Page 20 - waia205
P. 20
הרב הדר מרגולין
היו 2מכישנכורותתהילסחטוםריה
כמה יכול להיות שווה מעשה אחד קטן? גם אם לא נדע ,כדאי להשקיע עוד קצת
כדי לעזור .ומי יודע ,אולי הפעולה ה'קטנה' שלנו תגרום לדברים 'גדולים' באמת
אעשה גם הפעם .הבה נתאר לעצמנו שיהונתן אכן שתי ככרות לחם היו משנות את פני ההיסטוריה! התלמוד מעיר אודות אחד המעשים הכתובים
היה נותן לדוד שתי ככרות לחם .מה היה קורה? בתנ"ך .ההערה די צדדית ,כמעט דרך אגב .אולם,
כיצד היה אפשר לציין את התפנית הכבירה הזו? הן היו מצילות את חייהם של אנשי העיר נוב; היו כפי הנראה ,היא משמעותית ביותר – בפרט
אלו כותרות היו מתפרסמות בעקבות מאורע מצילות את דואג מדיראון העולם אליו הגיע; ובסופו בהשלכות שיכולות להיות לה על חיי היום-יום שלנו.
של דבר ,היו מצילות גם את חייהם של שאול המלך
שכזה? ושלושת בניו ,שהחטא של הריגת נוב היה בעוכריהם. שחזור מהיר של האירועים ,כדי להכניס אותנו
לענייני הנושא:
התשובה היא מאד משעממת .כלום. מדהים לחשוב על זה .כמה אירועים כבירים וטרגיים
שום דבר לא היה קורה ,כהני נוב היו נמנעים אילו רק נתן יהונתן לדוד שתי ככרות שאול המלך ,בעקבות אירועי העבר ,רצה להרוג את
היו ממשיכים בדרכם ,דואג דוד .אלא ,שעובדה זו לא היתה ברורה כל צרכה,
בדרכו ,שאול ובניו בדרכם. פשוטות של לחם כצידה לדרך! ודוד לא היה בטוח האם אמנם שאול
מבקש להרגו – או לא .הוא בקש
שום כלום! ולמה לא נתן יונתן את זאת? שמא מפני שלא כל כך מחברו וידיד-נפשו ,יהונתן ,בנו
אהב את דוד? כמובן שאופציה זו מביאה לידי גיחוך. של שאול ,לבדוק אם אכן
אבל האמת היא, אהבת דוד ויהונתן היא הסמל לאהבה שאינה תלויה כך הדבר .בסוף הבירור
שבספר הזיכרונות בדבר ,ואהבת נפש אהבו הם זה את זה .הרי תחילתו האמור דיווח יהונתן
הגדול בשמים היה של הסיפור היא במסירות הנפש של יונתן להגנתו בצער שאמנם רוצה
רשום באותיות שאול להרוג את דוד –
מזהירות :ראו מה של דוד! ושעל דוד לברוח.
אירע עכשיו! יונתן נתן
לדוד לחם ,שינה את אז שוב ,למה לא נתן יונתן את הצידה האמורה? בריחתו של דוד היתה
פני ההיסטוריה ,הציל לנוב עיר הכוהנים ,שם
חוסר תשומת לב – זו הסיבה ,ולא יותר .בשוגג נגש לאחימלך הכהן
נפשות רבות מישראל. היה הדבר ,לא חלילה וחס מכוונה רעה .אבל זה וביקש ממנו אוכל .אחימלך
לא משנה את התוצאה .בסופו של דבר ,התוצאות לא חשב שיש משמעות מיוחדת
הישג אדיר ועצום החמורות הגיעו ואירעו ,הכל בשל חסרון של שתי למעשיו ,ואכן הוא נתן לדוד לחם כצידה לדרך .גם
את חרב גליית הוא מסר בידו.
ננסה להכניס עכשיו את ככרות לחם.
הלקח לחיי היום יום .פעמים רבות יש הזדמנויות אך....היה שם אדם רשע ,ושמו דואג האדומי .רשע
לעשות חסד עם הזולת .הלוואה קטנה של אין דרכי להדגיש כיוונים שליליים .אדרבה ,אני מרושע היה האיש – וכאשר כתוב במשנה ש"כל
כסף ,טרמפ במכונית מכאן ועד שם ,קניית מוצר מחפש את נקודת האור והעידוד בכל דבר .וכן ישראל יש להם חלק לעולם הבא" ,מציינת המשנה
בסופרמרקט בזמן שבלאו הכי אני שם ,עצה איך שמותיהם של שבעה אנשים שהם יוצאים מן הכלל
באדיבותaish.co.il :
לצאת מהפלונטר של מחשב תקוע... ואין להם חלק לעולם הבא ,ואחד מהם – דואג.
פעולה יחסית קטנה ,אך לפעמים התועלת – או דואג נכשל בעוון חמור של לשון הרע .הוא הלשין
מניעת הנזק – היא כה משמעותית! לשאול ואמר לו שדוד הבורח מפניו ,מצא סיוע בנוב
עיר הכוהנים .מרוב כעסו של שאול המלך ,הוא ציוה
דומני ,שאם ניתן אל לבנו את הפוטנציאל העצום להרוג את כוהני העיר – פסק דין שביצע בידיו לא
שיש בעשיית חסד ,יהיה בזה משום עידוד רציני .אם אחר מאשר דואג הרשע בעצמו ,בהריגת 85איש.
נחשוב בלבנו שיתכן ובזכות פעולת החסד שלנו, כאמור ,איבד דואג את חלקו לעולם הבא – דבר נדיר
אולי יכתב בספר הזיכרונות בשמים שזכינו לעשות
כך וכך ,זה ימריץ אותנו להוסיף את המאמץ הנצרך ביותר בתולדות ימי עם ישראל.
כדי לזכות לזה. וכאן מגיעה הערת הגמרא" :אמר רב ,אלמלי הלווהו
]נתן לו לדרך ,מלשון" :לוויה"[ יהונתן לדוד שתי
לעולם לא נדע על זה ,עד אחר .120 ככרות לחם -לא נהרגה נוב עיר הכוהנים ולא נטרד
אבל זו תהיה האמת .שאכן בדיוק הטרמפ שלנו דואג האדומי ולא נהרג שאול ושלשת בניו".
או ההלוואה שלנו או פעולה אחרת של חסד וסיוע
ועזרה לזולת ,היו כה משמעותיות בתמיכה שאותו אם יהונתן היה נותן לדוד צידה לדרך ,לא היה דוד
אדם היה צריך בשעה גורלית זו .גם אם לא נדע על נגש לאחימלך לבקש מזון לדרך ,ולא היה מתחיל
כך עד הסוף ,כדאי תמיד להשקיע עוד קצת בשביל כל הסיפור .את כל הצרות ניתן היה למנוע בקלות.
לעזור .ומי יודע אולי נזכה והפעולה ה'קטנה' שלנו
www.weareinamerica.com 20
תגרום לדברים שהם באמת 'גדולים'!?
