תערוכת מגילות ים המלח, “Dead Sea Scrolls: The Exhibition” נפתחה בספרייה הנשיאותית ע"ש רונלד רייגן ב-22 בנובמבר. כמה ימים לפני כן פתחה הספרייה את שעריה לתקשורת לסיור פרטי וכך יצא לי לבקר בתערוכה ביחד עם האוצרים שהגיעו מהארץ, ד"ר ריסה לויט, ד"ר אורית שמיר וד"ר ג'ו עוזיאל ונוית פופוביץ'-גלר.
המוצגים בתערוכה שהעבודה עליה ארכה שנתיים, כוללים 200 ממצאים המתוארכים בין 250 לפנה"ס ועד 68 לספירה.
כמה מהממצאים המרתקים ביותר הם;
1. אבן מגדלא, אבן מגולפת שנחשפה על ידי ארכאולוגים בבית כנסת מגדלא שנמצא באתר ארכיאלוגי בעיר העתיקה מגדלא. האבן מתוארכת לתקופה שלפני חורבן בית שני בירושלים בשנת 70 לספירה.
2. הסירה מהגליל המכונה גם סירתו של ישו היא סירת עץ שהתגלתה באקראי בשנת 1986 בין קיבוץ גינוסר למושבה מגדל, כאשר מי הכנרת היו בשפל. אופייה של הסירה ובדיקה באמצעות פחמן 14 איפשרו לתארכה לתקופה שבין שנת 50 לפנה"ס ועד שנת 70 לספירה. הסירה מוצגת במוזיאון בית יגאל אלון בגינוסר.
3. מגילות מדבר יהודה, כתב היד המשמעותי והשמור ביותר של תהילים, המכיל מספר מזמורי תהילים שאינם מצויים בתנ"ך.
4. גלוסקמות, כלי קיבול קטנים מאבן ששימשו לקבורה משנית וחפצים ממצדה כולל חרסים קטנים ועליהם כיתוב באוסטרקה בארמית, עברית ולטינית.
אבל לפני שנפרט על הממצאים הנ"ל, הנה קצת היסטוריה של המגילות; בין נובמבר 1946 לפברואר 1947 גילו רועה הצאן הבדואי מוחמד א-דיב, בן דודו ג'ומעה מוחמד וח'ליל מוסא שבע מגילות בחרס כד ליד אתר קומראן. אדה-דיב נפל למה שנקרא כיום מערה 1 גילה את המגילות , כולל מגילת ישעיהו, פשר חבקוק והמגילה החיצונית לבראשית.
הבדואים שמרו תחילה את המגילות במאהל שלהם לפני שלקחו אותן לסוחרים מקומיים. לאחר שאחד מהם דחה אותם, הם מכרו כמה מגילות לחליל אסכנדר שאהין, סוחר עתיקות.
בשנת 1947 בחן ג'ון ס. טרבר מבתי הספר האמריקניים לחקר המזרח (ASOR) את המגילות וציין קווי דמיון לפפירוס נאש. גילויה מחדש של מערה 1 בקומראן הוביל לחפירתה הראשונית בין ה-15 בפברואר ל-5 במרץ 1949 על ידי מחלקת העתיקות הירדנית, בראשות ג'רלד לנקסטר הרדינג ורולאן דה וו. בחפירה זו נחשפו שברי מגילות ים המלח נוספים, בד פשתן, קנקנים וממצאים נוספים.
בנובמבר 1951 החלה חפירה מלאה בקומראן. בפברואר 1952 גילו הבדואים את מערה 2 בה התגלו 300 מקטעי מגילות ובהם ספר היובלים וספר בן סירא; במערה השלישית התגלתה במרץ 1952 "מגילת הנחושת" על ידי משלחת משותפת של מוזיאון רוקפלר, בית הספר האמריקאי לחקר המזרח ובית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה, במערה הרביעית התגלו כ-90% מהמגילות הידועות – המערה הכילה 15,000 קטעי מגילות מ-500 ספרים שונים. במערות 5–10 התגלו מקטעים מועטים שחלקם בשפה היוונית; במערה ה-11 התגלו מגילת המקדש, מגילת התהילים הגדולה וקטעים נוספים.
התחנה הראשונה בסיורנו הייתה הסירה מהגליל, שאורכה 8.20 מטר רוחבה 2.5 מטר ועומקה 1.25 מטר.
סירת הגליל העתיקה התגלתה על ידי משה ויובל לופ, דייגים וארכיאולוגים חובבים מקיבוץ גינוסר. במהלך בצורת שהורידה את מפלס הכנרת, סרקו האחים את קו החוף החשוף וחשפו את שרידי הסירה.
הם דיווחו על הממצא לרשויות, מה שהוביל לחפירה במקום של חברי הקיבוץ, רשות העתיקות ומתנדבים. האתר היה צריך להיות מאובטח בשל שמועות על זהב מוסתר.
הסירה השברירית חולצה בזהירות במשך 12 יום, עטופה בפיברגלס וקצף להגנה, וצפה למקום מבטחים. שימור הסירה ארך 14 שנה והעץ חוזק בשעווה סינתטית תוך שימוש ב 65 טונות של כימיקלים כדי למנוע עיוותים והתפוררות של העץ. בחודש פברואר 2000 הועברה הסירה למשכנה הקבוע בביתן שהוכן עבורה במוזיאון, שם היא מוצגת באמצעי הדמיה חדישים, הסובבים סביב התעלומה למה ואת מי היא שימשה.
ד"ר שמיר הסבירה כי תהליך החפירה ארך זמן רב מכיוון שהעץ היה רך מאוד למגע לאחר שהיה מתחת למים במשך 2000 שנה. "האצבעות שלהם חדרו אל תוך העץ", אמרה שמיר. "אחרי תהליך ארוך ויקר מאוד של יותר מ-10 שנים הצליחו לייבש ולהוציא את המים מהסירה."
הסירה הייתה עשויה מ-12 סוגים שונים של עץ כולל ארז ואלון.
התחנה המרתקת הבאה בסיור הייתה אבן מגדלא, אחת התגליות הארכיאולוגיות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה המודרנית. האבן שימשה כרהיט טקסי שעליו הונחו מגילות קודש ומתוארכת לימי הבית השני. היא כוללת גילופים מורכבים של בית המקדש המספקים תובנות על תפקידם של בתי הכנסת כחללים מקודשים לפני חורבן בית המקדש ומציגים את תמונות בית הכנסת המוקדמות ביותר הידועות של מנורת המקדש.
בחדר עגול וחשוך מקבלים המבקרים הזדמנות לבחון כמה מכתב היד המשמעותיים והשמורים ביותר של מזמורי תהילים מתוך 36 שהתגלו במערות קומראן. המזמורים מכילים מספר מזמורי תהילים שאינם מצויים בתנ"ך. אלה כוללים שניים המתמקדים בגדולתו של דוד המלך. הראשון מתמקד בחוכמתו, ומייחס לו את כתיבת התהילים. השני, המסופר בגוף ראשון, מתאר את האופן שבו נבחר דוד ונמשח למלך ישראל.
המזמורים נכתבו על עור בעלי חיים ומתוארכים לשנים 150 לפנה"ס עד 68 לספירה. חלקים מהמזמורים מוצגים ולצדם תמונה מוגדלת כדי להקל על המבקרים את קריאתם. אלו נכתבו באותיות בעברית וארמית. מעניין לציין כי שמו של אלוהים כתוב בעברית Palio (טטרגרמטון).
ד"ר עוזיאל הדגים כיצד הטכנולוגיה של המאה ה-21 סייעה לפענח את סודות הטקסטים העתיקים, באמצעות אור אינפרא אדום, ניתוח DNA ובינה מלאכותית. לעומת זאת, כאשר חוקרים עבדו על המגילות לפני כ-70 שנה, הם עמדו בפני אתגרים גדולים הרבה יותר. עוזיאל הסביר שהמגילות התפוררו במרוצת שנים ולא הגיעו בצורה אחידה. "היו לנו 25 אלף חתיכות שהגיעו למוזיאון רוקפלר בשנות ה-40 וה-50. קבוצה של מלומדים הייתה צריכה לחבר אותם יחד. דמיינו שאתם מנסים להרכיב פאזל של 1,000 חלקים עם 200 חלקים בלבד וללא תמונה על הקופסה".
עוזיאל גם הדגיש כיצד חוסר הידע באותה תקופה הוביל לטיפול פחות זהיר במגילות. בתמונות מאותן שנים, נראים חוקרים עובדים עם סיגריות ליד המגילות ומשתמשים בסקוטש טייפ כדי לחבר אותן יחד.
הילדים המבקרים בתערוכה יכולים ליהנות מחיבור קטעי תהילים על מסך אינטראקטיבי, המדמה תהליך של שחזור עמוד שלם. אלו היודעים עברית ייהנו גם מקריאת הכתבים העתיקים. למרות שלא כל מובן, מעניין לראות שמילים רבות נשארו בדיוק כפי שהיו לפני אלפי שנים.
באשר לשאלה מדוע נבחרה ספריית רונלד רייגן כמקום לתערוכה זו, הסבירה גלר כי היה זה הקשר המיוחד שהיה לנשיא רייגן לישראל. היא ציטטה נאם שלו ממסיבת עיתונאים שם אמר כי בתנ"ך אלוהים כרת ברית עם אברהם ביחס לישראל. לאחר מכן נשאל על ידי כתב באותו מעמד, כיצד זה משפיע על החלטתו לעצב את מדיניות החוץ של ארה"ב בישראל, הנשיא רייגן השיב, "אני חייב לומר לך שאני מאמין שהמדיניות של ממשלת ארצות הברית תחת נשיאים ומחוקקים דמוקרטים ורפובליקנים הייתה של ברית עם ישראל והבטחת המשך קיומה של ישראל כמדינה, ואני לא חושב שממשל אמריקני כלשהו יזנח אי פעם את ישראל".
התערוכה תוצג עד 2 בספטמבר 2025
reaganlibrary.gov/events/82375
40 Presidential Drive, Simi Valley
