Page 34 - waia182
P. 34
הרב לייבי ברנהם
להפוך כלום למשהו
איך זה ,שרופא-מנתח מפורסם ,שעובד בבית חולים ובקליניקה פרטית
ושמשקיע זמן ניכר במשפחתו ,הצליח לפנות 100דקות ללימודים מדי יום?
ומסירים מעלינו כמה שבע דקות להגיע חזרה למכונית 15 ,דקות נהיגה לא מזמן השתתפתי
מה'קישוטים' הגשמיים למשרד 15 ,דקות נהיגה הביתה ,ועוד המון דקות של באירוע ייחודי .זה היה
שמקיפים אותנו במשך עמידה בתור במכולת ,בחדרי המתנה ,ובסידורים "סיום" ,סעודה מיוחדת
כל השנה .כשאנחנו שנוהגים לערוך לציון סיום
מתרחקים מכל התוספות, שונים. לימוד חלק משמעותי
אנחנו יכולים להתמקד בתורה .במובן זה,
במה שחשוב באמת כשהאזנתי לדבריו התחלתי לחשוב על כל 'הזמן האירוע לא היה שונה
בחיינו .כשאנחנו יודעים המת' בחיים שלי .זמן הוא המצרך היקר ביותר מאותן מסיבות "סיום"
מה חשוב באמת ,החיים בעולם .ביל גייטס או סרגיי ברין ולארי פייג' ,עם רבות שבהן השתתפתי
הופכים להיות יקרים כל הכסף שיש להם ,לא יכולים לקנות דקת חיים במשך השנים .אבל מה
מכדי לבזבז אותם ,ואנחנו נוספת אחת מעבר לתוחלת החיים שנקבעה להם. שהפך אותו לייחודי זה
מומרצים להפוך כל רגע לזמן יש היצע מוגבל מאוד ...וביקוש אדיר ,ובכל ש"המסיים" למד בעל פה
זאת ,אנחנו מבזבזים כל כך הרבה ממנו עד שאנחנו פרק שלם בגמרא ,ושהוא
לחשוב. מדברים אפילו על "להרוג זמן" .ברטרנד רוסל הילל חזר על כל קטע בפרק
אפילו את הרעיון הזה במשפט המוכר "זמן שנהנית
המבנה הגשמי של הסוכה הזה לפחות 400פעם!
עצמה מלמד אותנו שיעור לבזבז אינו זמן מבוזבז".
חשוב .התלמוד אומר האדם שהשלים את
שהסכך צריך להיעשות חג הסוכות יכול לעזור לנו להחדיר משמעות ל'זמן המשימה הכבירה הזאת
מ'פסולת גורן ויקב' המת' שלנו .זה זמן שבו אנחנו עוזבים את החיים לא היה תלמיד חכם
)שאריות הקש והעץ שנותרות לאחר הפרדת גרגרי הרגילים שלנו ונכנסים לסוכה שמייצגת סוג שונה גדול ,שכבר מחזיק בכיסו עשרות שנים של לימוד
החיטה והענבים( .זהו חומר שבאופן נורמלי נחשב של חיים .זה מקום שבו אנחנו חוזרים ליסודות תורה בעיון ,אלא גבר שעד לפני 15שנה לא היה
לפסולת ומושלך .ואילו בסוכות אנחנו משתמשים בו לו רקע תורני בכלל .אדם שהיה יותר נחוש מאשר
לסכך -החלק החשוב ביותר בסוכה! סוכות עוסק רטורי ,שהיה לו יותר כוח רצון מתירוצים ,ושהייתה
במציאת מה שהיה מושלך ומבוזבז במקרה אחר, לו הענווה להבין שהוא לא יכול לבנות את רומא ביום
ויציקת מטרה לתוכו. אחד.
תארו לעצמכם מה היה קורה אילו ניצלנו את אותו אדם הוא רופא עולמי ידוע ,אשר השקיע את
הזמן במכונית כדי להתקשר לקשיש אחד ביום הזמן הרב הזה ,בעוד שלא הפסיק להיות אב ובעל
ולשאול אותו מה שלומו ,או אילו קראנו קטע בספר מסור ומנהיג פעיל בארגונים קהילתיים .איפה הוא
יהדות שאנחנו מחזיקים במשרד ,בזמן שבו אנחנו הצליח למצוא את הזמן לחזור 400פעם על אותו
ממתינים עד שהמחשב יעלה ,או אילו השתמשנו פרק בגמרא ,מבצע שלפי הערכתו אמור לקחת
בזמן שאנחנו עומדים בתור בסופר ,לקריאת מאמר
בנייד שלנו .האם לא היינו ממירים את 'הזמן המת' לפחות 800שעות?
שלנו ב'זמן חי'? בדרשה שמסר ב'סיום' ,הוא הסביר שהפיתרון שלו
היה למצוא 'זמן מת' במשך היום ,ולהשתמש בו.
בחג הסוכות הזה ,כשניכנס למבנה המינימאלי- הוא חישב שיש לו קרוב למאה דקות מתות ביום.
במכוון ,לסוכה ,הבה נתמקד במציאת החלקים הלא- זה כלל :שבע דקות נהיגה לבית החולים ,שש
חשובים בחיינו והפיכתם לזמנים פרודוקטיביים, דקות הליכה מהחניון למעלית ,דקה אחת המתנה
למעלית ,ארבע דקות הליכה בדרך לחדרי הניתוח,
רווחיים ומועילים.
אודות הכותב :לייבי ברנהם ,רב ,פסיכותרפיסט וסופר .אשתו היא אחות טיפול נמרץ ויש להן שתי בנות ,אורה ושפרה .הרב
ברנהם עובד בפרוייקט תורני של ישיבת בית יהודה ,שם הוא עוסק בסיוע קהילתי ובהוראת יהדות .הוא לימד במשך שמונה
שנים בבית ספר תיכון לנערים בעלי ליקויי למידה ויחד עם זה עסק בלמודי הרבנות והשלים תואר בעבודה סוציאלית.
באדיבותaish.co.il :
www.weareinamerica.com 34
