Page 28 - ‏‏waia166

‫בכמויות גדולות המספיקות לייצור חיסונים מוגבלת ביותר‪.‬‬ ‫‪...‬המשך‬
‫לפיכך‪ ,‬יש ליישם שיטות של הנדסה גנטית לייצור האנטיגן‪.‬‬
‫לשם כך מהנדסים גנטית חיידקים‪ ,‬תאי חרקים או אפילו תאי‬ ‫איך מפתחים חיסון‬
‫אדם ומחדירים ל‪ DNA-‬שלהם את הגנים של הנגיף שמקודדים‬ ‫נגד קורונה?‬
‫את ייצור האנטיגן‪ .‬התאים הופכים למעין 'בית חרושת' ומייצרים‬
‫כמות גדולה של האנטיגן הנבחר‪ .‬לאחר שמבודדים ומנקים את‬

‫החלבון האנטיגני‪ ,‬אפשר לשלב אותו בחיסון‪.‬‬

‫חיסון עם חומר גנטי‬ ‫קליניים מתקדמים לפיתוח חיסון נגד נגיף אבולה‪rVSV- ,‬‬
‫‪ ZEBOV‬בשיטה זו משתמשים בנגיף נשא שאינו מסוכן לבני‬
‫גישה חדשנית נוספת לפיתוח חיסונים היא חיסונים המבוססים‬ ‫אדם‪ ,‬מסוג ‪ (Vesicular stomatitis Indiana virus (VSIV‬ומהנדסים‬
‫על חומר גנטי של הנגיף‪ ,‬כלומר ‪ RNA‬או ‪ .DNA‬תרכיב כזה‬ ‫אותו כך שיבטא חלבון מסוים של הנגיף שאנו מעוניינים לפתח‬
‫אינו מתבסס על האנטיגן החלבוני עצמו אלא על הרצף הגנטי‬
‫שמקודד לייצור בחיסוני ‪ ,RNA‬במקום לייצר ולנקות כמות‬ ‫חיסון נגדו‪.‬‬
‫גדולה של האנטיגן במעבדה‪ ,‬מזריקים רצף של ‪ RNA‬שליח‬ ‫נגיף‪ VSIV‬מדביק חרקים‪ ,‬סוסים וחזירים אך אינו מסוגל להדביק‬
‫)‪mRNA‬שמקודד ליצירת האנטיגן בתאי המאכסן עצמו‪ .‬לאחר‬ ‫בני אדם‪ .‬כדי לייצר באמצעותו חיסון נגד אבולה‪ ,‬מהנדסים אותו‬
‫הזרקת התרכיב‪ ,‬רצף ה‪ RNA-‬יתורגם בתאי המאכסן ליצירת‬ ‫כך שיבטא את חלבון המעטפת העיקרי של אבולה על גבי‬
‫האנטיגן‪ .‬מערכת החיסון מזהה את האנטיגן הזה כגורם זר‪,‬‬ ‫המעטפת החיצונית שלו‪ .‬כך מתקבל נגיף היברידי שמצד אחד‬
‫ומפעילה תגובה חיסונית נגדו‪ .‬העקרון של חיסוני ‪ DNA‬זהה‪,‬‬ ‫מעורר תגובה חיסונית חזקה מצד אחד כמו בחיסון חי מוחלש‪,‬‬
‫וכולל הזרקה של רצף ‪ DNA‬מעגלי המקודד ליצירת אנטיגן‬ ‫אבל מצד שני אינו יכול לעבור רוורסיה ולהפוך למסוכן‪ .‬במחקר‬
‫רצוי‪ .‬כמו בכל ייצור של חלבון‪ ,‬ה‪ DNA-‬מועתק בתאים ל‪RNA-‬‬ ‫ישראלי גרמני בהשתתפות קבוצתו של ד"ר רון דיסקין ממכון‬
‫ויצמן למדע‪ ,‬התקבלו תוצאות מבטיחות עם התרכיב הניסיוני‬
‫שליח‪ ,‬ועל פיו מייצר התא את החלבון‪.‬‬ ‫נגד אבולה‪ ,‬כך ששיטה זו יכולה להיות ישימה גם במקרה של‬

‫השלבים בפיתוח חיסון‬ ‫וירוס הקורונה החדש‪.‬‬

‫מעבר לשלבי הפיתוח הטכניים‪ ,‬פיתוח של חיסון חדש מורכב‬ ‫חלקים של נגיפים‬
‫משלבים רגולטוריים רבים שנועדו לבחון את יעילותו ובטיחותו‪.‬‬
‫אפשר לחלק את שלבי הפיתוח לשלבים טרום‪-‬קליניים ושלבים‬ ‫במקום להשתמש בנגיף שלם‪ ,‬אפשר לבודד מתוכו רכיב‬

‫קליניים‪.‬‬ ‫מסוים‪ ,‬המכונה ַא ְנ ִטי ֵגן‪ ,‬שנגדו תופעל התגובה החיסונית‪.‬‬
‫השלבים הטרום‪-‬קליניים נמשכים בדרך כלל בין שנה לחמש‬
‫שנים ומבוצעים במעבדות מחקר באקדמיה או בתעשיית‬ ‫בחירת האנטיגן מצריכה הבנה של הביולוגיה הבסיסית של‬
‫התרופות‪ .‬שלבים אלו כוללים את בידוד הנגיף‪ ,‬גידולו בתנאי‬
‫מעבדה ובחינת הגישה החיסונית המתאימה באמצעות ניסויים‬ ‫הנגיף‪ ,‬ומתבססת על מחקר מקדים לזיהוי האנטיגן שמעורר‬
‫בתרביות ובחיות מעבדה‪ .‬לאחר שנמצאה גישה חיסונית‬
‫מתאימה‪ ,‬מתחילים בבדיקת התרכיב הראשוני בחיות מעבדה‬ ‫את התגובה החיסונית הטובה והספציפית ביותר‪.‬‬

‫כדי להעריך את בטיחותו ויעילותו במניעת הדבקה‪.‬‬ ‫מאחר ש‪ SARS-CoV-2 -‬הוא נגיף חדש‪ ,‬הידע הקיים לגבי‬
‫לאחר שהצטברו די ראיות ליעילות התרכיב ובטיחותו בבעלי‬
‫חיים‪ ,‬אפשר להתחיל לבחון את התרכיב החדש בבני אדם‪ .‬זהו‬ ‫אנטיגנים אפשריים עדיין מצומצם‪ .‬עם זאת‪ ,‬כלים טכנולוגיים‬
‫השלב הקליני בפיתוח התרכיב‪ ,‬והוא מתחלק לארבעה שלבים‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬מזריקים את התרכיב למספר מצומצם של מתנדבים‬ ‫מתקדמים מסייעים למדענים לקדם את המחקר לפיתוח‬
‫בריאים )עד מאה( כדי להעריך את בטיחות השימוש בו‪ .‬בשלב‬
‫זה מתעדים תופעות לוואי ומתחילים להעריך את התגובה‬ ‫תרכיב נגד הנגיף ומציאת אנטיגנים אפשריים‪ .‬כך למשל‪ ,‬זמן‬
‫החיסונית במינונים שונים של התרכיב‪ .‬לעיתים‪ ,‬שלב זה יהיה‬
‫מורכב מכמה תת‪-‬שלבים‪ .‬כך למשל‪ ,‬בתרכיבים המיועדים‬ ‫קצר לאחר התפרצותו‪ ,‬כבר היה בידי החוקרים הרצף הגנטי‬
‫לפעוטות יבצעו כמה תת‪-‬מחקרים בקבוצות גיל נפרדות‪:‬‬
‫תחילה התרכיב ייבדק במבוגרים‪ ,‬לאחר מכן במתבגרים‪,‬‬ ‫של הנגיף החדש‪ ,‬אשר מאפשר שימוש במודלים לבחירה‬

‫בילדים ולבסוף בפעוטות‪.‬‬ ‫מושכלת של אנטיגנים אפשריים‪.‬‬
‫בשלב השני מזריקים את התרכיב למדגם גדול יותר‪ ,‬כמה מאות‬
‫מתנדבים‪ ,‬שייחשפו לאחר מכן למחולל המחלה‪ .‬החשיפה‬ ‫מאחר שמדובר בנגיף לא מוכר ומסוכן‪ ,‬האפשרות לגדל אותו‬
‫יכולה להיות טבעית או מלאכותית‪ ,‬שבה חושפים אותם לגירסה‬

‫לחצו להמשך‪...‬‬

‫‪www.weinamerica.com‬‬ ‫‪28‬‬