ביום חמישי בבוקר, לאחר שמשטרת לוס אנג'לס פיזרה את המפגינים הפרו-פלסטינים מ-UCLA ועצרה 200 מהם, ניתן היה לראות את גודל הנזק שהמפגינים גרמו לקמפוס היפיפה. בשבוע האחרון, המפגינים הקימו מחנה אוהלים וציירו כתובות גרפיטי בגנות ישראל על קירות רויס הול, העמודים, המדרגות והמדרכות. הבניין המרשים שהוקם בשנת 1919, נראה כמו לאחר מלחמה. דלתות האולמות נאטמו על ידי דיקטים עבים ושרשראות עם מנעולים, רחבת הדשא שם התגודדו המפגינים באוהלים נראתה מלאה בזבל וערימות מגובבות של אוהלים, שקי שינה וציוד רב.
הציוד הזה כלל כל מה שהמפגינים הזדקקו לו על מנת להפגין שם לאורך זמן: בקבוקי מים, מזון, ציוד עזרה ראשונה, קסדות, פנסים, מסיכות פנים, ניירות טואלט ועוד. ברור לכל שמדובר היה בהפגנות מאורגנות להפליא וממומנות על פי סברות רבות על ידי קטאר.
פירוק מחנה האוהלים על ידי משטרת לוס אנג'לס הגיע רק בלילה שבין רביעי לחמישי ולאחר שבוע שלם שהמאהל הלא חוקי הוקם במקום. היה זה רק לאחר שבליל שלישי, הגיעה קבוצה של כ-200 מפגינים יהודים (לא סטודנטים!) שהחליטה לפרק את המאהל ותגרה פרצה בין המפגינים. במשך שלוש וחצי שעות, המשטרה נמנעה מלהתערב וגם משטרת הקמפוס נמנעה מלהפריד בין המפגינים. 15 איש נפצעו.
רק לאחר שפוליטיקאים והתקשורת העבירו ביקורת על אוזלת יד הנהלת האוניברסיטה, היא הסכימה להזמין את המשטרה לפנות את המפגינים. ביום חמישי, מנהיגים רפובליקנים בקליפורניה תקפו את הנהלות האוניברסיטאות על כך שאינן מגינות על סטודנטים יהודים ומאפשרות להפגנות להסלים ל"הפקרות ואלימות".
"במשך שבוע שלם פחדתי להגיע ללימודים ושמעתי קללות וצעקות אנטישמיות לעברי וההנהלה לא הסכימה לעשות דבר" סיפרה ל"אנחנו באמריקה" טלי ש. בת ה-20, "בושה שההנהלה הסכימה להניח לדברים להתדרדר כל כך. ברור לנו, הסטודנטים היהודים שלהנהלה לא איכפת מאתנו".
מספר מאות שוטרים של משטרת לוס אנג'לס וממשרד השריף התייצבו ביום רביעי בלילה והמתינו להנחיה לפנות את המפגינים. בתחילה הם הזהירו את המפגינים שעליהם להתפזר ולא יעצרו, אך רק אחר חצות הם החלו לעצור את המפגינים שצרחו שהם לא מתכוונים לעזוב וקראו לעבר השוטרים: "תתביישו לכם", "שחררו את פלסטין" וסלוגנים שונים.
שעות מספר לפני שהמשטרה נכנסה לאזור המחנה ופירקה את הדיקטים, התחילו לזרום למקום מאות מפגינים פרו-פלסטינים שביקשו לגבות את המפגינים. חלק מהמפגינים יצרו שרשראות אדם אנושיות על מנת לנסות למנוע מהמשטרה מלהכנס למאהל.
בסופו של דבר, מפגינים רבים החליטו לעזוב ואלו שנותרו נעצרו, נלקחו למתחם בית הכלא המחוזי אך שוחררו זמן קצר לאחר מכן עם זימון לבית המשפט. הצפי עם זאת שהתובע המחוזי יחליט שלא להעמידם לדין.
ביום חמישי בבוקר שבו חלק מהמפגינים למקום על מנת לאסוף פרטים שהותירו מאחור. הדבר הראשון שהם עשו, היה להעמיד מחדש את דגל פלסטין ולצעוק ש"זה לא הסוף". מאוחר יותר אותו היום, דחפורים הגיעו לקמפוס וגרפו שקיות אשפה ואוהלים.
מה מטרת ההפגנות בכלל?
רבים תהו מה בדיוק מבקשים המפגינים מהאוניברסיטה לעשות. הרי ל-UCLA אין את היכולת להביא לסוף המלחמה בישראל. למרבית הסטודנטים לא היה באמת מושג מה הם מצפים מהאוניברסיטה לעשות ונראה גם שרבים אחרים לא בדיוק מבינים מה קרה ב-7 באוקטובר ושישראל למעשה הותקפה על ידי חמאס.
מספר סטודנטים פרו-פלסטינים עמם שוחחתי אמרו כי הם דורשים מהאוניברסיטה להפסיק לעשות עסקים עם ישראל או עם חברות שלדבריהם תומכות במלחמה בעזה. אלו עסקים בדיוק UCLA עושה עם ישראל? לסטודנטים לא היתה כל תשובה על כך.
איך זה התחיל
ההפגנות בקמפוסים החלו באוניברסיטת קולומביה ב-17 באפריל ונמשכו בקמפוסים נוספים. המפגינים קיבלו אוהלים זהים ואספקה שוטפת של ציוד. חלק מהמפגינים הפרו-פלסטינים היו סטודנטים וחלקם הגיעו מבחוץ. במהלך ההפגנות נעצרו יותר מ-2000 איש בקמפוסים, אך שוחררו מייד לאחר המעצר עם הזמנה לשימוע בבית המשפט.
בעוד המשטרה נכנסה לקמפוסים אחרים על מנת לפזר את ההפגנות ולערוך מעצרים, בלוס אנג'לס קיבלו השוטרים הוראה שלא להתערב. ביום ראשון ה-28 באפריל, נערכת הפגנת הזדהות עם ישראל שאורגנה על ידי ה-IAC בקמפוס UCLA. למעלה מ-2000 איש הגיעו להפגנה נושאים דגלי ישראל וארה"ב, הם שרו ורקדו כמו שהם תמיד עושים בהפגנות. במרחק של מספר מטרים מהם, מופרדים על ידי גדר הזזה, עמדו המפגינים הפרו-פלסטינים עם דגלי פלסטין רבים ושלטים רוויי שנאה לישראל. רות סונבוליאן היתה שם עם ילדיה כשבתה בת ה-20 הותקפה באכזריות.
"בתי הקטנה הפילה את הדגל שלה וברגע שהם הבחינו בכך הם הסתערו לתוך האזור שלנו והתחילו לדרוך עליו. כשהבת הגדולה שלי אלינור התכופפה להרים אותו, הם התחילו לבעוט בדגל ובראש שלה".
האם המבוהלת מיהרה לעזרת בתה, אך נהדפה בכוח לאחור. "נפלתי על הרצפה וראיתי את הבת שלי עפה באוויר ונופלת על האספלט. היא התעלפה למספר שניות והתחיל לרדת לה דם מהראש. הבן שלי רץ לעזור לה. התקשרנו למשטרה ולאמבולנס, אבל הם סירבו להגיע".
סונבוליאן הסבירה כי משטרה הודיעו לה שהם אינם יכולים להיכנס לקמפוס והורו לה להעביר את בתה החוצה לסיוע. "בעזרת ארגון הצלה הוצאנו אותה, והיא אושפזה בחדר מיון באוניברסיטת UCLA היא לא הצליחה לישון כל הלילה מרוב כאבים וטראומה".
אלינור אינה היהודיה היחידה שהותקפה קשות ונזקקה לטיפול רפואי, כמוה יש סטודנטים רבים שהותקפו בקמפוסים ברחבי ארה"ב. האדמיניסטרציה לא השהתה אף תלמיד תוקף, המשטרה לא עצרה את התוקפים. באוניברסיטת ברקלי שם התארגנו 200 סטודנטים פרו-פלסטינים למנוע הרצאה של מרצה ישראלי, הותקפו סטודנטים יהודים, לאחת מהן נטרקה דלת על היד בכח והשניה נחנקה.
דובר האוניברסיטה טען שלא נכחו מספיק שוטרים על מנת לערוך מעצרים ובנוסף, הם אינם יודעים מי היו המפגינים כי הם היו רעולי פנים. זהו אגב משהו המשותף לכל המפגינים הפרו-פלסטינים שדואגים תמיד להסתיר את פניהם עם מסיכות מחשש למעצרים או מכך שהפעילות האנטי-ישראלית שלהם תפריע להם למצוא עבודה בהמשך.
זהו שיעור שסטודנטים למדו לאחר שסטודנטית מהרווארד במגמת משפטים קיבלה הודעה שהצעת העבודה שקיבלה, טרם שנחשפה בתקשורת עם אמירות אנטישמיות, מוסרת מהשולחן.
ההפגנות מאורגנות היטב וממומנות
קבוצת "סטודנטים למען צדק בפלסטין", (SJP) פרסמה רשימה של אספקה דרושה זמן קצר לאחר שפרצה התגרה בינם לבין המפגינים הפרו-ישראלים. ברשימה נכתב שכל המוצרים נדרשים להיות "תואמי- “BDS זאת אומרת, אף מוצר שמיוצר בישראל או על ידי חברות ישראליות. בין השאר, התבקשו: פנסי ראש, בטריות בגדלים שונים, משקפי מגן, מסכות גז, קסדות, מגנים, דיקט- עץ למחסומים, כריות ברכיים וכפפות שירות "ללא פרקי אצבעות המתאימים במיוחד לידיים קטנות", חבלים לצד מזון חם לצהריים (עם שלושה סימני קריאה) אוכל טבעוני וכזה ללא גלוטן.
ברשימת המוצרים הלא מבוקשים נכתב בין השאר: בייגל, בננות וקפה.
אחד המפגינים הבהיר מאוחר יותר שהסיבה שבייגל מופיע ברשימה היא לא בגלל שהוא נחשב למאכל יהודי אלא בגלל שהם קיבלו מספיק בייגלס.
רבים מהמוצרים ברשימה נועדו לסייע למפגינים להתכונן לקראת הכניסה המשטרתית למחנה, כמו למשל הדיקטים הרבים שימשו כמחסום מאולתר סביב האוהלים, מגני העיניים נועדו לשמור עליהם מפני תרסיסי הפלפל ומגני הברכיים מפני נפילות על הארץ או מכות אלות.
בנוסף, המפגינים קיבלו רשימת סלוגנים אפשריים כמו למשל: "אינתיפדה, אינתיפדה" "ויוה, ויוה פלסטינה" ועוד.
ביום רביעי אחר הצהריים צצה בתוך המאהל המחודש עיר קטנה, מלאה במאות אנשים ואוהלים בקמפוס. חלק מהמפגינים אמרו תפילות מוסלמיות, אחרים התכוננו כמו לקראת מלחמה. הם חילקו משקפי מגן ומסכות כירורגיות, חבשו קסדות וכיסויי ראש, ודנו בדרכים הטובות ביותר להתמודד עם תרסיס פלפל או גז מדמיע. חלקם נראו מתאמנים כמו בשיעור קרב מגע.
שוטרי משטרת לוס אנג'לס הפגינו איפוק רב, ככל הנראה מתוך רצון לשמור על סדר ולמנוע מהמצב מלהתדרדר. הם לבשו מגני פנים ואפודי מגן ועמדו כשאלותיהם בולטות החוצה כדי להפריד בינם לבין המפגינים שחבשו קסדות ומסכות גז וקראו "אתם רוצים שלום. אנחנו רוצים צדק".
קצת לפני חצות הגיע למקום איש אוחז בדגל ישראל גדול ביחד אחת ובשניה, שופר. הוא צעד לעבר קבוצת המפגינים שעמדה מחוץ למאהל, כולם פרו-פלסטינים ותקע בשופר. למרבה המזל, איש לא תקף אותו, אולי בגלל הנוכחות המשטרתית הגדולה במקום ואולי מתוך הידיעה שעוד מעט יתחיל הפינוי הגדול ובשביל זה הם היו שם, לנסות למנוע אותו עד כמה שאפשר.
בין מאות התומכים הפרו-פלסטינים מחוץ למאהל היה קהל גדול של סטודנטים, בוגרי אוניברסיטה ושכנים שהצטרפו לקריאות האינתיפדה במקהלה, חוזרים אחר מישהו שאחז במקרופון בצייתנות. ככל שהלילה נמשך, מספר האנשים גדל וכן מספר השוטרים. ואז מקץ שעות של עמידה שקטה ורק קריאות ברמקולים שמדובר בהתאספות בלתי חוקית ויש להתפזר, החלו השוטרים לפרק את המחנה. דבר ראשון, הסירו השוטרים את הדיקטים שכיתרו את המחנה, הסירו גדרות מתכת ופחי אשפה וחשפו את עשרות אוהלי המפגינים שמאחוריהם. המשטרה החלה גם להוריד אוהלים וחופות פתוחות ששימשו כמחסה לאספקה הגדולה. המפגינים החזיקו מטריות כמו מגנים כשעמדו מול עשרות השוטרים שירו לעברם כדורי גומי.
המימון הקטארי – הסיבה לשתיקה
ההצלחה של המחאות האלו נגד ישראל והתמיכה בחמאס בקמפוסים בארה"ב נובעת מכך שהן מאורגנות בקפידה וממומנות היטב. זה בנוסף לשתיקה הרועמת של האוניברסיטאות איפשרה למפגינים לעשות ככל העולה על רוחם.
המממנת הגדולה של המחאות ושל האוניברסיטאות האמריקאיות בכלל, היא קטאר. קטאר החלה את מאמצי התעמולה שלה בארה"ב לפני שנים, אז החלה להזרים כספים לקמפוסים. היא שילמה את שכר הלימוד של סטודנטים פלסטינים וערבים, העניקה מילגות ותרומות. פרופסור יהודה פרל שלימד באוניברסיטת UCLA במשך שנים רבות מאז שנות ה-60 אמר בראיון ל"אנחנו באמריקה" כי "האוניברסיטה חשבה שיתנו למפגינים שהם פרו-חמאס להוציא את הכעס שלהם ויהיה כאן שקט". לדבריו הסיבה שהאוניברסיטה לא עצרה את ההפגנות למרות שהן לא היו חוקיות, היא מאחר שהאוניברסיטה לא רצתה להרגיז את קטאר. "כי אז קטאר תקח את הכסף שלה ותעביר אותו ואת הסטודנטים שהם מממנים לאוניברסיטאות אחרות".
ביולי 2020 כתבה נאג'את אל-סעיד, חוקרת מאיחוד האמירויות, מאמר בעיתון "אלחרה" תחת הכותרת "קטאר ומימון אוניברסיטאות אמריקאיות". היא תיארה את הברית שנרקמה בין השמאל האמריקאי הרדיקלי לבין פעילי האחים המוסלמים, במימון קטאר. לדבריה, מספר גדל והולך של פרופסורים וסטודנטים המזוהים עם ברית השמאל המיישרים קו עם עקרונותיה, גוזלים את חופש המחשבה באוניברסיטאות בארה"ב.
אקדמאים המנסים להביע דעות מנוגדות מדוכאים במסווה של "תקינות פוליטית" ולכאורה "מחשבה גזענית". פרופסורים התומכים בישראל או חלילה מחשיבים עצמם לציונים, נזהרים שלא לפצות את הפה מחשש שיפוטרו או שיתנכלו להם.
בשנת 2019 משרד החינוך האמריקאי פרסם כי מוסדות חינוך אמריקאים קיבלו מימון העולה על מיליארד ו-30 מיליון דולר ממקורות חיצוניים, בעיקר קטאר.
בשנת 2012 דווח כי מוסד החינוך הבינלאומי הקטארי "מועסאת קטאר" הוציא לפחות מיליארד וחצי דולר על מימון יוזמות חינוכיות ב-28 אוניברסיטאות ברחבי אמריקה, והפך למממן החיצוני המוביל של החינוך בארה"ב.
עוד חשפה אל-סעיד כי קטאר מוציאה באופן שגרתי 405 מיליון דולר בשנה לתמיכה בפעילות בשש אוניברסיטאות אמריקאיות המחזיקות סניפים בדוחא, בירת קטאר. קטאר משתמשת ביוזמות שהיא נותנת להן חסות ובמחקר שהיא מממנת כדי להפיץ אידיאולוגיה אסלאמיסטית המשקפת את השקפותיה של קטאר.
אל-סעיד טענה במאמרה, כי התעמולה הקטארית המחלחלת למוסדות אקדמיים אמריקאים נועדה להאדיר את הנסיכות ולהכפיש את יריבותיה ובראשן סעודיה, מצרים, מאע"מ ובחריין. הכספים הקטאריים נועדו לתמוך באחים המוסלמים בארה"ב לצד מה שמכונה "השמאל הרדיקלי הפרוגרסיבי". אל-סעיד מדגיש היבט קריטי של הפוליטיקה מאחורי התעמולה, ורמזה כי קטאר שואפת לחזק את השמאל בארה"ב משום שהימין השמרני מתנגד לקטאר ותומך ביריבותיה, ובראשן סעודיה.
הסיבה ששומעים על הפגנות בעיקר באוניברסיטאות הגדולות היא מאחר ואלו האוניברסיטאות שקטאר משקיעה בהן כסף וגם מממנת מאליו את הפגנות הסטודנטים.
ריימונד איברהים, אקדמאי אמריקאי נוצרי ממוצא מצרי, חשף לפני חודשים מספר כי קטאר השקיעה 5.6 מיליארד דולר ב-81 אוניברסיטאות אמריקאיות מאז 2007, כולל: הרווארד, ייל, קורנל, יו.סי.אל.איי וסטנפורד. מאז 1988, היא העניקה להן 11 מיליארד דולר.
הדו"חות שלו מזכירים גם מימון פעילות אקדמית בארה"ב על ידי מדינות אחרות, אם כי בסכומים קטנים בהרבה, ובראשן סעודיה, עומאן ותורכיה.
לדברי אבראהים, הפעילות הממומנת על ידי קטאר ומדינות מזרח תיכוניות אחרות רוויה בשנאה לערכי תרבות מערביים, כגון חופש הביטוי וזכויות נשים. דו"ח רשמי של משרד החינוך האמריקאי משנת 2020 הזהיר כי תרומות רבות למוסדות אקדמיים אמריקאים מגיעות ממקורות העוינים בגלוי את ארה"ב.
חשוב לציין שהפעילות האנטי-ישראלית בקמפוסים התחילה עוד הרבה לפני המלחמה בעזה ומומנה על ידי קטאר כמו תורמים נדיבים אחרים שישראל לא חביבה עליהם במיוחד.
קטאר לא מסתפקת רק בכך ואיברהים חשף כי היא משקיעה רבות בלימודי האסלאם. התרומות נועדו אך ורק לקדם גרסאות רדיקליות ובלתי סובלניות של לימודי האסלאם.
לקנצלר UCLA ג'ין בלוק לקח זמן רב לגנות את מה שקורה בקמפוס שלו. הוא לא אמר מילה בזמן שסטודנטים יהודים לא יכלו להגיע לכיתות בגלל סטודנטים פרו-פלסטינים, הוא לא גינה אותם על כך שחסמו את הגישה לספריה עם דיקטים וריססו כתובות נאצה נגד ישראל. הגינוי קרה רק ב-1 במאי לאחר התגרה שהתרחשה בקמפוס בערב הקודם. הוא כינה את מה שקרה: "פרק אפל בהיסטוריה של הקמפוס שלנו".
הלימודים ביום רביעי בוטלו וביומיים שלאחר מכן הם התקיימו אונליין. סטודנטים שביקשו ללמוד בספריה לקראת מבחני סוף השנה, נאלצו למצוא פתרונות אחרים.
גיבור מקומי – סטודנט בן 19
אלי סיבס, 19, סטודנט במגמת תיאטרון קולנוע וטלוויזיה, הסביר שהתגובה של המפגינים הפרו-ישראלים היתה כי פשוט נמאס להם והם החליטו לפרק את המאהל לאחר שאף אחד לא טרח לעשות את זה.
"הסיבה שזה קורה היא שליהודים בלוס אנג'לס נמאס. הם ראו איך המפגינים תומכי חמאס האלה מתייחסים לסטודנטים יהודים בקמפוס, והם אמרו, 'בסדר, אם הנהלת UCLA לא מתכוונת לעשות שום דבר, אם LAPD לא הולכת לעשות שום דבר, אנחנו הולכים לעשות משהו בקשר לזה."
סיבס עלה לכותרות לאחר שהעלה וידיאו לאינסטגרם שהפך לויראלי. הוא תיאר כיצד ניסה להגיע לכיתה שלו אך נעצר על ידי מספר סטודנטים עטופי כפיות ומסיכות פנים.
סיבס שענד שרשרת מגן דוד, הוציא את תעודת הסטודנט שלו וביקש שיניחו לו לעבור, אבל הם עמדו מולו כחומה. "אני חושב שהנהלת האוניברסיטה חייבת להכריז על השעיה מיידית של הסטודנטים האלו כי הם עוברים על קוד ההתנהגות של האוניברסיטה והחוק" אמר סיבס.
בראיון טלפוני שערכתי אתו טרם פירוק המחנה הלא חוקי ביום רביעי, הוא סיפר כי אינו מרגיש יותר בטוח בקמפוס וכי האדמינסטרציה לא עשתה דבר על מנת לתת לסטודנטים היהודים להרגיש בטוחים. "המפגינים הפרו-פלסטינים השחיתו את הבניינים היפים שלנו. הם ציירו מגן דוד עם גיר על הקרקע, בליווי ההנחיה 'צעד כאן', ועודדו את התלמידים לדרוך עליו. זה מביש מה שקורה ב-UCLA. על ההנהלה לפרק במהירות את כל המאהלים ולהשעות את הסטודנטים הללו. מאז יום חמישי האחרון, הם מפרים הן את קוד ההתנהגות של UCLA והן את החוק. אין להם אישור חוקי למאהלים שלהם".
סיבס העלה מספר קטעי וידיאו לאינסטגרם, ביניהם אחד בו הוא מחזיק דגל ישראל גדול ומולו עוזרת מרצה באוניברסיטה שעומדת מול קהל גדול של מפגינים פרו-פלסטינים. היא טוענת לעברו שישראל אשמה ברצח עם והוא שואל אותה אם היא מבינה מה משמעות המילה בכלל.
הוידיאו הפך ויראלי וחשבון האינסטגרם של סיבס גדל בין לילה מאלף ל-20 אלף עוקבים, שבוע לאחר מכן מספר העוקבים שלו כבר קפץ ל-30 אלף. אבל הפרסום הגיע עם מחיר והחשיפה הגדולה כבר הביאה פעילים פרו-פלסטינים לרשום "תתבייש לך" בסמוך למגורי הסטודנטים שלו. "המשפחה שלי ואנשים נוספים עוזרים לי עכשיו לקבל אבטחה אישית כי דברים יצאו מכלל שליטה".
למרות הכל, סיבס אומר כי אינו מתחרט שהחליט ללמוד באוניברסיטה וגם לא שהחליט לדבר.
"העם היהודי, ובמיוחד הסטודנטים היהודים, זקוקים לקול. הם צריכים מישהו שיוכיח להם שאין סיבה לפחד מהבריונים האלה, שאנחנו לא יכולים להיכנע להפחדה שלהם. זה הקול שלי, ואם הפנים שלי הופכות לפנים של הקול הזה, שיהיה. אני רואה בזה ברכה. יש אנשים שניגשים אליי ומודים לי ואומרים שהאומץ שלי מעודד אותם להיות אמיצים ולהשמיע את קולם. אני מקווה לראות את היום בו סטודנטים יהודים יוכלו ללכת בקמפוס עם מגן דוד מבלי לפחד".
