Page 44 - ‏‏waia161

‫החנוכייה הקטנה ואת השמן‪ .‬אולם מי הוא? והיכן‬ ‫חנוכה בברגן בלזן‬
‫הוא? האם הוא הועבר למחנה אחר? האם הוא נפטר?‬
‫למרות שרבי שמעלקה רצה מאוד שמן עבור הצריף‬ ‫סיפורו של רבי‬
‫שלו‪ ,‬הוא קיווה בכל מאודו שהיהודי שהטמין את‬ ‫שמעלקה‪ ,‬שחיפש בכל‬
‫הדברים האלה עדיין חי‪ .‬אולי הוא עדיין במחנה והוא‬ ‫מאודו אור קטן שיאיר‬
‫יחזור למחרת כדי לחפש את האוצר שהוא הסתיר‬ ‫את ים הייאוש האפל‬
‫בזהירות כה רבה‪ .‬אז רבי שמעלקה קבר שוב‬
‫בזהירות את הכל‪ .‬אולם במשך כל שאר אותו יום‬ ‫של ימות השואה‬
‫והלילה שבא אחריו‪ ,‬הוא שאל כל יהודי שהוא פגש‬
‫את אותה השאלה‪" :‬מצאתי מעט שמן וחנוכייה‪ .‬אולי‬ ‫אולם התשובה תמיד הייתה "לא"‪.‬‬ ‫ליבי אסטייר‬
‫לחרדתו‪ ,‬הוא גילה שחנוכה עומד להגיע בעוד מספר‬
‫אתה החבאת אותם?"‬ ‫ימים‪ .‬הוא ידע היטב מה יקרה אם הוא לא יצליח‬ ‫"יהודי וייאוש הם מושגים מנוגדים מעצם מהותם‪.‬‬
‫האסירים נעצו בו עיניים עצובות‪ ,‬משוכנעים‬ ‫למצוא שום שמן‪ .‬רק חוט דק של תקוה החזיק רבים‬ ‫הם פשוט אינם יכולים לדור בכפיפה אחת"‪ .‬הרב‬
‫שהזוועות האחרונות שהרבי נחשף אליהן בעבודתו‬ ‫מחבריו בחיים‪ .‬ברגע שחוט זה ייקטע‪ ,‬הם ייכנעו לַים‬ ‫שרגא שמואל שניצלר‪ ,‬שהיה מוכר יותר בכינויו רבי‬
‫שבשו את שכלו‪" .‬לא רבי"‪ ,‬הם אמרו‪ ,‬בזה אחר זה‪.‬‬ ‫הייאוש העמוק והקודר שאיים להטביעם‪ .‬אז הוא‬ ‫שמעלקה‪ ,‬סקר בעיניו את שוכני הצריף‪ ,‬כדי להיות‬
‫היה מוכרח להשיג קצת שמן‪ .‬אפילו אם הוא ימצא‬ ‫בטוח שהאנשים הבינו את הנקודה שלו‪ .‬בתוך קהל‬
‫"אני לא החבאתי שום שמן‪ .‬לא החבאתי חנוכייה"‪.‬‬ ‫שמן שיספיק רק כדי להדליק את הנר הראשון של‬ ‫הפנים היגעות שהחזיר אליו מבט‪ ,‬היו כמה שהנהנו‬
‫אולם‪ ,‬בלילה שלמחרת‪ ,‬הם גילו שרבי שמעלקה לא‬ ‫חנוכה לכמה שניות‪ ,‬זה כבר יספיק‪ .‬אבל בלי נרות‬ ‫בראשיהם בהסכמה‪ .‬אולי גם הם היו חסידים בחיים‬
‫השתגע‪ .‬כשהם חזרו לצריפיהם אחרי מסדר הערב‪,‬‬ ‫האחרים – החיים של לפני המלחמה – ולכן יכלו‬
‫הם ראו לתדהמתם חנוכייה קטנה ניצבת על אחד‬ ‫חנוכה בכלל? זו בכלל לא הייתה אפשרות‪.‬‬ ‫להעריך את מעשיותיו של רבי שמעלקה על רבנים‬
‫הדרגשים‪ ,‬ולהפתעתם הגדולה אפילו יותר‪ ,‬אחת‬ ‫כשרבי שמעלקה היה בעבודה )התפקיד ה"אחר"‬
‫שלו במחנה היה לסלק את גוויות המתים מהצריפים(‬ ‫חסידיים מהעבר‪.‬‬
‫הכוסות הייתה מלאה בשמן!‬ ‫ביום שלפני חנוכה‪ ,‬הורו לו לעבור לצריף האחרון‪,‬‬ ‫רבי שמעלקה לא סיפר את סיפוריו רק כדי להעביר‬
‫רבי שמעלקה אמר את הברכות ואחר כך הדליק‬ ‫שבו נפטרו מספר אנשים בלילה הקודם‪ .‬ובעודו‬ ‫את הזמן‪ .‬התפקיד שלו‪ ,‬כפי שהוא ראה אותו‪ ,‬היה‬
‫נר ראשון של חנוכה‪ .‬הקבוצה עקבה בדממה אחר‬ ‫חוצה את השדה הפתוח‪ ,‬נתקעה רגלו בחור קטן‬ ‫לשמור את רוחם של היהודים במחנה הריכוז ברגן‬
‫מלחמתה הנצחית של השלהבת הזעירה באפלה‬ ‫באדמה הקפואה והוא כמעט נפל‪ .‬הוא הוציא את‬ ‫בלזן‪ ,‬לבל תיפול‪ .‬התפקיד היה יכול להיות הרבה‬
‫המקיפה אותה‪ .‬חלקם חייכו‪ ,‬אחרים בכו‪ .‬כולם‬ ‫רגלו מהחור והבחין שמשהו קבור בתוכו‪ .‬הוא בדק‬ ‫יותר קל אילו הם היו נביאים‪ ,‬מכיוון שסוף המלחמה‬
‫הרגישו ניצוץ מתוק של תקווה מתעורר בליבותיהם‬ ‫המתין במרחק חודשים ספורים מהם‪ .‬אולם באותו‬
‫היטב שאיש אינו צופה בו ורכן לבדוק מה זה‪.‬‬ ‫כסלו בשנת ‪ ,1944‬המצב נראה חסר תקווה כמו‬
‫המרירים‪.‬‬ ‫הוא שלף מתוך האדמה צנצנת קטנה‪ ,‬שבתוכה נוזל‬ ‫בכל יום אחר‪ .‬עבור רובם‪ ,‬אפילו המחשבה על חנוכה‬
‫הנס הפרטי שלהם חזר על עצמו בכל אחד מלילות‬ ‫שהתקרב במהירות‪ ,‬לא יכלה לפזר את ענני הקדרות‪.‬‬
‫החג‪ .‬ואז‪ ,‬כמה חודשים אחר כך‪ ,‬באפריל ‪,1945‬‬ ‫קרוש כלשהו‪ .‬שמן‪ ,‬הוא לחש‪ .‬שמן לחנוכה!‬ ‫באשר לרבי שמעלקה‪ ,‬הסיפור היה שונה לחלוטין‪.‬‬
‫התרחש נס גדול עוד יותר‪ .‬גרמניה נכנעה‪ .‬המלחמה‬ ‫רבי שמעלקה הכניס שוב את ידו לאדמה‪ ,‬ולשמחתו‬ ‫מאז תחילת החודש הוא היה טרוד בהכנות לקראת‬
‫גילה שהמחבוא טומן בחובו הפתעות נוספות‪ .‬הוא‬ ‫החג‪ .‬הוא חזר על אותה השאלה בפני כל מי שהוא‬
‫הסתיימה‪.‬‬ ‫הוציא חבילה עטופה בזהירות ופתח במהירות את‬ ‫פגש‪" :‬האם תוכל להשיג עבורנו מעט שמן? האם‬
‫רבי שמעלקה היה אחד מברי המזל ששרדו את‬ ‫מעטפת הנייר‪ .‬בתוכה היו שמונה כוסיות זכוכית‬
‫המלחמה‪ .‬אחרי שמחנה ברגן בלזן שוחרר‪ ,‬הוא שב‬ ‫אתה מכיר מישהו שעובד במטבח?"‬
‫להונגריה‪ ,‬שימש שם כמנהיג רוחני לניצולים אחרים‪,‬‬ ‫ושמונה פתילי כותנה דקים‪.‬‬
‫לא היה ספק שאסיר יהודי כלשהו הטמין את‬
‫והתפרסם בכינוי ה"טשאבער‪-‬רב"‪.‬‬
‫מספר שנים אחר כך‪ ,‬הוא נסע לביקור בארה"ב‪ ,‬וביקר‬
‫שם מכר "מהמולדת הישנה" – רבי יואל טייטלבאום‪,‬‬
‫הרבי מסאטמר‪ .‬וכך‪ ,‬בעודם מעלים זיכרונות‪ ,‬ציין‬

‫הרבי מסאטמר שגם הוא היה בברגן בלזן‪.‬‬
‫"הייתי שם שנה לפניך"‪ ,‬אמר הרבי מסאטמר‪" .‬הצילו‬
‫אותי בכ"א בכסלו‪ ,‬ארבעה ימים לפני חנוכה‪ .‬לפני‬
‫ששמעתי על תכנית ההצלה‪ ,‬התכוננתי לקראת‬
‫החג‪ .‬שיחדתי כמה פקידים במחנה ואספתי קופסא‬
‫של שמן‪ ,‬כוסיות ופתילות‪ ,‬שקברתי אחר כך בשדה‪.‬‬
‫תמיד הרגשתי רע שהחנוכייה הקטנה שלי מעולם‬

‫לא באה לידי שימוש‪.‬‬
‫רבי שמעלקה חייך‪" ,‬החנוכייה שלך באה לידי‬
‫שימוש‪ .‬היא האירה את אפלתם של מאות יהודים‬

‫ועזרה לפחות לחלק מהם לשרוד את המלחמה"‪.‬‬

‫באדיבות‪aish.co.il :‬‬

‫‪www.weinamerica.com 44‬‬