מגזין לוס אנג'לס אירח את ארוחת הצהריים השנתית שלו לכבוד נשים מצטיינות ומעוררות השראה בלוס אנג'לס. האירוע התקיים במלון פיירמונט מיראמר ביום חמישי, ה-21 במרץ. קריס ג'נר, שהופיעה על השער בחודש מרץ, הוכתרה לאשת השנה ותפסה את מרכז הבמה.
העורכת הראשית שירלי הלפרין ראיינה את ג'נר על אימהות ועל היותה ראש אחת המשפחות הידועות ביותר בלוס אנג'לס, שבט קרדשיאן-ג'נר. כשנשאלה אם יש לה תוכניות לפרוש, ג'נר שיתפה סיפור על אישה שהייתה בת 102 והיתה פעילה עד שנות ה-90 לחייה. הסוד שלה לאריכות ימים היה 'לעולם לא לפרוש'. ובדיוק כמוה, אמרה, אין לה שום כוונה לפרוש. "יש לי דברים לעשות".
משתתפים נוספים היו מנהלת לוס אנג'לס קליפרס ג'יליאן צוקר, אליזיבת' וקתרין אן מ’בית אן’ מגישת FOX 11 כריסטין דוויין ומנחת MTV קאמי קרופורד שהשתתפו בפאנל.
האירוע הציג נשים מצליחות וחזקות אחרות שהופיעו בגיליון 'L.A Woman'. ביניהן הייתה נועה תשבי, שהגיעה לאירוע לבושה בז'קט שמלה מרשים בשחור לבן של המעצבת הישראלית רוני קובו. תשבי העניקה מתנות לנשים המשפיעות – סיכות סרט צהובות זעירות, המסמלות את תנועת "החזירו אותם הביתה", הפועלת למען בני ערובה המוחזקים בעזה.
על המחווה שלה הסבירה תשבי: "זו הייתה ההתרסה הישראלית שלי. אחרי שצפיתי באוסקר, הייתי בשוק והחלטתי שבאירוע הבא על השטיח האדום, אצמיד את הסיכה לכל אחד ואחת". היא שיתפה כי תגובתן של הנשים האלגנטיות הייתה חיובית באופן גורף. "לא הייתי בטוחה אם הן מבינות את המשמעות של זה, אבל הבהרתי שזה מסמל את הקריאה לשחרור בני ערובה. כל אדם שדיברתי איתו הסכים בלב שלם. היו כאלה שהזכירו הפסקת אש, ואני עניתי להם: 'כמובן, אחרי שבני הערובה ישוחררו והחמאס ייכנע'. רבים מתומכי הפסקת האש אינם ברורים לגבי במה הם תומכים. ברגע שהסברתי להן, הן הבינו ותמכו באופן מלא".
הלפרין, שנולדה בישראל ועברה עם משפחתה לניו ג'רזי כשהייתה בת שמונה, כתבה ל"וראייטי", "הוליווד ריפורטר" ו"בילבורד" לפני שנכנסה לתפקידה במגזין לוס אנג'לס לפני כחצי שנה. מאז תחילת המלחמה בישראל היא פרסמה עשרות כתבות על המצב כדי לשפוך אור ולהביע תמיכה במדינה ממנה באה.
אחת הנשים שהוזמנו לאירוע הייתה קרוליין ד'אמורה, מייסדת ומנכ"לית "פיצה גירל" ותומכת נלהבת של ישראל. ד'אמור אינה יהודייה, אבל לדבריה, זה לא מונע ממנה להביע תמיכה בישראל, ולמרות התגובות החריפות נגדה ברשתות החברתיות, היא לא מפסיקה לדבר ולהביע תמיכה. היא גם נסעה לישראל אחרי ה-7 באוקטובר וביקרה בקיבוץ שנפל קורבן לפיגוע. "אני לא צריכה להיות יהודייה כדי לדבר", אמרה. "זה להיות אנושי. אני רוצה לראות יותר אנשים מדברים בשם בני אדם שמותקפים. היו כאלה שאמרו לי 'זה ישפיע על העסק שלך, את הולכת לאבד עוקבים', אבל לא אכפת לי.
ד'אמור סיפרה שיש לה חברים יהודים שהתקשרו אליה אחרי ה-7 באוקטובר והיו מאוד נסערים. הם פרסמו פוסטים על חברים או בני משפחה שנפגעו בהתקפה הקשה ביותר על יהודים מאז השואה וזכו לכמות עצומה של שנאה. "הייתי בהלם. מעולם לא ראיתי דבר כזה והייתי חייבת להגיד משהו. חשבתי שכל העולם יראה את זה כמוני, אבל הם לא".
אז היא הלכה לחצר האחורית שלה והקליטה את עצמה מדברת בהתרגשות על ההתקפה הנוראה על ישראלי חף מפשע. שעה לאחר מכן זכה הפוסט ל-32 אלף צפיות ובימים שלאחר מכן צבר שישה מיליון צפיות. כן, היא איבדה כמה עוקבים לאורך הדרך, אבל מקבלת כמות עצומה של אהבה ותמיכה מהקהילה היהודית.
תשבי אמרה כי היא רואה תמיכה רבה בהוליווד בישראל. "אני נלחמת באנטישמיות לפחות מאז 2001, אז לפחות שני עשורים. אני מעדיפה להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהסתכל על האנשים שמשמיעים את קולם, כמו איימי שומר, מייקל רפפורט, דברה מסינג וכל כך הרבה אחרים שאומרים 'מספיק זה מספיק'".
תשבי עומדת להוציא בסוף אפריל את ספרה הבא, "שיחות לא נוחות עם יהודי", שכתבה יחד עם עמנואל אקו. אקו פרסם בעבר את הספר "שיחות לא נוחות עם אדם שחור" ופנה לתשבי כדי שתשתף איתו פעולה. "הוא רצה לעשות את אותו הדבר עבור הקהילה היהודית. התחלנו לכתוב את הספר הזה לפני יותר משנה, אז זה היה לפני ה-7 באוקטובר. הוא שם לב שמשהו לא בסדר, הוא ראה את העלייה באנטישמיות והוא רצה לעשות משהו בקשר לזה כי כל העניין שלו הוא שקהילות לא יכולות לעבוד לבדן ואנחנו צריכים לעבוד יחד כדי לתמוך אחד בשני והוא פנה אליי. הספר היה אמור לצאת רק ב-2025, אבל בגלל המלחמה סיימון ושוסטר היו מאוד להוטים להוציא את הספר אז דחפנו את זה חזק. הספר נכתב כשיחה בין שנינו וזו שיחה מאוד לא נוחה לפעמים כי אני בעד ללכת עמוק או ללכת הביתה, אז אם יש משהו לא נוח לדבר עליו, כדאי שנדבר על זה. זאת היתה שיחה אמיתית ואותנטית מאוד. אני מאוד גאה בספר הזה".
