Page 46 - waia182
P. 46
ב 1975 -בגיל 27הוא עשה עליה .בתחילה הוא ממינספרטדריכםושר
התגייס לצבא ואחר כך נישא לאשתו רבקה
ב .1977-הוא השתתף במלחמת ישראל לבנון ב- בנו של צבי גוטמן ,בעלי Mr Kosherהאגדי ,מספיד
.1982במהלך הזמן הזה ,נולדו שני בניו ,משה ואלון. את אביו האהוב שהלך לעולמו בחודש אוגוסט
ב 1986-צבי ביחד עם משפחתו ,היגרו ללוס אנג'לס. לאחר מאבק ארוך במחלת כבד וכליות
שנה לאחר מכן ,הוא רכש קצביה בשם "הדר"
על מכירת הדגים ,הוא הקפיד לחלק את הכסף מייק גוטמן
בפיירפקס. שווה בשווה עם אחיותיו .לא משנה היה לו שהוא
זה שדג ושזה היה הרעיון שלו ,צבי תמיד רצה לתת צבי גוטמן נולד ב 15-בנובמבר 1947בהרי קרפטיין
בשנת 1995הוא רכש את "מיסטר כושר" והפך את לאחרים ,בעיקר למשפחתו .זה היה שיעור חשוב באוקראינה ,ילד בכור מבין שלושה ילדים .הוריו,
העסק להצלחה גדולה .כשחלה במחלת הכבד ,שני שניהם ניצולי שואה .באוקראינה עם אנטישמיות
שאביו לימד אותו. עולה צבי תמיד הגן על עצמו ועל אלו שאהב כיהודי
בניו ,משה ואלון התחילו להריץ את העסק.
כשהיה בן 18הוא גוייס לצבא הרוסי לשלוש שנים. גאה.
ב 2007-צבי איבד את אביו כשאביו חלה ,חב"ד במהלך שנים אלו ,הוא לא שב הביתה והקשר
הציעו לו את תמיכתם וצבי היה נרגש מעזרתם היחידי שלו עמם היה באמצעות מכתבים .כשהיה הוא אהב לדוג מגיל צעיר מאוד כשהיה רק בן חמש.
והתאהב בחב"ד .מאותו הזמן ,הפך חיוכו לחלק רגיל בן 25הוריו ואחותו עשו עליה .בישראל ,אביו היה בגיל 14הוא הבין שהוא יכול למכור את הדגים שדג
בעל קצביה בבני ברק ושם גם הוא עבד .הוא הצליח לקהילה היהודית בעירו לשבת .הוא היה יוצא לנהר
בחב"ד אנסינו ,שם תמיד הרגיש בבית. ליישם את מה שלמד מאביו כשפתח חנות משלו שזרם ליד הבית ולקח את שתי אחיותיו ,חוה שהיתה
אז בת 7.5ורעיה בת ה .12-לאחר שקיבל תשלום
לאורך כל הזמן הזה ,הוא עדיין נהג לבקר בחנות בנס ציונה לפני שעבר לארה"ב.
עד כמה שיכול .כשמחלת הכבד ממנה סבל הפכה www.weareinamerica.com 46
לקשה וקריטית יותר ,הוא נאלץ להפסיק לעבוד מה
שהיה לו קשה מאוד .הוא אהב לעבוד ולראות את
חברי הקהילה בחנות .הוא היה איש חרוץ שרצה
להרגיש שהוא תורם ועושה משהו חשוב עם זמנו.
זאת הסיבה שמחלת הכבד היתה כה קשה עבורו,
בגלל שהיא אילצה אותו להישאר בבית רוב הזמן.
ככל שמצבו הבריאותי הפך לקריטי יותר ,גם הכליות
שלו החלו להיכשל והוא נאלץ לעבור דיאליזה שלוש
פעמים בשבוע .בארבע השנים האחרונות לחייו,
כשהוא כבר קיבל השתלת כבד ,הוא עבד קשה
על מנת להתחזק ולזכות באיכות חיים טובה יותר.
במהלך הזמן הזה הוא ראה עוד ארבעה נכדים
נולדים והצליח לבנות אתם מערכת יחסים.
פניו הוארו בכל פעם שהיה עם נכדיו .הנכדים קראו
לו :זיידי .למרות מצבו הבריאותי ,הוא עדיין אהב
להתרועע עם נכדיו ותמיד חיוך ענק היה שפוך על
פניו כשהוא בילה בחברתם .כשהנכדים היו עוזבים,
הוא היה נוהג ללוות אותם אל המכונית ולהעניק
להם נשיקות וחיבוקים .לא משנה היה שהוא חלש
או שסבל מכאבים ,הוא רצה לראות אותם שמחים
ושידעו עד כמה הם אהובים.
הוא היה חביב וחברותי על כל הקהילה ,לא משנה
מי הם היו ,הוא תמיד התייחס לכולם בשוויון .האופי
הסלחני והעדין שלו היו מהדברים שהשפיעו על כל
מי שסבב אותו.
צבי אהב לתת ככל שיכול והיה מאמין גדול בצדקה.
האספקט מעורר ההשראה שלו ביותר היה צניעותו.
הוא לא רצה לקבל תודות הוקרה אלא רצה רק
לדעת שלאחרים יש את מה שהם צריכים .הוא אהב
את משפחתו עד מאוד.
בנוסף לדיג הוא אהב מאוד לשחק פוקר ,טבע ,אוכל
טוב וחברה טובה.
הוא הצליח לקיים מערכת יחסים אישית וקרובה עם
כל אחד שהכיר .היתה לו היכולת לגרום לאנשים
להרגיש מיוחדים ושרואים אותם.
ב 6-ביולי 2021הוא אושפז בבית החולים ונמסר לו
כי הכבד שלו נכשל שוב ושהוא זקוק להשתלה על
מנת לשרוד.
שוב שמו נוסף לרשימת הממתינים להשתלה .הוא
שיתף עם אלו שהגיעו לבקרו על תכניותיו לטייל
וכי הוא מתכוון לשוב לחנות ולתת לבניו זמן מנוחה
ברגע שיקבל כבד חדש .האופטימיות שלו וכוחו
בזמן זה ,העניקו השראה לכל מי שהיה סביבו.
ב 24-באוגוסט ,2021הוא נכנס שוב לניתוח לצורך
השתלת כבד .למרבה הצער ,צבי סבל מסיבוכים
בזמן הניתוח והלך לעולמו .הוא הותיר אחריו אישה,
שני בנים ,חמישה נכדים ושתי אחיות .זכרו יהיה
לנצח ברכה לכל מי שהכיר אותו.
ברוך דיין אמת.