Page 20 - waia168
P. 20
בנו דמעות? הכאב והאושר מעמידים אותנו הרב דוד אהרון
פנים אל פנים מול סלע החיים ,והפגישה הזאת
מכריעה אותנו .פתאום אנחנו קולטים בבהירות: תשעה באב:
אנחנו אמיתיים והרגע אמיתי והחיים מסתוריים, לחגוג את הצער היהודי
ניסיים ,ובלתי-נתפסים באופן בלתי-נסבל .היכולות
השכליות והרגשיות שלנו ,שבעזרתן אנחנו תופסים אנחנו חיים
בדרך כלל את המציאות ,הן פשוט קטנות מכדי בעולם דואלי,
להכיל את האמת שאנו רואים מולנו .ואז ,אנחנו ומכירים את
פורצים בדמעות .הדבר נרמז בלשונם המטפורית השחור מתוך
של המקובלים ,שמתארים כיצד הכלים המוגבלים הלבן ואת הלבן
שלנו נשברים משום שאין ביכולתם להכיל את האור מתוך השחור.
האינסופי של האמת הא-לוהית – גילוי המציאות תשעה באב
מלמד שרק מתוך
המוחלטת. הכאב ,אנחנו
פעם ,הייתי מדמיין כיצד ,כשאעמוד תחת חופת יכולים להכיר את
ילדיי ,אבכה עד שלא יישאר לי כוח .היום זכיתי האושר
לראות שזה באמת כך .כשאנחנו פותחים את עצמנו
בכנות להתנסויות העוצמתיות ביותר והעמוקות אולי זה נשמע משונה ,אבל למעשה ,כדי שאדם בתשעה באב האחרון ראיתי את הבן שלי קורא בפני
ביותר שהחיים מביאים ,אין לנו ברירה אלא לבכות. יוכל לחוש שמחה ,הוא צריך קודם כל לחוות צער. הציבור את מגילת איכה ,בפעם הראשונה בחייו.
הנביא ירמיהו ,בעודו מקונן על חורבן בית המקדש, אנחנו שואפים לעבור את חיינו בשמחה תמידית, כשהוא קרא את דבריו קורעי הלב של הנביא ירמיהו
אומר לנו" :שפכי כמים ליבך" .מליחות הדמעות היא ולהימנע מכל כאב או צער .אבל האמת היא ,שרק התחיל פתאום קולו לרעוד ,ודמעות זלגו על לחייו.
תופעה מעניינת :מי מלח אינם מרווים את הצמא אנשים שיודעים באמת צער וכאב ,יכולים לדעת חשבתי לעצמי :מה אני עושה לבן שלי? למה להכניס
אלא גורמים לנו להיות צמאים יותר .עם זאת ,ירמיהו באמת אושר ושמחה; ורק אנשים שיודעים אושר אותו לכאב הזה ולגרום לו כזה צער? למה להעביר
מלמד אותנו שכאשר אנחנו שופכים עם הדמעות ושמחה ,יכולים לדעת צער וכאב .אנחנו חיים בעולם
גם את לבנו ,הדמעות הללו ירוו את צימאוננו כמו דואלי ,אנחנו מכירים את השחור מתוך הלבן ואת לו היסטוריה של ייסורים יהודיים? ובכיתי גם אני.
הלבן מתוך השחור ,תופסים מהו 'למעלה' מתוך גדלתי כבן לניצולת שואה ,ומשום כך הייתי מודע
מים חיים. ה'למטה' ואת ה'למטה' מתוך ה'למעלה' .השיאים מאוד לצער הכרוך בלהיות יהודי .ניסיונותיה של
בכי מתוך הלב מספק צורך עמוק מאוד; הוא מרווה. עוצרי הנשימה ביותר בחיינו הם ראשיתה של גלישה אמי בשואה חשפו אותי לאימה שחוו היהודים לאורך
קארל יונג ,הפסיכולוג הידוע ,אמר שנוירוזה )הפרעה במדרון .ההר והעמק נושקים זה לזה ,וחד הם .כדי שנות קיומם כעם .עד שחזרתי לשורשיי ,כשבגרתי
נפשית הפוגעת בתפישת המציאות( היא למעשה להגיע למודעות מלאה ולחיים מלאים ,עלינו להיות מעט ,לא אהבתי להיות יהודי .למעשה ,שנאתי את
תחליף לסבל לגיטימי .במלים אחרות ,התכחשות נכונים לאמץ את הקשת השלמה של הרגשות זה .הבנתי שאילו נולדתי כמה עשורים קודם לכן,
לכאב שלנו מזיקה ואף הרסנית .אם אדם אינו מוכן וההתנסויות האנושיות .אנחנו חייבים להיות נכונים
לקבל את הסבל הלגיטימי שלו ,אז הוא יבטא אותו להרגיש את הכאב וההנאה ,את העצב והשמחה, הייתי מתנסה גם אני ב ֵאי ֵמי החיים במחנה ריכוז.
בדרכים מזיקות והרסניות .בכל אופן ,הכרה וביטוי ממוקד בכאב זהותי היהודית ,לקח לי שנים למצוא
של העצבות באמצעות בכי מרפאים את הכאב, משום שהם שני צידיה של מטבע אחת בחיים.
עוזרים להפוך את הכאב למקור של מוטיבציה מעניין שאנחנו בוכים ברגעי כאב אך גם ברגעים של בתוכה כוח ושמחה.
ומעניקים לנו את היכולת לחוש טוב יותר ועמוק יותר אושר .מה משותף לכאב ולאושר ששניהם מעוררים איך אנחנו יכולים למצוא משמעות ,עוצמה ויופי
בעבר הארוך שלנו ,המלא קורבנות ,רדיפות
את האושר. באדיבותaish.co.il :
לחיות במלוא מובן המילה ,זה אומר לפתוח את ואכזריות בלתי נתפסת?
עצמנו לספקטרום התנסויות החיים ,ולקבל בברכה
את הריקוד הדיאלקטי של הכאב וההנאה ,האושר
והעצב ,הצחוק והדמע.
הנקודה ביהדות היא לא "להיות מאושר"; הנקודה
היא "להיות שלם" .בסופו של דבר ,שלמות היא הדרך
היחידה שמובילה לאושר אמיתי ,משום שכאשר
אנחנו מגיעים לשלמות ,אנחנו חשים שמחה פנימית
אפילו כשאנחנו עצובים .אנחנו נהנים מהיכולת שלנו
לחוש כאב .אנחנו מאמצים את שלמות האנושיוּ
ת שלנו ,וחוגגים אותה .ובכדי להיות שלמים ,אנחנו
מוכרחים להיות מוכנים לשקוע כל כולנו בדרמה
המלאה של לחיות ולהיות אדם.
לכן ,קשה לי לשתף את ילדיי בכאב היותם יהודים,
אבל אני גם מרגיש בכך הנאה מוזרה .יש בי תחושת
שלווה עמוקה כשאני משתף את ילדיי במאבק הזה,
בחוסר המנוחה הזה ,שאנו היהודים חשים .משום
שזו הדרך האמיתית לשלמות -ולחוויית החיים
במלואם.
לעילוי נשמת רינת בת רוזה
יחזקאל בן נעימה ויהודית בת נעימה ת.נ.צ.ב.ה
www.weinamerica.com 20
