מדובר בתחביב יקר, אבל גם כזה הנושא בחובו רווחים גדולים וככזה הוא ככל הנראה אחד התחביבים המשתלמים ביותר על העשירון העליון- גם נהנים וגם מרוויחים – והרבה!
אספני מכוניות קלאסיות מגיעים מדי שנה למפגש האספנים של העשירון העליון בפבל ביץ', השכונה הכי יוקרתית בחוף המערבי בשביל לראות ובעיקר להראות את הצעצועים שלהם. קשה לחשוב על עוד מקום המושך אליו ריכוז כזה גדול של אנשים עשירים. מבחינתם אגב, לא מדובר רק בפגישת מחזור שנתית אלא בהשתתפות בתחרות יופי שעשויה להעלות את ערך המכונית שלהם עם הזכיה בתואר הנכסף Best of Show.
ביטול תערוכת המכוניות בשנה שעברה בגלל המגיפה, היווה מכה משמעתית עבור האספנים שרבים מהם מכינים את המכוניות שלהם לתחרות כמו שמלכות יופי מתכוננות לקראת תחרות מיס יוניברס. ויש גם את העניין הלוגיסטי, יש צורך לארגן משאית שתוביל את המכונית לתחרות כי אלו מגיעות ממדינות בכל רחבי ארה"ב. אלו שמתגוררים באירופה, יפן או אוסטרליה למשל, צריכים לארגן משלוח של המכונית באוניה ולתכנן שהיא תגיע בדיוק בזמן לקראת הקונקורס.
השנה נערכו החגיגות שציינו גם את השנה ה-70 לקיום הקונקורס שנפתח בפעם הראשונה ב-1950 ומאז הפך לקונקורס הנחשב מכולם. מזה למעלה ממאה שנים ששחקני גולף משחקים על כרי הדשא בפבל ביץ', ביניהם לא מעט מפורסמים כמו קלינט איסטווד שהיה ראש העיר של כרמל הסמוכה, השחקן ביל מוריי, קני ג'י, טום בריידי.
זהו המקום בו יצרני מכוניות דוגמת אאודי, פינינפאריה באטיסטה, בנטלי פורד ג'יטי, ג'נסיס X מציגים את מכוניות העתיד שלהן אבל בעיקר המקום בו תוכלו לראות מאות מכוניות קלאסיות שביומיום יושבות בדרך כלל בגראג' וחלקן רואות אוויר יום רק בסופי שבוע.
אחד האירועים המרכזיים המתקיימים במהלך שבוע הקונקורס הוא האוקשן של גודינג וקומפני. באוהל ענק מוצגים ברווחה 132 מכוניות ועל כל אחת תג מחיר. יצא לי לראות שם כמה גרוטאות אמיתיות, עם צבע מתקלף ומושבים שכל הריפוד שלהן קרוע ומרופט שהמחיר ההתחלתי שלהן עמד על 250 אלף דולר. וכן, הן נמכרות באף יותר.
השנה הרוויח בית האוקשן למעלה מ-107 מיליון דולר במכירות כש-115 מכוניות מתוך כל אלו שהוצעו למכירה, נמכרו. המכונית שזכתה במחיר שיא היתה 1995 מקלארן F1 שקיבלה 20.465 מיליון דולר (המחיר ההתחלתי היה 15 מיליון). האודומיטר הורה על 390 קילומטר בלבד. היא הביסה את השיא הקודם שנרשם ב-2017 עבור מקלרן אחרת.
המכונית מדגם Chasis 029 בצבע סגלגל העבירה את רוב חייה בגראג' של אספן יפני ונראתה לעיתים נדירות על הכביש. היא נשמרה במצב תקין וללא רבב כאילו שרק יצאה מפס הייצור.
לפני שהמכוניות מוצגות באוקשן, יש לקונים הפוטנציאלים הזדמנות לבחון אותן מקרוב. ניתן לבקש מהעובדים במקום לפתוח עבורך את הדלת, להציץ פנימה ולבדוק את הסחורה.
כשביקשתי מאחד העובדים במקום לפתוח עבורי את מכסה המנוע, לא היה לו מושג כיצד עושים את זה. הוא הזעיק לעזרה עוד שני עובדים וביחד הם הצליחו לפענח כיצד מרימים את המכסה. מה שנגלה מתחת היה מחזה מרהיב שכלל תא מנוע מצופה זהב אמיתי. הסיבה לכך היא שלוחות גוף סיבי הפחמן והמונוקוק דורשים בידוד תרמי משמעותי בתא המנוע הפתרון היה לרפד את תא המנוע עם מחזיר חום יעיל במיוחד: זהב. בכל מכונית השתמשו ב-16 גרם זהב. תא הנהג הינו בעל שלושה מושבים ובעל ריפוד עור בהיר וחום כהה שיתאים לחלק החיצוני הייחודי.
רק 106 מכוניות כאלו יוצרו אי פעם בין השנים 1992-1998 ורק 64 מהן הושלמו. עד היום מכונית העל מנועי V12 היא מכונית הייצור המהירה ביותר באופן טבעי. היא מסוגלת להגיע למהירות מירבית של 386 קמ"ש והיא מאשרת את מעמדה כאחת ממכוניות האספנים הנחשקות ביותר.
חלק מהמכוניות שנרכשות במכירה הפומבית של גודינג, זוכות לככב גם שנים מאוחר יותר בקונקורס עצמו. לא אחת יצא לי לפגוש בעלי מכוניות בתערוכה שסיפרו שרכשו את הרכבים שלהם באוקשן. חלקן כאמור לא נמכרות במצב מושלם ועברו שנים של הזנחה כשהן יושבות בחצר של מישהו שלא ידע איזה אוצר יש לו שם. הן היו נתונות לפגעי מזג האוויר, שמש קופחת, גשמים, סופות שלגים. כשאספן מוצא מכונית כזאת, זוהי חוויה משכרת. הוא בדרך כלל קונה אותה במחיר אפסי אך אז מתחיל תהליך השיחזור הארוך והיקר להפליא.
כמה יקר? זה יכול להגיע למאות אלפי דולרים ואף למעלה ממיליון. אבל בסופו של דבר, אף אחד לא נכנס לסיפור הזה מבלי שיהיה לו מספיק כסף בבנק. כל אספני המכוניות הינם מיליונרים ורובם הגדול לא מחזיק רק מכונית אחת באוסף אלא כמה. קחו למשל את איציק שלומוב אותו אני פוגשת במהלך האוקשן ביום שישי. שלומוב, 62, תושב בוורלי הילס, מגיע לפבל ביץ' מדי שנה עם כל משפחתו, אשתו אלין, חמשת ילדיהם והנכדים.
לשלומוב יש אוסף של למעלה מ-80 מכוניות ועוד אוסף מרשים של אופנועים. הישראלי לשעבר שהיגר עם משפחתו לארה"ב כשהיה בן 14, הוא דיבלופר במקצועו וחובב מכוניות נלהב. בביתו בבוורלי הילס יש גראג' גדול עם כתריסר מכוניות קלאסיות, מכונית המרוץ פורד ג'יטי 40 מ-1966 (כמו זו שנראתה בסרט פורד נגד פרארי) מרדצס-מקרלן ואופנועים רבים.
כשלא נותר מקום בבית, הוא בנה בית נוסף באגורה הילס עם האנגר ענק, שם איכלס את שאר האוסף המרשים שלו הכולל 1963 טרקטור למבורגיני, 1924 פורד הוט-ריד, אולדסמוביל 1911, רוב המכוניות שלו הן קלאסיות משנות ה- 50 וה-60 אבל יש לו גם לא מעט משנות ה-20 וה-30 וגם מכוניות חדשות יותר כפורשה, פררי ומקלריין.
בשביל השלומובים מדובר בבילוי משפחתי כשלאחריו הם תמיד חוזרים הביתה עם עוד כמה מכוניות. הפעם שלומוב לא התאפק ורכש שלוש מכוניות ותשעה אופנועים ונפרד אגב כך מ-500 אלף דולר. "אני תמיד מקציב לי סכום מסויים שאני לא רוצה לעבור אותו על כל מכונית, אבל אז אני נסחף" הוא מודה. בין המכוניות שרכש הפעם, שברולט קונפדרט דילקס רודסטר, 1929 פונטיאק 629 קונברטיבל ומכונית מרוץ פורמולה בי-1969 ברבהאם BT29.
"ערך כל המכוניות האלו עולה עם הזמן, כך שמדובר בהשקעה משתלמת אבל זו לא הסיבה שאני קונה אותן כי אין לי כל כוונה למכור אי פעם. אני פשוט אוהב את האוסף שלי. מדי יום ראשון אני בוחר את אחת המכוניות ויוצא עם הבנים שלי וחברים לנסיעה בקניונים שליד הבית באגורה".
לא כל המכוניות זוכות לראות אור יום, יש כאלו שהן פשוט עתיקות מדי ולא יצליחו לסחוב בעליה.
"באחד האוקשנים ראיתי משאית ענקית צהובה לנשיאת רכבים. היא היתה שייכת לאיש צבא ששירת 40 שנה בצבא האמריקאי ובתחביבו היה נהג מרוצים, הוא בנה את המשאית במיוחד כדי להוביל בה את מכוניות המרוץ שלו. מייד ידעתי שאני רוצה לקנות אותה". המשאית הזאת יושבת היום במרכז ההאנגר שלו. שלומוב שילם עליה פי שניים ממה שתכנן להוציא, אבל ככה זה כשאתה אוהב מכוניות וכסף לא מהווה בעיה. בתוך המשאית שוכנת לה מכונית נאסקר בה אסור לו לנהוג כי היא מכונית מירוץ ולא ניתן על פי החוק לנסוע במכוניות מרוץ בכבישים עירוניים.
שלומוב מקווה יום אחד לפתוח מוזיאון מכוניות בבניין הסירס הישן אותו רכש לפני מספר שנים ולהעביר לשם את כל האוסף המרשים שלו.
ביום ראשון בבוקר נוהרים לשכונה הסגורה של פבל ביץ' אלפי אנשים. המקום ידוע בזכות דרך 17 המייל שלו, אחת הדרכים היפות ביותר בארה"ב. מדובר בכביש שעובר בגבול שבין הערים מונטריי וכרמל. לאורך הכביש יש מספר נקודות תצפית ששווה לעצור בהן. ניתן גם לצפות בכלבי ים על הסלעים שליד החוף. המים בדרך כלל קרים מאוד, גם באמצע הקיץ ואיש לא נכנס אליהם. בגלל שמדובר ביום עמוס במיוחד, מתבקשים המגיעים להחנות על קו החוף, משם מגיע שאטל לאסוף אותם אל הלודג', בית המלון המפורסם שבסמוך אליו מתקיימת התערוכה.
אני מחנה את הג'יפ גרנד צ'רוקי שלי בין למבורגיני ובנטלי. זהו קרוב לוודאי המקום היחידי בו תראו מאות מכוניות פאר בשווי מאות אלפי דולרים, חונות לצד מכוניות כטויוטה והונדה. השאטל מפלס דרכו בין מאות כלי רכב החונים משני צידי הכביש. הדרך מדהימה ביופיה, יערות ירוקים וצמחיה עבותה וביניהם בתים בשווי מיליוני דולרים. תושבי השכונה השקטה נמנעים מלצאת מהבית ביום הזה, אלא אם כן הם בעצמם מבקרים בקונקורס.
"היינו כל כך מאוכזבים בשנה שעברה בגלל שהאירוע התבטל וזה שהוא מתקיים השנה, מהווה הקלה גדולה כי לא ידענו אם זה יקרה בכלל" סיפר לי גרג ניקולס המבקר בתערוכה מזה 45 שנים. "זוהי נירוונה לאספני מכוניות והתגעגענו אליה מאוד".
ניקולס היושב לצידי בשאטל הגיע לתערוכה מסן דייגו ביחד עם חברו הטוב ששלח במשאית את הדוזנברג שלו. "עזרתי לו לשחזר את המכונית. עברתי אתו ממוסך למוסך עד שמצאנו את המכונאי המתאים שיכול היה לעזור לנו לשחזר אותה. את לא תאמיני כמה כסף צריך להשקיע במכוניות האלו. וזה לא רק כסף, צריך למצוא את כל החלקים המתאימים, לשחזר את הצבע, את המושבים, כך שהמכונית תראה בדיוק כמו ביום שיוצרה. זהו תהליך ארוך מאוד. עבדתי אתו עליה במשך שלוש שנים וכשהתערוכה התבטלה בשנה שעברה פחדנו שזה לא יקרה גם השנה".
שנת 2020 היתה השנה הראשונה מאז שנפתח הקונקורס שהוא בוטל. רבים מהאספנים שהוזמנו לאירוע אז נאלצו לחכות בסבלנות עד שהאירוע יתקיים שוב. זה נתן להם כמובן מספיק זמן לדאוג לכך שהמכונית שלהם תראה במיטבה ולעמוד בסטנדרטים של התחרות.
לא צריך להיות חובב מכוניות מושבע על מנת להנות מהאירוע הזה וגם לא ממש להבין במכוניות, למרות שזה בהחלט עוזר ומרגש יותר כשאתה מזהה מכונית ומכיר את ההיסטוריה שלה ויודע למשל שזוהי רק אחת משלוש מכוניות שיש כמותן בעולם או שהיא כיכבה בסרט פורד נגד פררי או היתה שייכת לקרול שלבי.
לציון שנת ה-70 של האירוע, הוזמנו 40 מכוניות שזכו בתואר הנחשב והיוקרתי ביותר Best of Show בעבר. היתה זאת מעין פגישת מחזור של המכוניות שבדרך כלל לא נראות על הכביש והן מבלות זמנן בגראג' ממוזג.
רבים מבעלי המכוניות עומדים לצידם או יושבים על כיסאות מתקפלים ונהנים מתשומת הלב של המבקרים. דון ספירס מסן דייגו עומדת על יד הפיג'ו 402 דרל"מט פורטוט רודסטר שנת 1938 ומשגיחה בשבע עיניים שאף אחד לא יתקרב קרוב מדי למכונית וישרוט אותה חלילה. היא ובעלה דיוויד קופר אמנם גרושים כבר כמה שנים, אבל הפיג'ו היא הבייבי המשותפת שלהם. כשאני שואלת אותה כמה עלה שחזור המכונית שנראת במצב מדהים. היא עונה: "הרבה מאוד".
אני מתעקשת: כמה בדיוק? מאות אלפים?
"למעלה ממיליון" היא עונה "וזה לקח לנו שלוש שנים. היא עדיין לא מושלמת יש דברים שאנו צריכים עוד לעשות".
זוהי רק אחת ממספר מכוניות באוסף, אותו היא השאירה לבעלה. היא מעידה על עצמה כחובבת מכוניות מאז היתה ילדה קטנה. כשבעלה התחיל לאסוף מכוניות קלאסיות היא הצטרפה אליו בהתלהבות. "זהו לא עסק זול" היא מודה "כשהוא היה מתלונן על ההוצאות, הייתי אומרת לו: השקעת כל כך הרבה כבר, אתה לא יכול להפסיק עכשיו. עודדתי אותו לא לחסוך ולעשות את הטוב ביותר עבור תהליך השיחזור. היו מספר פעמים שהוצאנו בכל פעם 30 אלף דולר על תיקון זה או אחר. אין לזה סוף".
קופר הגיע לאירוע עם מכונית נוספת של חבר מצרפת שנבצר ממנו להגיע בגלל המגיפה. בתחילת יולי, הודיע לו החבר כי לא יוכל להגיע וביקש ממנו להציג את המכונית שלו פג'ו 1913 מודל 30 בצבע לבן. "זאת הרבה עבודה להציג שתי מכוניות אבל בגלל שהוא לא יכל להגיע וידעתי שהוא התכונן לזה במשך שנתיים, היה לי ברור שאעשה את זה עבורו".
בעוד המבקרים הסתובבו מוקסמים בין המכוניות ולא הפסיקו לצלם כאחוזי תזזית, נראו מספר גברים עם ג'קטים כחולים וכובעים אוחזים במחברת קטנה ועט עוברים בין המכוניות ומשוחחים עם הבעלים. אלו הם האנשים החשובים בתערוכה, חבר השופטים.
בשעות אחר הצהריים המאוחרות הוכרזו הזוכים. במקום הראשון זכתה 1938 מרצדס בנץ 540K Autobahn Kurier. הזוכה בפרס חייבת לגלם מספר תכונות כסגנון, מהירות וביצועים. תאמינו או לא, המכונית הזאת מגיעה למהירות של 185 קמ"ש וכוללת מנוע של שמונה צילינדרים. רק שלושה כאלו יוצרו אי פעם ועכשיו זאת שזכתה בפרס הנחשק, היא היחידה שנותרה בעולם.
המכונית נחשפה לראשונה בתערוכת הרכב בברלין, היא נבנתה כך שתשלוט באוטובאן הגרמני החדש בשנת 1938. פירושו של אוטובאן הוא "כביש מהיר" ומתייחס לתקופה שהגיעה לשיאה בבניית רשת הכבישים המפורסמת בגרמניה. בעלי המכונית ארתורו קלר, כבר הספיק לנצח עם מכוניות אחרות שלו פעמיים בעבר. ב-1986 עם מרצדס בנץ 500K ספיישל רודסטר ובפעם השניה ב-2001 עם 1930 מרדצס בנץ SS רודסטר.
"זהו הכתר המשולש שלי" אמר בגאווה קלר "זוהי המכונית היחידה שנותרה מסוגה ואני בעל המכונית השני שלה (לאחר שרכש מהבעלים המקורי – א.א). זוהי מכונית מאוד מיוחדת ואנו מאוד מאושרים".
הזכיה בקונקורס היא התשיעית עבור מרצדס בנץ ביחד עם בוגטי שאף היא הספיקה לזכות בתשעה פרסים.
אחת המכוניות שמשכה הרבה תשומת לב היא 1936 בוגאטי סוג 57SC אטלנטיק שזכתה בתואר היפה מכולן בתחרות הפנינסולה קלאסיק בפריז ב-2018 ובתואר המכונית האלגנטית ביותר בפבל ביץ'. המכונית נמצאת בבעלות משותפת של מוזיאון מולין באוקסנרד ומלאני ורובסון וולטון ששימש כיו"ר וולמארט. וולטון רכש את המכונית
הקלאסית ב-2010 בין 30-40 מיליון דולר על פי הוול סטריט ג'ורנל, אך העביר אותה למוזיאון באוקסנרד כך שגם אנשים אחרים יוכלו להנות ממנה.
"מה שהפרסים האלו וההכרה שהמכונית זוכה לה, היא נותנת לנו להעריך את היופי של המכוניות הקלאסיות היפיפיות האלו שכבר לא מיוצרות יותר" אמר וולטון.
הפרסים והתארים שהמכונית קוטפת כל הזמן, העלו כמובן גם את מניותיה. "את יודעת כמה הציעו לו עליה היום?" שואל אותי האיש בחליפה שהופקד להשגיח עליה לאחר שהבעלים עזבו.
אני מנענעת ראשי בשלילה. "נו, כמה?"
"125 מיליון דולר, אבל הוא סירב" הוא לוחש כמגלה סוד.
ברור. כשאתה בנו של מייסד וולמארט והונך מוערך במיליארדים, אתה לא צריך עוד כמה עשרות מיליונים עלובים להוסיף לחשבון הבנק.
Photography: Adam Niv
