בכל פעם שהם היו צריכים לטעון את סוללות‬
‫הגיבורים המקומיים הצליחו לבלום את חמאס‪ ,‬אך‬         ‫הטלפון שלהם‪ ,‬הם מיהרו החוצה לאחת המכוניות‪,‬‬          ‫צריכים לקנות אוכל‪ .‬הם זקוקים נואשות לעזרה"‪.‬‬
‫אחד התושבים‪ ,‬אבי פליישר‪ ,‬נהרג ורכז הביטחון‬         ‫התניעו אותה וטענו אותה במהירות‪ ,‬בידיעה שבכל‬
‫נפצע‪ .‬ארבעה מתוך תריסר האנשים שנלחמים שם‬           ‫רגע אנשי חמאס יכולים להסתער פנימה או שייפלו‬       ‫יחד עם שתי מתנדבות נוספות‪ ,‬ליאת להבי ומיטל‬
                                                   ‫עליהם פצצות‪ .‬אלה המשיכו להגיע לעתים קרובות‪.‬‬       ‫בוסאני‪ ,‬מארגנות הנשים ארוחות בוקר משותפות‬
                      ‫הם בני משפחתו של צורף‪.‬‬                                                         ‫פעמיים בשבוע‪ .‬תמר‪ ,‬תושבת נורת'רידג'‪ ,‬פתחה‬
                                                   ‫"באותו זמן לא לגמרי הבנו עד כמה המצב גרוע"‪,‬‬       ‫את ביתה ביום חמישי לאחד ממפגשי ארוחת הבוקר‬
‫"עדיין קשה לתפוס מה קרה כאן"‪ ,‬אמר בר‪" .‬נועם‬                                                   ‫אמר‪.‬‬   ‫הללו‪ .‬על דלפק המטבח המרווח פרוש מגוון מפואר‬
‫אור )שבינתיים הספיק להשתחרר מהשבי – א‪.‬א‪,(.‬‬                                                           ‫של בורקסים‪ ,‬שקשוקה‪ ,‬בייגלה וגבינות‪ ,‬סלט ירקות‬
‫הילד שנחטף מבארי‪ ,‬הוא ילד כל כך מתוק וחבר‬          ‫ההבנה עד כמה הם ברי מזל הגיעה שעות לאחר‬
‫מאוד טוב שלנו‪ .‬אנחנו כל הזמן חושבים עליו‪ .‬מה‬       ‫מכן כשראו תמונה של אחד מחבריהם הטובים‬                                     ‫וסלט ביצים‪ ,‬והכל בשפע‪.‬‬

             ‫הם עושים לו? איך הוא מסתדר שם?"‬                         ‫שנחטף על ידי חמאס נועם אור‪.‬‬     ‫בחצר האחורית‪ ,‬ילדים רבים שקועים‬
                                                                                                     ‫בפעילויות שונות‪ ,‬המספקות אווירה תוססת‪.‬‬
‫כשהם נשאלים אם ירצו לחזור הביתה אחרי‬               ‫"ראינו את התמונה שלו יחד עם כל העובדים‬            ‫בינתיים‪ ,‬הוריהם לוקחים הפוגה קצרה כדי‬
                  ‫המלחמה‪ ,‬הם מתחבטים מעט‪.‬‬          ‫התאילנדים"‪ ,‬אמר‪" .‬הם היו מלאים בדם והחבר שלנו‬     ‫להירגע ולהתאוורר‪ ,‬אך כובד חוסר הוודאות‬
                                                                                                     ‫לגבי העתיד ניכר עליהם במידה רבה‪.‬‬
‫צורף אמר‪" :‬אני אחזור אבל זה לא יהיה אותו דבר‪.‬‬
‫רוב החברים שלנו מבארי וייקח לפחות שנה‪-‬‬
‫שנתיים לבנות אותם מחדש‪ ,‬אז הם לא יחזרו ואפילו‬

                                  ‫הנוף השתנה"‪.‬‬

‫בר הוסיף‪" :‬הבעיה היא שחצי מהאנשים שהייתי‬
‫מסתובב איתם לא ירצו לחזור או שאין להם בית‬
‫לחזור אליו‪ ,‬אז זה לעולם לא יחזור להיות אותו דבר‪.‬‬
‫היינו מאוד מחוברים לבארי‪ ,‬בילינו שם את כל הזמן‬
‫שלנו עם החברים שלנו ועכשיו לא נשאר שם כלום"‪.‬‬

‫שלושה ימים לפני הפיגוע הלכו החברים להופעה‬
‫של ברונו מארס‪ .‬הם ציפו בקוצר רוח לטיול‬
‫בית הספר שלהם לאושוויץ פולין שתוכנן ל‪19-‬‬
‫באוקטובר‪ ,‬ולפסטיבל מוזיקה גדול באזור שבו‬

                  ‫התקיים פסטיבל המוזיקה נובה‪.‬‬

‫"קשה להאמין איך החיים שלנו השתנו בצורה כל‬
‫כך דרסטית"‪ ,‬אמר צורף‪" .‬רגע אחד כולנו שמחנו‬
‫וחגגנו יום הולדת ‪ 17‬ועשינו תוכניות לעתיד‪ .‬ואז הכל‬

                                         ‫נגמר"‪.‬‬

                                                   ‫בס"דאברהם קידר‪ ,‬משרד עורכי דין‬
                                                       ‫מקרקעין‪-‬מיסוי ורכישת נדל"ן בישראל‬
                                                       ‫דיני משפחה‪ ,‬צוואות‪ ,‬ירושות ועזבונות‬
                                                                               ‫ייצוג משפטי‬
                                                                        ‫בכל בתי המשפט בישראל‬
                                                                     ‫ליווי אישי ומסור ללקוחות המשרד‬

                                                             ‫טל'‪( 972-3-6245199 :‬תל אביב)‬

                                                                        ‫‪AKLaw18@gmail.com‬‬

                                                                                                                      ‫‪www.weareinamerica.com 24‬‬
   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29