Page 56 - waia144
P. 56
"הלטואבבביעואםל ום!בא"ייומתאר
אנחנו מעניקים ומגוננים ,מפשרים ומרגיעים
ובכל זאת לעתים מרגישים ...לא מספיק
טובים .על דרכים חדשות לסייע לעצמנו
בתפקיד התובעני ביותר – ההורות
שנים וציפיות חברתיות ,מה שלא תהיה הסיבה, יעל הרשקוביץ
רבים מאתנו ,הן האבות והן האמהות מסתובבים
מתוסכלים וסבורים ,שההתקדמות שלהם עם אנחנו ההורים תכנית הליבה של הבית ,מרכז
הכובד ,שאליו מתנקז הכל .אנחנו ,שתמיד חייבים
הילדים אינה מספקת. להיות זמינים ,תמיד מוכנים להרגיע ולנחם ,לעוץ
עושה רושם ,כי הנושא הקשה ביותר להתמודדות עצה או להעניק שירות ומשום מה לא טורחים
והגורם המרכזי לתחושת הכישלון בקרב ההורים, מספיק לעצור ולהוקיר את מאמצינו .לא רק שאנו
הוא הכעס .אינספור אבות ואימהות מדווחים על נוהגים בחוסר התחשבות קיצוני עם עצמנו ,אף יותר
ה"נפילה" שלהם ,בהתמודדותם עם בעיות של מכך ,אנו נוטים לראות דווקא את הכישלונות שלנו
חוסר משמעת מצד הילדים .הריטואל חוזר על
עצמו ומכיל בדרך כלל את הגורמים הבאים :ילד ולא אחת ,להתאכזב.
עייף/רעב/משועמם/מסוכסך עם עצמו ,שעת בוקר אני פוגשת הורים רבים ,לילדים בגילאים שונים וללא
לחוצה או שעת ערב מעייפת והורה מותש ועצבני. ספק כולם רוצים להעניק לילדים את האוכל המזין
הסוף ידוע מראש :אחד ההורים מבקש משהו ביותר ,את אמצעי הגירוי וההתפתחות המתקדמים
מהילד ,הוא מסרב ומתחצף ומהר מאד המהלך ביותר ,את החינוך המעולה ביותר ואת החמימות
מתדרדר להתפרצות של כעס ,כשבסופה הילד והאהבה הרבה ביותר .מרבית ההורים מתעניינים
בספרות או הרצאות בנושא ההורות וחלקם אף
סופג צרחות רמות ונשלח לחדרו. משתתפים פעילים בקבוצות הדרכה להורות .אינני
התפרצות של כעס כזה מותיר את הילד פגוע יודעת מה הסיבה ,האם זו השחיקה הרבה שמקצוע
וממורמר ,אבל משאיר את ההורה למשך זמן רב ההורות טומן בחובו ,או האם זהו פרי של חינוך רב
www.weinamerica.com 56