Page 76 - ‏‏waia161

‫איבדו רגל כרותה ושילמו ‪ 40‬אלף‬
‫שקלים פיצויים על עוגמת הנפש‬

‫תביעת עוגמת נפש של חסוי שהוגשה בידי‬ ‫תביעה מעניינת שהוגשה לאחרונה לבית‬
‫האפוטרופוס‪ ,‬בעת שהחסוי במצב דמנטי‪,‬‬ ‫משפט השלום בתל אביב יפו עסקה בסמכויות‬
‫ולמעשה לא חש באותה עוגמת נפש שנגרמה‬ ‫אפוטרופוס לגבי קביעת רצונות החסוי‪.‬‬
‫האפוטרופוס‪ ,‬בנו של חסוי חולה דמנציה‪,‬‬
‫לו‪.‬‬ ‫הגיש בשמו בקשה לשמירת רגלו הכרותה‬
‫לאחר ניתוח‪ ,‬זאת לצרכי קבורה המתאימה‬
‫החסוי‪ ,‬אדם מבוגר בן ‪ ,71‬היה תחת‬ ‫להשקפת עולמו‪ .‬האפוטרופוס הסביר שאביו‬
‫האפוטרופוסות של בנו במשך ‪ 12‬שנה טרם‬ ‫כמו שאר המשפחה הוא אדם דתי מאמין‪ .‬הוא‬
‫הניתוח בשל מחלת דמנציה‪ .‬האפוטרופוס‬ ‫טען שההלכה היהודית מחייבת לקבור חלקי‬
‫חתם בשם אביו על הסכמה לניתוח כריתת‬ ‫גוף כרותים יחד עם שאר הגופה‪ ,‬בהתאם‬
‫רגל שנדרש בשל סיבוך במחלת הסוכרת‬ ‫לאמונה בתחיית המתים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוא דרש‬
‫שממנה סבל‪ .‬נוסף להסכמה‪ ,‬הבן ביקש‬ ‫מבית החולים בשם אביו לשמור את הרגל‬
‫בטופס חתום מבית החולים לשמור את‬
‫האיבר הכרות‪ ,‬כדי להביאו לקבורה על פי‬ ‫בקירור עד להגעת משפחתו לאיסוף‪.‬‬
‫דין ההלכה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הרגל האבודה לא‬
‫הגיעה לידיהם של בני המשפחה בשל תקלה‬ ‫כשהגיעו נציגי המשפחה לבית החולים‪ ,‬הם‬
‫מצערת‪ .‬דוברי בית החולים טענו כי הרגל כן‬ ‫הופתעו לגלות כי הרגל אינה נמצאת בידיהם‪.‬‬
‫הועברה לחדר הקירור לאחר הניתוח‪ ,‬כפי‬ ‫מבירור שנערך בבית החולים מייד לאחר מכן‪,‬‬
‫שהתבקש‪ .‬לגרסתם‪ ,‬האחראי על הטעות הוא‬ ‫עלה כי הרגל כבר נשלחה בידי חברת קדישא‬
‫נציג חברת קדישא שלקח את הרגל לקבורת‬ ‫לקבורה משותפת עם איברים נוספים‪ ,‬לפי‬
‫איברים משותפת‪ ,‬במקום להשאירה בחדר‬
‫הקירור עד להגעת בני המשפחה של החסוי‪.‬‬ ‫הנוהל המקובל‪.‬‬

‫הם טענו שהנציג של חברת קדישא היה‬ ‫האפוטרופוס תבע את בית החולים וחברת‬
‫כנראה עובד חדש‪ ,‬ולא הכיר את הנהלים‬ ‫קדישא בשמו של אביו על עוגמת הנפש‬
‫שלפיהם יש לברר אילו איברים הולכים‬ ‫שנגרמה בגין אובדן האיבר‪ .‬השאלה שעלתה‬
‫בבית המשפט הייתה האם יש לקבל‬

‫‪www.weinamerica.com 76‬‬