Page 66 - ‏‏waia163
P. 66

‫מותה של אגדה‬                                                                                             ‫איילה אור‪-‬אל‬
     ‫לוס אנג'לס נצבעה בצבעי סגול וצהוב כמחווה‬
 ‫לכדורסלן האהוב קובי ברייאנט שנהרג בתאונת מסוק‬                                               ‫ביום ראשון בבוקר‪ ,‬קצת אחרי ‪ ,11:30‬אני מקבלת‬
 ‫ביחד עם שמונה אנשים‪ ,‬ביניהם בתו ג'יאנה בת ה‪13-‬‬                                              ‫טקסט מהעורך שלי בידיעות‪" :‬כמה קרוב את גרה‬

‫בניין העיריה בדאון טאון מואר בסגול‬                                                                                              ‫לקלבאסס?"‬
                                                                                                                    ‫קרוב" אני עונה לו "למה?"‬
‫הלייקרס היה תמיד החוט המקשר בין כל הקהילות‬    ‫פילנתרופ שתרם לא רק מכספו אלא גם מזמנו‬                    ‫"צאי לשם עכשיו ‪ ,‬קובי ברייאנט נהרג"‪.‬‬
‫הרבות של בני לאומים שונים המתגוררים בלוס‬      ‫היקר‪ .‬בימים שלאחר מותו‪ ,‬יכולתם לראות עדויות‬    ‫"מה???" ההודעה תפסה אותי בהלם‪ ,‬כמו את כל‬
‫אנג'לס‪ .‬יותר מכל ספורט אחר‪ ,‬כדורסל היה מאז‬    ‫רבות לאבל הקולקטיבי שחשו תושבי העיר‪.‬‬           ‫תושבי לוס אנג'לס והעולם בכלל‪ .‬נכנסתי למכונית‬
‫ומתמיד המשחק האהוב על תושבי העיר‪ .‬כשהיה‬       ‫אוטובוסים נסעו עם הכיתוב‪ ,R.I.P Kobe :‬מכוניות‬  ‫ונסעתי לקלבאסס מצטרפת לשיירה של מכוניות‬
‫משחק לייקרס כולם ישבו לצפות במשחק וגם‬         ‫הניפו את דגלי הלייקרס ומעריצים הסתובבו‬         ‫שעשתה דרכה לאזור בו התרסק ההליקופטר על‬
‫אם אלו שאינם חובבי כדורסל גדולים‪ ,‬רצו כמובן‬   ‫ברחובות לבושים בגופיות הלייקרס הנושאות את‬      ‫כל תשעת נוסעיו‪ .‬כשהגעתי לשם כבר עמדו באזור‬
                                              ‫שמו של ברייאנט‪ .‬אמני רחוב ציירו את דמותו על‬    ‫מספר עשרות מעריצים‪ ,‬תושבי האזור וסקרנים עם‬
       ‫שהלייקרס ינצחו כי זאת הקבוצה של העיר‪.‬‬  ‫הקירות ודמותו נשקפה אלינו מבעד לתמונות ענק‬     ‫הטלפונים הניידים שלופים ומתעדים את תמרות‬
                                                                                                ‫העשן שעוד עלו מההליקופטר בגבעות שממול‪.‬‬
‫אחד ממעריציו של ברייאנט נראה על סף דמעות‪.‬‬                    ‫שהוצבו מסביב למרכז הסטייפלס‪.‬‬    ‫יותר מאוחר אותו היום כשאני מגיעה לסקר את מה‬
‫בחור גדול ואימתני עם כובע של לייקרס על ראשו‪.‬‬                                                 ‫שקורה בסטייפלס סנטר שם נערך אותו הערב טקס‬
‫זהו ג'מאל‪ ,‬אפריקאי‪-‬אמריקאי בן ‪ 30‬שהגיע לבוש‬   ‫מדהים היה לראות אלפי אנשים‪ ,‬נשים וגברים‪,‬‬       ‫הגראמי‪ ,‬אני מגלה אלפי אנשים שנהרו לדאון טאון‬
‫בחולצה הנושאת את התמונה של קובי ברייאנט‪.‬‬      ‫אפריקאים אמריקאים‪ ,‬מכסיקנים‪ ,‬סינים‪ ,‬קוריאנים‬   ‫מכל קצוות העיר‪ ,‬הוואלי מהסביבה‪ .‬חלקם לבושים‬
‫שלושת החברים שלו לובשים חולצות ג'רזי של‬       ‫וישראלים שלכאורה אין להם שום מכנה משותף‪,‬‬       ‫בחולצות הג'רזי של קובי עם המספרים שתמיד‬
‫הלייקרס‪" .‬אני שבור לחלוטין‪ .‬קובי היה המלך‪.‬‬    ‫עומדים מחוץ למרכז הסטייפלס ביחד ומתאבלים‪.‬‬      ‫ישארו המספרים שלו‪ 8 :‬ו‪ .24-‬שם על המדרכה‬
                                                                                             ‫ממול הסטייפלס נערמים להם פרחים ובלונים‬
                                                                                             ‫בצבעי צהוב וסגול נראה שהמעריצים רוקנו את כל‬
                                                                                             ‫הפרחים מהחנויות‪ .‬משטרת לוס אנג'לס ביקשה‬
                                                                                             ‫מהקהל להמנע מלהגיע לסטייפלס סנטר‪ .‬הם‬
                                                                                             ‫ידעו שבעוד שעות ספורות יתחילו להגיע לשם כל‬
                                                                                             ‫המוזמנים לטקס הגראמי‪ .‬מעריצים נוהגים תמיד‬
                                                                                             ‫להגיע לאזור לקראת הטקס‪ ,‬לנסות לראות את‬
                                                                                             ‫הזמרים האהובים עליהם אבל הפעם נראה שלאיש‬
                                                                                             ‫לא היה איכפת לצפות בביונסה או ליידי גאגא‪ .‬הם‬
                                                                                             ‫הגיעו להרגיש קרובים לקובי ברייאנט ולחלוק את‬
                                                                                                          ‫הכאב עם עוד מעריצים שאהבו אותו‪.‬‬
                                                                                             ‫בעיר כמו לוס אנג'לס המשופעת בסלבסריטאים‪,‬‬
                                                                                             ‫עשרה בסנט כמו שאומרים‪ ,‬קובי היה השחקן‬
                                                                                             ‫האהוב ביותר‪ ,‬על המגרש או על המסך‪ .‬לא היו לו‬
                                                                                             ‫מתחרים מבחינת הפופולאריות ואהבת הקהל‪ .‬אין‬
                                                                                             ‫עוד שחקן‪ ,‬בין אם שחקן בייסבול‪ ,‬כדורגל‪ ,‬פוטבול‬
                                                                                             ‫או קולנוע שמותו יכול היה לעורר כאלו אמוציות‬
                                                                                             ‫ולהביא עיר שלמה להתאבל עליו כאילו איבדו בן‬
                                                                                             ‫משפחה‪ .‬אין עוד שחקן שהיה צובע את בנייני העיר‬
                                                                                             ‫והעירייה בצבעים המזוהים אתו ובמקרה של קובי‪,‬‬
                                                                                             ‫סגול וצהוב‪ ,‬צבעי הלייקרס‪ .‬תמצאו עוד מישהו ולא‬
                                                                                             ‫משנה כמה מפורסם שהיה גורם לגברים אימתניים‪,‬‬
                                                                                             ‫סבתות קשישות וצעירים בשנות העשרה לבכות‬
                                                                                             ‫על מותו‪ .‬קובי איכשהו גרם לכולם לאהוב אותו‪ .‬היה‬
                                                                                             ‫זה כמובן הכישרון האדיר‪ ,‬החיוך הכובש והאישיות‬
                                                                                             ‫המרשימה שלו שהפכו אותו לאחת הדמויות‬
                                                                                             ‫הנערצות ביותר‪ ,‬בקרב מעריצי הלייקרס אבל גם‬
                                                                                             ‫בקרב תושבי לוס אנג'לס בכלל ובעולם‪ .‬קובי היה‬
                                                                                             ‫אינטלגנט מאוד‪ ,‬נעים הליכות‪ ,‬איש משפחה וגם‬

                                                                                                                                     ‫‪www.weinamerica.com 66‬‬
   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71