שמונה וחצי שנים לאחר שלקחה את שלושת ילדיה וברחה לישראל, נחתה ליה (לראי) קופל בחזרה ב-LAX, נעצרה על ידי LAPD והועברה מיד לבית המשפט בסן ברנרדינו. האישום נגדה: חטיפת ילדיה ב-2014.
כמה שעות לאחר מכן, כשלצידה עורך דינה ובנה אדם, היא חתמה על עסקה שנקבעה מראש והודתה בעבירה שבה בוטלו סעיפי החטיפה ואפשרו לה לחמוק ממאסר. בראיון טלפוני יום לפני שעלתה על מטוס וחזרה לארה"ב, קופל מספרת כיצד הפכה מאמא חרוצה, עם קריירה מצליחה כמורה, לפושעת נמלטת.
"בעלי לשעבר התעלל בנו במשך שנים; זו הייתה התעללות רגשית, מילולית ופיזית. הגשתי הרבה דו"חות משטרה, היו לי צווי הרחקה נגדו, אבל שום דבר לא עזר. נשארתי במקלט לנשים מוכות שלושים יום אחרי שהוא איים על החיים שלי, הכלב שלנו נמצא מת והוא אמר שאני אהיה הבאה בתור. בלש מהמשטרה אמר לי שהדברים האלה אף פעם לא נגמרים טוב ואני צריכה לעזוב. בשלב מסוים הוא אפילו כיוון אקדח לבנים שלי ואיים להרוג אותם. הם אמרו לי, 'אמא, אם נצטרך, נגן על עצמנו מפניו. הם דחקו בי לעזוב והסכמתי; לא ראיתי דרך אחרת'".
קופל, בת 60, ארזה כמה מזוודות ומילאה אותן בבגדים ובדו"חות משטרה שתיעדו שנים של התעללות קשה וקנתה כרטיס חד-כיווני לישראל עבורה ועבור ילדיה: אדם, בן 14, זאק, בן 13, ואיימי, בת 10.
זמן קצר לאחר מכן, בעלה לשעבר פתח נגדה תיק פלילי ודרש להחזיר את הילדים לארה"ב. "באתי מול פאנל של שבעה שופטים, וכולם אמרו שזה תיק של שחור-לבן ושהם לא יסגירו אותי בחזרה לארצות הברית. ברגע שישראל הבינה שהאקס שלי מסוכן, הם גיבו אותי לאורך כל הדרך. הם הבינו שהחיים שלי בסכנה", סיפרה קופל.
ישראל אמנם העניקה לאביהם של שלושת הילדים הזדמנות לראותם תחת השגחה, אך הוא סירב לעשות זאת. "הוא לא הרגיש שהוא עשה משהו לא בסדר ולא רצה לעבור התערבות או לקבל שום דבר מזה".
השנים חלפו וקופל מצאה עבודה כמורה לאנגלית. "לא ידעתי מה לעשות ואיך להתפרנס ומישהו אמר, 'את יכולה ללמד אנגלית לילדים ישראלים', וכך עשיתי. הם הגיעו לביתי, ישבו ליד שולחן המטבח ולמדו איתי אנגלית. זה היה הבדל בולט מהעבודה שהייתה לי בעבר, אז הכשרתי מורים ועבדתי עם מחוז בית הספר, אבל זה היה בסדר. הייתי צריכה לפרנס את הילדים שלי".
ב-2 בנובמבר היא סוף סוף הרגישה בטוחה מספיק כדי לנסוע, והחליטה לצאת לחופשה ביוון. היא יצאה לשייט עם בתה הצעירה איימי, בת 18, ובתה הגדולה, סטפני, בת 35, ממערכת יחסים קודמת.
"ידעתי שאני ברשימה האדומה של האינטרפול ובדקתי מדי פעם אם אני עדיין מופיעה שם, אבל לא מצאתי את שמי יותר וחשבתי שההודעה האדומה הוסרה", הודתה. "לא התייעצתי עם עורך דין, אבל בשלב הזה כל הילדים שלי היו מבוגרים, היה לי דרכון ישראלי, ובעלי לשעבר נפטר לפני שנה, באוקטובר, בגלל שימוש באלכוהול. לבני אדם נאמר על ידי אחת מאחיותיו של אביו שהוא שתה את עצמו למוות; הוא היה שתיין כבד".
בהתחשב בכל זה, קופל הרגישה שהיא יכולה לשים את העבר מאחור ולהירגע קצת. עם זאת, ברגע שהגיעה ליוון, היא התבקשה בנימוס לגשת הצידה ולהמתין בסבלנות.
"שוטר שליווה אותי משם לתחנת המשטרה הבין מייד שמשהו לא הגיוני. המקרה היה משנת 2014, הילדים שלי היו בוגרים. הוא הרגיש כל כך רע שהוא החליט לבוא איתי לבית המשפט. הוא אמר שהוא בדרך כלל לא עושה את זה, אבל הכל נראה לא בסדר והוא רצה לעזור".
השופט הבין שמדובר במקרה חריג והסכים לשחרר אותה עד שהתיק ייפתר והוא ידע מה לעשות אתה. "אמרו לי שאני לא יכולה לעזוב את יוון ושאני צריכה להתייצב לתחנת המשטרה המקומית בכל יום שני. הלכתי למלון וחיכיתי לראות אם יחליטו להסגיר אותי בחזרה לארה"ב".
לחופשה החלומית שהפכה לסיוט היו עדיין כמה רגעי גאולה. "אני חייבת לומר שפגשתי אנשים מדהימים, כמו ג'ורג', השוטר ומשפחתו שהביאו לי אוכל, קפה ותה לאורך כל שהותי. משפחתו באה איתו לבקר אותי, ישבנו ושתינו קפה יחד; כולנו התיידדנו במהירות. הוא גם עודד אותי לצאת מהמלון ולראות את האי. הוא אמר לי 'תנסי לדאוג לעצמך'. היו ימים שהיו ממש ממש קשים. לא ידעתי מה הולך לקרות וג'ורג' ומשפחתו כל הזמן עודדו אותי שדברים יסתדרו. במובן מסוים זה הזכיר לי את ההתחלה בארץ, כשרק הגעתי וכולם היו כל כך מועילים ומסבירי פנים, אבל יחד עם זאת, זה היה מפחיד כי לא ידעתי מה הולך לקרות, והאם אני הולכת להיות מוסגרת או לא".
שישה שבועות לאחר תחילת שהסאגה התחילה, היא הסתיימה בהחלטת השופט היווני לאפשר לה לשוב לישראל. זה היה כל כך לא צפוי שקופל ועורכי הדין שלה, בישראל ובארה"ב, עדיין לא יודעים מה בדיוק שיכנע אותו לתת לה ללכת.
עורך הדין ג'ים טירני, חברה של קופל מהתיכון שמייצג אותה, סיפר לי בראיון כי זו תעלומה מדוע הרשויות ביוון החליטו לשחרר את קופל למרות אזהרת האינטרפול. "התובע המחוזי בסן ברנרדינו גם שאל אותי איך זה שהיא לא הוסגרה לכאן, אבל אני באמת לא יודע. אני מניח שהם הבינו שזה לא מקרה רגיל; הם קיבלו את כל המסמכים המפרטים את מה שקרה והחליטו לשחרר אותה".
בחזרה בארץ, קופל הצטרכה לקבל החלטה קשה: להישאר בישראל עד סוף ימיה, או לחזור לארה"ב ולהילחם בתיק נגדה. היא החליטה לקחת את האופציה השניה.
"יש לנו הסכם עם התובע המחוזי שהיא תחזור לכאן ותופיע בבית המשפט ביום חמישי", אמר טירני, לפני הדיון בבית המשפט. "העסקה שיש לנו היא שהיא תיכנס להסדר טיעון ללא ערעור לאישום מופחת, מה שאומר שהיא לא מודה בשום עבירה אלא רוצה לפתור את העניין בלי לגרור אותו בבית המשפט. הם רוצים שהעניין הזה ייפתר".
קופל הכירה את ג'ים לראשונה דרך חברתו (כיום אשתו) שהייתה חברתה הטובה ביותר בשנת 1979. הם שמרו איתה על קשר לאורך כל השנים וכשקופל התחילה לסבול מבעיות עם בעלה ונזקקה לעורך דין, ג'ים היה הבחירה המתבקשת.
קופל רוצה להישאר בארה"ב שאליה חזרו בניה. בנה אדם לומד באקדמיה הצבאית ווסט פוינט וזאק הוא ריינג'ר צבאי ומוצב כיום בכווית. איימי, בת 18, חזרה לארצות הברית בפעם הראשונה כדי לבקש מהתובע להסיר את האישומים נגד אמה. "היא נסעה בחזרה כשעוד הייתי ביוון. היא נפגשה עם התובע הסבירה את המצב ואיך כל מה שעשיתי היה כדי להציל את חייהם, אבל הוא אמר שלמרות שהוא מבין, אני עדיין צריכה להתמודד עם ההשלכות של המעשים שלי וללכת לבית המשפט".
צביקה גבריאל, עורך דין ב-Keep Olim (עמותה ללא מטרות רווח התומכת בעולים חדשים לישראל), שסייעה לקופל מאז שעלתה לישראל, סבורה כי לא רק שקופל לא צריכה לעמוד בפני אישומים פליליים כלשהם, אלא שיש לפצות אותה על הטיפול הכושל בעניינה על ידי הרשויות בקליפורניה. "זו הייתה רשלנות מוחלטת" אמר.
יום לפני שעלתה על המטוס שלקח אותה בחזרה לארה"ב, נסעה קופל לירושלים, אמרה תפילה והניחה פיסת נייר מקומטת קטנה בין סדקי הכותל המערבי. "זה הדבר הראשון שעשינו כשהגענו לישראל: הלכנו לכותל המערבי וביקשנו מאלוהים שיעזור לנו, ובחסדי השם אנשים הגנו עלינו מאז. אתה יכול להשתגע ולחשוב, למה זה קרה לנו, למה נפלנו קורבן ככה שוב ושוב? הימים האחרונים היו כל כך אפלים וקשים, אבל היופי של האנושות נותן לי תקווה. כל כך הרבה אנשים היו כל כך טובים לי ולילדים שלי, ואני לנצח אהיה אסירת תודה להם".
