Page 50 - waia161
P. 50
כאן 18שנה בלי ניירת ,לא הייתי עושה את זה". הניידת אחרי החברה שלי עד שהגענו לבית שלי. ...המשך מעמוד 49
הדבר הראשון שחשבתי עליו היה מה יהיה אם הם
קארן" :זה משפיע עלי בריאותית .כתוצאה מהמתח יכנסו פנימה ויבקשו מההורים שלי תעודות מזהות בקולג' .לאחר שהצטלמה לתוכנית במקום עבודתה
הזה אני סובלת ממחלת הקרוהן )דלקת כרונית ויגרשו אותנו? והכל בגלל שהם פשוט רצו לתת בחנות בגדים ,הגיעו מספר אנשים לחנות ושאלו
הפוגעת ברירית של מערכת העיכול – א.א( ומקבלת עליה .בר שעזבה כבר את מקום העבודה ועברה
לחברה שלי דו"ח תנועה". לחנות אחרת ,לא יודעת עד עכשיו אם הם היו סתם
זריקות אחת לשבועיים". צופים סקרנים שזיהו את החנות או אולי שלטונות
רון ,איך אתה מרגיש כשאתה שומע אותה ההגירה .החשש הזה מלווה אותה ללא הירף .בראיון
מתרגלים מתישהו למצב הזה? אומרת את זה ,יש לך רגשות אשמה ? למפיקת הסדרה ,סלינה גומז ,היא סיפרה כי נשדדה
רון" :אחרי שהבנתי שזה המצב ואין מה לעשות
אמרתי לעצמי טוב ,אין מה לדאוג ,אין מה להסתכל רון" :בטח .הדאגה הכי גדולה שלי היא שלא דפקתי לאחרונה אך חששה בתחילה לדווח למשטרה.
אחורה או קדימה ,דברים יסתדרו ,חייב שיסתדרו. לה את החיים .זה הדבר הכי גרוע כשאת יודעת
אבל אחרי עשר שנים ,זה כבר מתחיל להכביד האם היה לך כעס על ההורים שאת נמצאת
כשאת מאבדת את אבא ולא יכולה לטוס לארץ, שהילדים שלך סובלים בגלל שטות שעשיתי". בסיטואציה הזאת?
זה מתחיל להיות סיוט .אז אנו מפצים את עצמנו
בדרכים אחרות ,קונים שטויות ,מטיילים כמה היום בדיעבד ,היית עושה את הצעד הזה ומגיע "אף פעם לא כעסתי עליהם .אני אוהבת את החיים
שיותר .מתרגלים לכל דבר אבל זה לא נעים ,זה כמו לכאן? שלי כאן ומבינה את ההחלטה שלהם לעבור לכאן".
שתתרגלי לכאב שיניים". "לא הייתי ממליץ לאף אחד להגיע בלי לסדר מה היו התגובות של חברים שלך שצפו
קודם כל את הניירת שלו .אם הייתי יודע שאחיה בתוכנית?
"אנשים סיפרו לי שבכו .היה לי חבר רפובליקאי
שממש אהב את טראמפ והוא אמר 'זה שינה את
הדיעה שלי על דברים רבים' .יש הרבה בורות על
הנושא הזה ולכן שמחתי לעשות את התוכנית כי
היא פתחה את העיניים ,אני פוגשת אנשים רבים
כל יום ורבים מהם לא יודעים שמהגר זה לא סתם
מישהו שחוצה את הגבול וגונב את העבודה שלך".
מה אתם חושבים על החומה של טראמפ?
קארן" :אני בעד ,אי אפשר הרי לתת לכל אחד
להיכנס".
רון" :אני מסכים שצריך לבנות אותה ושלא צריך
להבריח את הגבול אבל צריך לתת לאנשים צ'אנס.
צריך להתחיל לחוקק חוקים חדשים ,להגיד' :אתה
יודע מה ,תראה לנו מה אתה יכול לעשות .תעבוד
פה שנה או בארבע השנים הבאות ,תוכיח את עצמך
וניתן לך את כל הזכויות .בסופו של דבר זה יעזור גם
לכלכלה .את יודעת כמה אנשים כאן לא משלמים
מיסים? אני מוכן לשלם עכשיו 5,000 ,דולר קנס
לכל בן משפחה ,רק תנו לי לחיות כבן אדם .עזבי את
זה שכבר 18שנים שילמתי מיסים ,אני מוכן לשלם
עוד רק שתיתנו לי צ'אנס .הוכחתי שאני לא בעייתי
ורק מכניס כסף למדינה .תנו לי לחיות כמו כל בן
אדם אחר".
בר ,בסדרה את מספרת על הפחד שלך מפני
גירוש ,זה משהו שמלווה אותך?
"כן .אני פוחדת כל יום .אני מקפידה לא להסתבך
עם החוק ,לציית לחוקי התנועה ,אבל גם אז כשאני
מצייתת לתמרורים ונוסעת במהירות המותרת אני
מתה מפחד כשיש לידי ניידת משטרה".
רון" :אבל את לא צריכה לפחד אין לך ממה".
בר" :זה לא משנה .אתן לך דוגמא ,אתמול בחנות
בה אני עובדת ,תפסנו שני אנשים גונבים ,לא היתה
ברירה אלא לקרוא למשטרה ,השוטרים הגיעו והלב
שלי ירד".
רון" :למה? לא עשית שום דבר שהוא לא בסדר ,למה
פחדת?".
בר" :זה לא משנה אם עשיתי או לא עשיתי משהו לא
בסדר ,בכל זאת פחדתי .אני כל הזמן חוששת לעבור
על החוק בטעות .אם אני רוכבת על בירד )קורקינט
חשמלי( על המדרכה ,אני חושבת אולי אסור לי
לנסוע על קורקינט על המדרכה ואם אסור אז אולי
יעצרו אותי ומה יהיה אז? פעם אחת המשטרה
רצתה לתת לחברה שלי דו"ח תנועה והם עקבו עם
www.weinamerica.com 50
