Page 57 - ‏‏waia165
P. 57

‫איפה התחלתם את המסלול שלכם?‬                      ‫בעידן‬

‫"יצאנו לדרך ב‪ 14-‬במרץ‪ .‬התחנה הראשונה היתה לוס אנג'לס‪.‬‬
‫הלכנו לישון אצל חברים ובבוקר הלכנו לסטארבקס‪ ,‬קנינו‬
‫אוכל וישבנו בחוץ לאכול‪ .‬משם המשכנו לפיניקס‪ .‬ישנו אצל‬

‫זוג חברים בפלורנס כשעה נסיעה מפיניקס‪ .‬הלכנו לטייל אתםנה‬
‫בחורשת טבע של קקטוסים שסמוכה לביתם‪ ,‬מצאנו סטנד שלהקורו‬

‫אבנים שם קנינו אבנים מיוחדות משם המשכנו לניו מכסיקו‪.‬‬
‫הגענו לאזור של דיונות לבנות‪ .‬עשינו שם הייק במשך שלוש‬
‫שעות‪ ,‬לא היתה שם נפש חיה אבל כשיצאנו משם‪ ,‬ראינו פקק‬
‫של קראוונים על פני שלושה מייל שחיכו להיכנס לפארק‪ .‬הכל‬
‫היה פתוח‪ ,‬הפארק‪ ,‬חנות המזכרות‪ .‬לא הרגשת את הקורונה‬
‫בכלל‪ .‬משם המשכנו לאל פאסו‪ ,‬כל הכבישים היו פתוחים‪,‬‬
‫בקושי היה טראפיק‪ .‬נסענו כשמצד ימין מכסיקו ומהצד השני‬

                                      ‫אל פאסו טקסס"‪.‬‬

 ‫למה בעצם החלטת לצאת למסע הזה מחוף לחוף‬
                               ‫בתקופה הזאת?‬

‫"אני גרה בסאלינס באזור מונטריי‪ ,‬לא בא לי להשאר בעיר‬
‫גדולה ליד מישהו שישתעל עלי‪ .‬הרעיון שלי היה להסתלק‬
‫מכאן ולראות את הטבע מבלי לראות נפש חיה‪ .‬חוץ מזה‪,‬‬
‫תמיד היה לי חלום לנסוע מהחוף המערבי למזרחי‪ ,‬יש‬
‫לי קטע שאני מחליטה לעשות משהו אז אני כותבת על‬
‫נייר ופעם בכמה שנים מגלה ואומרת לי אם הגשמתי‬
‫את הדבר הזה או לא‪ .‬אז מצאתי את המכתב שכתבתי‬
‫לעצמי לפני כמה שנים ובו כתבתי שאני רוצה לעשות‬
‫מסע מחוף לחוף וחשבתי שזה בדיוק זמן מתאים‪ .‬ידעתי‬
‫לא תמיד יהיה נח ושהרבה מקומות יהיו סגורים‪ ,‬אבל‬
‫החלטתי ללכת עם זה עד הסוף כי ממילא אין עבודה ואין‬

                                    ‫מה להישאר בעיר"‪.‬‬

           ‫הבן שלך מייד הסכים להצטרף למסע?‬

‫"הבן שלי מיד אמר כן‪ .‬הוא אוהב את זה שיש לי אומץ‪ .‬חלק‬
‫מהטיול הזה שלנו הוא הקטע שאנו ביחד ואני מלמדת אותו‬
‫להיות אמיץ ולהסתכל על העולם כבית‪ .‬בטלוויזיה כל הזמן‬
‫מנסים להפחיד אותך אבל העולם הוא לא מקום כזה מפחיד‬

                                     ‫כמו שמציירים אותו"‬

‫היה מישהו שהרים גבה או התנגד ליציאה שלך‬
               ‫למסע?‬

‫"החבר שלי‪ .‬הוא אמריקאי ומת מפחד מוות מהמילה קורונה‪.‬‬

‫הוא חשש שיצאתי בתקופה כזאת למסע וניסה לשכנע‬                                    ‫לקחתי מלונות בצד הדרך‪ ,‬מוטלים‬
‫אותי שאני חסרת אחריות‪ .‬בהתחלה‪ ,‬כשהפסיק לעבוד בגלל‬        ‫זולים‪ .‬כולם מחטאים את החדרים בטונות בליץ'‪ ,‬את מרגישה‬
‫המצב‪ ,‬הוא אמר‪ ,‬מעכשיו אני אראה עולם ובמקום‪ ,‬הוא רואה‬
‫את העולם דרך הטלוויזיה‪ .‬אמרתי לו‪ :‬בחיים‪ ,‬צריך להתנסות‬          ‫שאת הולכת לשירותים בכל פעם שאת נכנסת לחדר"‪.‬‬

               ‫ראיתם הרבה אנשים שמטיילים עם הקראוונים שלהם? בדברים ולא רק לצפות בהם בשלט רחוק"‪.‬‬

    ‫בכל זאת פה ושם את רואה אנשים‪ ,‬איך הם מגיבים‬          ‫"כן‪ ,‬בעיקר פנסיונרים שזה מה שהם עושים כל השנה‪ .‬פגשנו‬
                                      ‫למה שקורה?‬         ‫גם אנשים מקנדה שהגיעו לארה"ב עם הקראוון שלהם‪ .‬גם לי‬
                                                         ‫יש קראוון אתו אני מטיילת אבל החלטתי לא לקחת את הקראוון‬
‫"פגשתי אנשים בעלי קראוונים שזה מה שהם עושים כל‬           ‫בגלל שידעתי שחלק מהמקומות של הקראוונים סגורים ואני‬
                                                         ‫גם לא מכירה את הדרכים היטב‪ ,‬אז העדפתי לנסוע עם הואן‬
‫השנה‪ ,‬אנשים מבוגרים שכל החיים מטיילים‪ .‬הם מאמינים‬

‫לחצו להמשך‪...‬‬                                                    ‫שלי"‪.‬‬

‫‪57 www.weinamerica.com To Advertise please call: (818) 654-2515‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62