Page 44 - waia198
P. 44
להאומוסרעסט איילה אור-אל
באוקטובר השנה החליטה אילנה שושן לטפס לאוורסט ,תוך בגובה 5,364מטר מעל פני הים ,מקץ שמונה ימים
שבועיים היא ארגנה לעצמה כרטיס טיסה ,תיק נסיעה קל ,נרשמה של טרק ,ראתה אילנה שושן סלע גדול עליו מישהו
לקבוצה אליה תצטרף ל"טרק" וטסה לנפאל .בראיון היא מספרת רשם באותיות גדולות בצבע אדום" :אוורסט בייס
על החוויות מהמסע ולמה זה בכלל לא נורא לטייל לבד בעולם קמפ" .חוץ מנוף ההרים המושלג שמסביב ,לא
היה שם שום דבר אטרקטיבי במיוחד .שני אוהלים,
מה לוקחים לטרק כזה? נכנסת לוייב אחר .נפגשנו בשדה התעופה בשעה
שש בבוקר והטיסה שלנו יצאה רק בשלוש אחר הרבה סלעים ואבנים וזהו.
"את המינימום האפשרי .את מוגבלת לעשרה קילו הצהריים בגלל מזג האוויר שעיכב את היציאה .היו
שחמישה מתוכם את נושאת והשאר הפורטר שם אלפי אנשים שחיכו למטוסים הקטנים שיקחו מלכת היופי לשעבר ועורכת הדין בהווה חככה
)"שרפה"( .את לוקחת רק דברים הכרחיים ,בגדים אותם ואף אחד לא התעצבן ושאל ,נו ,מתי יוצאים. בדעתה אם בכלל שווה לה לעמוד בתור הארוך
לשלוש דרגות קור שונות ומים שזה רוב המשא. זה היה כמו :אוקיי ,זה מה שיש ,אנחנו כאן ונצא של האנשים שהמתינו לתורם לעלות על הסלע
לקחתי גם פרוטאין בר ,שניים לכל יום ואת הרוב ולהצטלם למזכרת" .היה לי מאוד קר ,לא היה לי
בכלל לא אכלתי אלא חילקתי כי את לא מרגישה לדרך כשנצא". חמצן ,הייתי עייפה וכל מה שרציתי היה לרדת
משם" ,היא מספרת בראיון שנערך בביתה בלוס
אנג'לס ,עשרה ימים לאחר ששבה מהמסע .מחלון
הסלון נשקף נוף יפיפה של העיר שטופת השמש
הנמצאת במצב של קיץ אינסופי" .אבל אחר כך
חשבתי שבטח אצטער על כך ,אז חיכיתי לתורי,
עליתי ,הצטלמתי ואז התחלנו לרדת".
היעד ,מדגישה שושן ,הוא בכלל לא המטרה אלא
המסע עצמו" .במקום הזה אתה מתנתק מהרעשים
המלווים אותך בחיים .שום דבר יותר לא חשוב
מאשר הצעד הבא שאתה הולך לעשות .אתה עושה
צעד ונושם ,עוד צעד ונושם ובזמן שאתה עושה את
זה ,כיבית את כל הרעש כי אתה מתרכז רק בדבר
אחד .אנשים מנסים להתנתק מהרעשים בחיים
כשהם עושים יוגה או מדיטציה אבל הרבע עד חצי
שעה הזאת אינה מספיקה ,אתה נמצא עדיין בתוך
הרעש הזה ,במקום להישאר בתוכו תוציא עצמך
מהמקום הזה ואז תוכל למצוא את השקט הפנימי
שלך .אני הרגשתי שהצטבר לי יותר מדי רעל בגוף
ושאני חייבת לנסוע ולהתנקות".
ההחלטה לנסוע לאוורסט היתה ספונטנית לגמרי
ולקחה לה בדיוק שבועיים ימים מהרגע שהחליטה
ועד שעלתה על טיסה לנפאל כדי להצטרף לקבוצה
קטנה שיצאה לטרק" .חברות אמרו לי' ,את לא
נורמלית בשביל מה את צריכה את זה? את צריכה
להתאמן ,להתכונן ,זה לוקח חצי שנה לפחות' .אבל
אני ממילא עושה כל יום הייקינג אז ידעתי שאין לי
מה להתכונן יותר ושאני יכולה לצעוד בשקט שמונה
שעות ביום .נרשמתי למסע עם חברת Wonders of
the Himalayaויצאתי לדרך".
לא חששת לצאת לבד?
"לא .זה עניין של תפיסה ברגע שאת עושה את זה
את לא חוששת יותר מהאי נוחות שבלהיות לבד.
זה גם לא היה ממש לבד כי הייתי עם קבוצה קטנה
של אנשים שהצטרפו לטרק .כמה חודשים לפני כן,
ביולי ,נסעתי בפעם הראשונה באמת לבד .רציתי
לנסוע לאלסקה ולא היה לי עם מי לנסוע כי אף
אחת מהחברות לא היתה פנויה .אז חשבתי לעצמי
למה לא לנסוע לבד בעצם? הרבה אנשים עוצרים
את עצמם מלנסוע לבד כי הם חוששים עם מי ידברו
ומה יעשו אבל זו דווקא הזדמנות להיות עם עצמך.
אם נוסעים עם חברים ,את עסוקה גם בלרצות
אותם ,לשעשע .אז ביולי השנה החלטתי שאני עושה
את זה ,תכננתי לי מסלול טרקינג ,טסתי לאלסקה
והיה מדהים .כך גם התגברתי על המחסום הזה של
לנסוע לבד ,עכשיו אני הולכת לעשות את זה הרבה
יותר".
כמה אנשים היו אתך בקבוצה?
"חמישה איש ,בקבוצה שלי היו אנשים מהודו
ואנגליה .את פוגשת שם אנשים מכל העולם .הכל
היה מתוקתק מאוד .אספו אותי משדה התעופה
ולמלון ואחר כך את ממשיכה משם בטיסה ללקולה
משם מתחיל הטרק .כבר שם ,בשדה התעופה את
www.weareinamerica.com 44
