Page 26 - ‏‏waia188

‫"הנה‪ ,‬זה אני במהלך השירות הצבאי שלי" הוא מרים‬ ‫אפרופו הסבונים‪ ,‬אפשר להירגע‪ ,‬רוב הסיכויים‬ ‫היהודיבהאחמרמיוקשהביותר‬
‫תמונה שלו במדים מזמן שירותו בוייטנאם "אז נשים‬ ‫שאלו לא כללו שומן קורבנות יהודים או רקמות שומן‬
‫רצו אותי בגלל המראה שלי‪ ,‬היום הן רוצות אותי‬ ‫של בני אדם בכלל‪ .‬היסטריונים מתייחסים לשמועה‬ ‫‪...‬המשך‬
‫שנפוצה במהלך מלחמת העולם השניה בנוגע‬
‫בשביל הכסף שלי"‪.‬‬ ‫לסבונים כמיתוס ומסכימים שלא היה כל שימוש‬ ‫אנחנו מגיעים לחדר הנאצים‪ .‬על פי ברנשטיין זה‬
‫החדר הפופולארי ביותר במוזיאון‪ .‬אנו מוצאים‬
‫יותר מאוחר לאחר שכל המבקרים עזבו‪ ,‬הוא אומר‬ ‫בקורבנות יהודים או שאינם יהודים לייצור סבון‪.‬‬ ‫עצמנו בחדר ענק‪ ,‬מוקפים בדגלי צלב קרס אדומים‪,‬‬
‫לי "רציתי להיות מפורסם וזה עלה לי בחיי אשתי"‪.‬‬ ‫בובות שעווה לבושות בפיג'מות פסים של כל‬
‫פעם הגיעו למוזיאון שתי ניצולות שואה‪ .‬הן הספיקו‬ ‫מחנות ההשמדה‪ :‬אושוויץ‪ ,‬דכאו‪ ,‬טרבלינקה‪ .‬בובות‬
‫מאז‪ ,‬הוא וויתר לחלוטין על החלום להפוך לכוכב‬ ‫להיות בחדר הנאצים מספר רגעים לפני שהתעלפו‪.‬‬ ‫אחרות לבושות במדים נאצים‪ ,‬כובעים ומגפי חורף‬
‫טלוויזיה ומסתפק בערוץ היוטיוב אותו פתח לפני‬ ‫"הן איבדו את כל משפחתן בשואה‪ .‬לא היתה להן‬ ‫ששוקלים שלושה קילו כל אחד‪ ,‬ומדי טקס כמו‬
‫שנים מספר‪ ,‬הוא מעלה סרטונים שהביאו לו קהל‬ ‫בעיה עם התצוגה אבל זה החזיר אותן לימים ההם‬ ‫שהיטלר לבש פעם‪ .‬לצד אלה טלאי מגן דוד של כל‬
‫מעריצים חדש שמונה בינתיים ‪ 175‬אלף עוקבים‪.‬‬ ‫מחנה ריכוז‪ ,‬קפסולות של ציאניד ופחיות של ציקלון‬
‫הוא מציג שם חדרים במוזיאון שלו‪ ,‬את אוסף‬ ‫ולתופת שעברו"‪.‬‬ ‫בי‪ .‬ברנשטיין מרים פחית אחת כזאת‪ ,‬מנענע אותה‬
‫המכוניות שכולל גם מספר טנקים וג'יפים ממלחמת‬ ‫ומכריז שאם הוא יפתח אותה‪ ,‬כולנו נמות תוך שלוש‬
‫העולם הראשונה והשניה ומראה איך נראה יום בחייו‬ ‫ברנשטיין היה נשוי שלוש פעמים‪ ,‬גרוש פעמיים‬
‫כשהוא רוכב על אופנוע או טנק ויוצא לירות על‬ ‫ואלמן פעם אחת‪ .‬יש לו שבעה ילדים אבל רק‬ ‫דקות‪" .‬יש לי שני תריסרים של פחיות כאלו"‪.‬‬
‫מטרות במתחם שלו בלי שאף שכן יתלונן כי השכן‬ ‫אחת מהן‪ ,‬מליסה‪ ,‬עוזרת לו לנהל את חנות הנשק‬ ‫בין עשרות הפריטים על המדפים תמצאו גם‬
‫הכי קרוב נמצא במרחק של מספר קילומטרים‬ ‫כאלו מחרידים למדי שלא תמצאו באף מוזיאון‬
‫משם‪ .‬בכלל‪ ,‬ברנשטיין נראה כמו אדם שחי בלונה‬ ‫והמוזיאון‪ .‬יום אחד‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬כל זה יהיה שלה‪.‬‬ ‫אחר בעולם מבטיח דרגון מן והוא כנראה צודק‪.‬‬
‫"עם הסבונים האלו הגרמנים הורו ליהודים לסבן‬
‫פארק ענק שהוא בנה לעצמו‪.‬‬ ‫ב‪ ,2012-‬אשתו האהובה של ברנשטיין ואמה של‬ ‫את עצמם‪ .‬הנאצים השתמשו במים חמים מאוד‪,‬‬
‫מליסה‪ ,‬טרי פלאנל‪ ,‬נהרגה בתאונה מחרידה‬ ‫רותחים כמעט‪ ,‬כך שהנקבוביות בעור יפתחו וכך‬
‫בכל סיור במוזיאון הוא מקפיד לשאול אם יש ותיקי‬ ‫בזמן צילומי סדרה חדשה של ערוץ דיסקברי על‬ ‫הרעל יוכל לחדור פנימה בקלות‪" .‬ועם הכלי הזה‬
‫מלחמה בין האורחים ואז ממשיך ואומר להם‪:‬‬ ‫ברנשטיין וממלכת הנשק שלו‪ .‬שתי פצצות עשן‬ ‫האסירים היהודים היו צריכים לגרור את הגופות‬
‫'ברוכים הבאים הביתה'‪ ,‬גם אם סיימו את שירותם‬ ‫שטסו במהירות של ‪ 250‬קמ"ש פגעו בפלאנל‬ ‫החוצה מתאי הגזים" הוא מרים כלי דמוי אזיקים‬
‫הצבאי לפני ‪ 50‬שנה‪" .‬כשחזרנו מוויטנאם‪ ,‬אף אחד‬ ‫במהלך סצנת העשן של האפקטים המיוחדים‬ ‫ומדגים כיצד הוא נפתח ונסגר‪" .‬רוצה לשמוע‬
‫לא קיבל אותנו בברכה‪ ,‬קראו לנו 'רוצחי ילדים'‪ .‬כולם‬ ‫שהיתה אמורה לפתוח את הפרק‪ .‬ברנשטיין הגיש‬ ‫סיפור?" הוא פונה אלי "יום אחד הגיע לאחד‬
‫תביעה נגד ערוץ דיסקברי בבית המשפט הפדרלי‬ ‫הסיורים כאן רב והוא ביקש ממני לתת לו את‬
‫היו נגד מלחמת וייטנאם וחשוב לי להכיר בהם"‪.‬‬ ‫הסבונים כך שיוכל לקבור אותם‪ ,‬אבל סירבתי‪.‬‬
‫על הריגה ברשלנות‪ ,‬אך התיק נסגר מאוחר יותר‪.‬‬ ‫חשוב שאנשים ידעו מה שהנאצים עשו וכל‬
‫ברנשטיין הוא איש סנטימנטלי למרות המראה‬ ‫אחד מהפריטים האלו מספר את הסיפור הזה"‪.‬‬
‫החיצוני המחוספס שלו‪ .‬אחד החדרים האחרונים‬ ‫ברנשטיין מקדיש לאשתו המנוחה תצוגה במוזיאון‪.‬‬
‫במוזיאון מוקדש להוריו המנוחים‪ ,‬אידית וקרמיט‬ ‫פלאנל היתה לא רק אשתו אלא גם מנהלת‬ ‫‪www.weareinamerica.com 26‬‬
‫ברנשטיין שמתו שנה בלבד לאחר אשתו‪ .‬בשנה‬ ‫העסקים שלו שניהלה את הספרים ודאגה לקבל‬
‫שלאחר מותם‪ ,‬הוא גם איבד את בנו ג'ואי למחלת‬ ‫את כל ההיתרים הדרושים למוזיאון‪" .‬היא עזרה‬
‫הסרטן‪" .‬הוא היה בן נהדר ועזר לי כל חייו‪ .‬זה היה‬ ‫לי מאוד‪ .‬במשך שנתיים לא יכולתי לדבר על זה‬
‫וכמעט איבדתי את העסק" הוא מודה‪ .‬מה שעזר לו‬
‫נורא לאבד אותו" הוא אומר‪.‬‬ ‫להתמודד עם האובדן היו עבודתו וחוש ההומור שלו‪.‬‬

‫כדי להקל על האווירה לאחר שעברנו שיעור‬
‫היסטוריה על מלחמות עולם ושפיכות דמים‪ ,‬מוביל‬
‫אותנו ברנשטיין לחדר שמחזיר אותנו בחזרה לשנות‬
‫ה‪ 50-‬כולו מלא אורות ניאון‪ ,‬בובות שעווה לבושות‬
‫בחצאיות פודל‪ ,‬מכונות קוקה קולה‪ ,‬משאבות‬
‫דלק וינטאג' ובובה בגודל טבעי של אלביס פרסלי‪.‬‬
‫ברנשטיין מעיד על עצמו שהוא מעריץ גדול של מלך‬

‫הרוק המנוח‪.‬‬

‫ברנשטיין מתגעגע לימים ההם‪ .‬הוא חי אותם בכל‬
‫פעם שהוא נכנס לחדר הזה‪ .‬גם בבית שלו יש מספר‬
‫בובות שעווה כאלו שלבושות כמו הבנות מהתיכון‬
‫שלו והן מארחות לו חברה‪" .‬אני שייך לשנות ה‪,50-‬‬

‫אלו היו הימים הטובים"‪.‬‬

‫השלטים בכניסה למתחם של דרגונלנד אגב‪ ,‬לא‬
‫הרתיעו ארבעה אנשים ב‪ 2017-‬שפרצו לחנות כלי‬
‫הנשק שלו וגנבו ‪ 84‬רובים ואקדחים‪ .‬המשטרה‬
‫הצליחה ללכוד אותם תוך זמן קצר‪ .‬שניים מהפורצים‬
‫היו בתו החורגת ונכדו החורג‪ .‬בתו החורגת שהיתה‬

‫מכורה לסמים‪ ,‬עדיין מרצה עונש מאסר‪.‬‬

‫החשש מפריצות לעסק שלו ולמוזיאון מונע‬
‫מברנשטיין לצאת לחופשה‪" .‬עד שהמשטרה תגיע‬
‫לכאן‪ ,‬זה יהיה מאוחר מדי‪ .‬אנחנו נמצאים באמצע‬
‫שום מקום‪ .‬הפעם האחרונה שיצאתי לחופשה היתה‬
‫לפני ‪ 25‬שנים‪ .‬נסעתי לבקר בניו יורק והיא כל כך‬
‫השתנתה שלא יכולתי לחכות לחזור כבר הביתה"‪.‬‬

‫האם הוא לא חושב לצאת לפנסיה יום אחד?‬
‫ברנשטיין מבטל מייד את המחשבה "ממש לא‪ .‬אני‬
‫ניו יורקי מלידה ורובנו אנשי עבודה‪ .‬פעם עבדתי‬
‫שבעה ימים בשבוע‪ ,‬עכשיו אני עובד רק שישה וחצי‬
‫ימים בשבוע‪ .‬אני מאושר להיות כאן‪ .‬כל שנה מגיעים‬
‫לכאן אנשים מכל העולם‪ ,‬ותיקי מלחמה עורכים כאן‬
‫פגישות מחזור‪ .‬זה לא רק ביזניס או מוזיאון בשבילי‪,‬‬

‫זה הבית שלי"‪.‬‬