באיו בנט ובעלה הישראלי דניאל ליר, זוג קולנוענים מלוס אנג'לס, שבו לאחרונה מפסטיבל הסרטים Ora! שנערך בפוגליה, איטליה, שם הציגו את סרטם: Connection (חיבור) בכיכובה של השחקנית בריט לאבל. השניים אף שיתפו לאחרונה פעולה עם המועמד לאוסקר מארק רופאלו וזוכת האוסקר ג'יין פונדה, כדי לחשוף את הסכנות של סדיקה הידראולית עירונית ואת השפעתה הרעילה על אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה בדרום לוס אנג'לס.
הסרט Connection המתאר אתגרים סביבתיים קשים באפריקה, הודו, פקיסטן והונג קונג, כמו גם בארצות הברית, עורר השראה וריגש את הקהל עם הוויזואליה העוצמתית שלו והמסר על האופן כיצד לפעולות יומיומיות אינדיבידואליות של אנשים יש השפעה גלובלית.
בני הזוג קיבלו מחמאות רבות על הסרט מקהל הצופים, ביניהם נכח פעיל איכות הסביבה מתיו מודין ("דברים מוזרים"), על הביטוי הקולנועי שלהם השופך אור על נושאים סביבתיים בעלי חשיבות קריטית.
המנהלת האמנותית של הפסטיבל, סילביה ביציו, אמרה: "אני גאה מאוד גם במוטיב המנחה של הפסטיבל, הקליפ הקצר שמתיו מודין הפיק עם Ora! Fest "גן עדן עלי אדמות", ונושא הפסטיבל בהשראת דניאל ליר ובאיו בנט, "חיבור". אנחנו מוכנים להביא את הוליווד ואת הקולנוע העולמי ואת אהבתם לסביבה ולצדק חברתי לפוליה לשנים הבאות!"
סטים של סרטים בהוליווד ידועים לשמצה בגלל הפסולת הסביבתית, אבל Ora! פסט שואפים לשנות את הפרדיגמה הזו. על פי לוס אנג'לס טיימס, "סרטים גדולים יכולים לייצר 225 טונות של גרוטאות מתכת, כמעט 50 טונות של פסולת בניין וסט, ו-72 טונות של פסולת מזון". ולפי הדו"ח הירוק של גילדת המפיקים של אמריקה, אולפני הסרטים מוציאים בממוצע 11,175 דולר על בקבוקי מים מפלסטיק בלבד במהלך 60 ימי צילום".
"חיבור", לעומת זאת, הופק על פי פרוטוקולים ירוקים. אין שימוש בפלסטיק חד-פעמי, אין אריזות כבדות בקייטרינג, אין גנרטורים עם דלקים מזהמים אלא במקום זאת שימוש בחומרים שיתופיים, קומפוסט על סט הצילומים וכן הבטחת אחריות קבוצתית וכתוצאה מכך אין השפעה סביבתית שלילית על אתרי צילום כמו המפרצונים הבתוליים של לגונה ביץ', קליפורניה. כפי שמתיו מודין שיתף בפסטיבל, בריאות האוקיינוס היא קריטית לעצם החמצן שאנו נושמים כבני אדם. לזהם את האוקיינוסים שלנו זה ממש לחנוק את עצמנו.
"חיבור" מציג את מסעה מעורר ההזדהות של מנכ"לית שאפתנית ואינטרסנטית שמגיעה להבנה מפתיעה של יחסי הגומלין האינטימיים בינה לבין האוקיינוס, המערכות האקולוגיות של צמחים ובעלי חיים, כמו גם תרבויות גלובליות.
תפסתי את דניאל ובאיו לראיון על הסרט ותהליך הפקתו:
כמה זמן לקח לכם לצלם את הסרט, מה היתה המטרה ומה גיליתם במהלכו?
"זה היה תהליך מאוד אינטנסיבי. צילמנו במשך שלושה חודשים מדי יום ועשינו זאת בצורה מודרנית בשלט רחוק- היו לנו צוותי צילום בהונג קונג, הודו, פקיסטן, גאנה ועוד. שלחנו את ה"סטורי בורד" לצוותים השונים והסברנו להם מה אנחנו רוצים לעשות, רצינו שהסרט יהיה מאוד אותנטי ושהוא יעורר מודעות. הופתענו לטובה לגלות שיפורים סביבתיים במהלך הצילומים. כשיצרנו את הסצנות בהודו שצולמו במפעלים אמיתיים, שמחנו לגלות שאין כיום עבודת ילדים בדרום הודו, כמו גם אין צבעים כימיים מזיקים ומסוכנים. עם זאת, יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות לגבי העוני. בגאנה, אפריקה, שם צילמנו, כמה מקומות בעיר הבירה אקרה הידועים בגלל זיהום הפלסטיק והאשפה המסיבי שלהם גילינו שיש מקומות שנוקו".
האם היו מקומות שסירבו להניח לצוות שלכם לצלם
"בבומביי לא הניחו לנו לצלם אבל בסופו של דבר מצאנו מפעל בהודו שם איפשרו לנו לצלם והצלחנו אפילו לעזור לכמה מהנשים שעבדו שם".
באלו שינויים עוד הבחנתם בעולם בתחום המחזור והסביבה?
"היו מספר דברים יפים שראינו. בפקיסטן למשל, על לכל עץ אחד שהם כורתים, הם שותלים שלושה עצים. הם אוכלים שם את מה שהם מגדלים בלבד ומשתמשים בתחבורה ציבורית. אנחנו מנסים להראות לאנשים שאם הם יעשו דברים מסויימים כמו לאכול אוכל מקומי או שימוש בתחבורה ציבורית הם יכולים לתרום רבות הן לסביבה בה הם חיים והן גלובלית לעולם".
איך אתם עצמכם תורמים לאיכות הסביבה?
"דבר ראשון במהלך הצילומים אסרנו על שימוש בבקבוקי פלסטיק. ניתן להשתמש בבקבוקי אלומיניום שניתן למלא במקום בבקבוקי פלסטיק שזורקים אחר כך ותורמים לזיהום. אנו נוהגים במכונית אלקטרונית ורק אחת. אנו מתכננים את היום כך שכל אחד מאתנו שזקוק לרכב, יוכל להשתמש בו. אנו משתדלים לקנות בגדים יד שניה. השמלה שבאיו לבשה בפרימיירה לסרט היא שמלה שעוצבה על ידי קלמנטינה מרטינז מסרהוף ומשתי שמלות יד שניה של מעצבות על, מוניק לוילייר ורים אקרה".
דניאל ובאיו אומרים שהם מקווים שהסרט יגע בעיקר בדור הצעיר שיבין עד כמה הוא יכול לשנות ולהשפיע על איכות הסביבה דרך הפעולות היומיומיות שלו- החל מהאוכל שהוא אוכל, הבגדים שהוא לובש, הפסולת שהוא משליך לפח וכלי הרכב בו הוא נוסע. "אנחנו כולנו כפר גלובלי אחד. מה שאנחנו עושים כאן, יכול להשפיע על מישהו בגאנה" הם אומרים.
באיו אף כתבה ספר ילדים על מנת שגם הם יבינו כיצד הם יכולים לתרום למען אוויר נקי יותר ועולם ירוק יותר.
נראה שהוליווד בהחלט שמה לב לעניין ולא מעט אנשי תעשיה מנסים להרתם למאמץ. השחקן מתיו מודין למשל הצליח לשנות את הסטנדרט של תעשיית הקולנוע בכך שהראה שניתן להדפיס תסריטים דו-צדדיים (במקום על צד אחד של הנייר) ובכך לחסוך מיליוני עצים ומיליוני דולרים בו זמנית. ואם כבר מדברים על עצים, הלן מירן ומריסה טומיי השתתפו בפסטיבל אורה, כדי להעלות את המודעות למגיפה של אלפי עצי זית גוססים באזור פוגליה באיטליה.
"זה עניין של פשוט לשנות הרגלים ולגרום לאנשים להגיע לתחושה חדשה של מודעות להשפעה האישית שלהם" אומרת באיו "הבחירה שלי להשתמש במיכל מים מאלומיניום שאני נושאת איתי, בניגוד לבקבוק פלסטיק חד-פעמי כפול מיליונים ומיליארדים על פני כדור הארץ, לעשות את אותו הדבר תעזור באופן דרמטי לעתיד כדור הארץ היקר שלנו".
