סיגל אנקרי היא דולה של סוף החיים המלווה חולים בשלבים האחרונים לחייהם. הידע והניסיון נרכשו בזכות המסע האישי שלה שהחל בטיפול באביה במהלך מאבקו בסרטן הריאות ועם הקמת העמותה 'Stand By Me' התומכת בחולי סרטן בקהילה הישראלית בלוס אנג'לס. לאחר 15 שנים של עשייה בארגון היא ממשיכה לפרק חדש המשלב הענקת שירותים פרטיים כדולה ורכזת טיפול תוך השמת שירותי טיפול פלאטיבי/סופני.
מוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים – כפי שיש דולה מיילדת לתחילתם, כך יש דולה לסופם. הדולה דואגת שהחיים ייחתמו בצורה יפה ורגועה. נולדים ומתים. לסגירת מעגל זה חשיבות רבה. הנשמה, הנפש צריכה לעזוב בשלווה את העולם כשהיא אהובה ומכובדת". כך מתארת סיגל אנקרי ברגישות רבה את תפקיד הדולה. רובנו מכירים את המושג בהקשר של לידה וליווי בתחילת החיים, אך ישנה גם דולה המלווה אדם בסוף חייו ומסייעת בהתמודדות עם המוות שהוא בלתי נמנע אך גם טאבו חברתי אותו נוטים להכחיש וחוששים לדבר עליו. כיצד הופכים את השיח הזה לשיח של הבנה עם משמעות ותחושת תקווה?
סיגל: "לפני מאות שנים אנשים נפטרו בבית ליד אנשים שקרובים אליהם ואוהבים אותם, הם ידעו שהמוות עלול לקרות. בתרבות שלנו נמנעים מלדבר על הנושא. המוות נוכח בסרטים ובסדרות כמו Grey's Anatomy הרופאים עושים החייאה, מצליחים (או שלא) להחזיר את האדם לחיים. יש הרבה אידיאליזציה, אבל החיים הם לא סרט. כאשר חולה עובר להיות חולה סופני בבית התמונה היא אחרת."
סיגל מתארת כי מנסיונה הרב היא ראתה מטופלים סופניים הנתונים בבדידות קשה ונמצאים שעות ארוכות לבדם בבית, מול הטלוויזיה בין ביקורי הסיעוד לביקורי המשפחה. "כדולה, הרצון שלי הוא להיות שם עבורם. להחזיק להם את היד, להשמיע מוסיקה, להגיע לשיח שנותן מקום לכל הרגשות והפחדים שלהם מבלי שירגישו רגשות אשם או צער כלפי בני המשפחה. לפעמים גם לשבת בשקט זה בסדר. יש חולים שרוצים לעבוד על פרויקטים אחרונים לתת ליקיריהם. חשוב לי להעניק להם את ההרגשה שהם מוערכים ואהובים. לצערי, החשש של בני המשפחה והחולה לדבר על המוות ולקבל אותו יוצר מצב בו אנשים נפטרים ללא סגירת מעגל רגשית לקראת האובדן המתקרב ובא. בנוסף משאירים נושאים בירוקרטיים פתוחים כמו חשבונות בנק, סיסמאות, צוואה והסדרי קבורה. מנסיוני, חשוב לסדר את הנושאים הללו מבעוד מועד". בני המשפחה גם זקוקים לסיוע ותמיכה נוספת ברגעים הקריטיים האלה. "הם פוחדים מהמוות, לא רוצים שזה יקרה כשהאחות לא תהיה שם (למרות שבדרך כלל אחות הוספיס נמצאת שם), לכן אני נמצאת שם. בכל משפחה הדינמיקה שונה, ייתכן שזו פעם ראשונה שהם חווים מוות אקטיבי. צריך ללמוד שכל אדם חווה את הדברים אחרת וצריך לכבד זאת. אם החולה נמצא בבית אבות, הילדים באים ככל שהם יכולים, אבל העובדה שאני שם מקנה להם שקט שיש מישהו שמבקר כל יום שבודק, שנמצא איתו. כך לא נוצר מצב בו החולה מבלה את רוב הזמן לבדו בימים או בשבועות האחרונים לחייו".
מה הוביל אותך לעסוק במקצוע הזה?
"המסע האישי שלי החל עם הטיפול באבי במהלך מאבקו במחלת סרטן הריאות. מסע שארך שלוש שנים ובו הכרתי את העולם הטיפולי ואת מושג ההוספיס כשהבאתי אותו הביתה. בנקודת הזמן הזו הבנתי כמה חשוב שאדם יסיים את חייו מוקף באהבה. אבי הרגיש בנוח להיות מי שהוא ולתת לרגשות שלו להיות כפי שהם.
החוויה המעצימה הזו הובילה אותי להקים את עמותת 'Stand By Me' עם שני אנשים יקרים מהקהילה גבי אוסטרו ואורי סקאל. עמותה ללא מטרות רווח התומכת בחולי סרטן בקהילה הישראלית בלוס אנג'לס".
סיגל הייתה אחראית על קבלת חולים והשמת שירותים. עבורה זו היתה לא רק עבודה אלא גם תחושת שליחות והיא נגעה בלבבות רבים בקרב חולי הסרטן בקהילה הישראלית. סיגל: "שנות העשייה בעמותה עיצבו באופן משמעותי את ההבנה שלי לגבי האתגרים הרגשיים והמעשיים העומדים בפני יחידים ובני המשפחה במהלך סוף החיים. העבודה הקרובה והאישית עם חולים הביאו אותי לתובנה שידע וטיפול קונבנציונלי עוזרים וחשובים, אבל ידע לבדו אינו מספיק. אני צריכה להשתמש בלב ובנשמה שלי בשילוב אהבה ואכפתיות כדי שאוכל להיות לעזר אמיתי. כיום אני ממשיכה את העשייה הזו באופן פרטי בהתמקדות בחולים סופניים. עבודה שהיא אישית ובה אני יכולה לתת 100% מעצמי".
ע.י. מטופלת של סיגל מספרת: "כשגיליתי שאני חולה בפעם השנייה, כאן באמריקה רחוק מהמשפחה הגדולה שלי, משהו נרגע בי כי ידעתי שסיגל כאן. היא מייד התייצבה לצידי (כמו בפעם הראשונה), ליוותה אותי לכל פגישה חשובה והניחה אותי במקום הטוב ביותר שיכולתי לבקש. בזכותה 'תיקתקתי' את הטיפולים, ואני כבר בהחלמה. יש מחלות שאהבה מרפאת אותן ואם לא, אז היא צובעת את הדרך, מרפדת ומייפה את הכל. סיגל דואגת לתת לאהבה לעשות את מה שהיא יודעת, בכך שהיא מפזרת אותה ללא תנאים וגבולות. התקווה הזו שיש אהבה כזו יפה בעולם, היא חלק חשוב ברפואה ובהחלמה שלנו".
ע.ש: "סיגל היא האדם הראשון שסיפרתי לו שאני חולה. מלאך בדמות אדם. בימים שלאחר מכן היא התקשרה יום יום! כשהלכתי לרופא היא באה וניהלה את הפגישה, שאלה שאלות לגבי הטיפול והתרופות, למה טיפול כזה ולא אחר. לי לא היה מושג מה לשאול, ממנה למדתי. לכל אורך הטיפולים היא היתה שם בשבילי, ענתה לטלפון בכל שעות היממה, ואני מתכוונת בכל שעה. היא תמיד ענתה עם הרבה סבלנות ואהבה! היא חיזקה אותי ברגעים הקשים ביותר".
ש.ג: "כאשר בעלי אובחן לראשונה עם סרטן, חשבנו שאנחנו מנהלים נכון את התהליך בעצמנו עד שסיגל נכנסה לתמונה. התמיכה, הרגישות והסיוע שלה היו שינוי משמעותי".
ת.ק:" סיגל הפגינה ידע רב והבנה בנושא. כאשר הבן שלי אובחן, הייתה לה יכולת מדהימה לתקשר איתו ברמה הכי האישית".
א.כ:" התחום זקוק ליותר אנשים כמו סיגל. החמלה, המסירות והתמיכה שלה הופכים אותה לנכס יקר ערך בכל מובן המילה".
האם תוכלי לתאר את תפקיד הדולה?
"אני מציעה תמיכה רגשית ומעשית למטופלים ולבני משפחותיהם. המטרה שלי היא ליצור סביבה מנחמת ותומכת המכבדת את רצונותיו ומשאלותיו של האדם החולה, משפרת את איכות החיים שלו תוך יצירת סביבה בה המטופלים יכולים לשתף בגלוי את הפחדים, התקוות ואת סיפור חייהם. מתן נוכחות רגועה ושלווה ליד המיטה ברגעיו האחרונים של החולה. אני מסייעת בתקשורת בין שירותי הבריאות ובני המשפחה כדי להבטיח טיפול הוליסטי כולל. אני מאמינה כי כל אדם ברגעיו האחרונים ראוי להיות מוקף בנוחות, הבנה וכבוד. המטרה שלי היא לעזור לחולים ולמשפחות לנווט את התקופה הרגישה הזו בשלווה".
זה נשמע מפחיד מאוד…
"זה לא מפחיד בכלל. מתחילים חיים חדשים. מי יודע, האמונה שלי היא שאנחנו לא נעלמים, מה שאנחנו רואים זה רק גוף, הנשמה שלנו ממשיכה הלאה כאנרגיה אינסופית".
מה הוביל אותך להיות רכזת טיפול? "החוויות הקודמות שלי עיצבו באופן עמוק את ההבנה שלי לגבי האתגרים שאנשים מתמודדים עימם כשהם מנסים להבטיח טיפול נאות ליקיריהם. ממקור ראשון הבנתי כמה זה מאתגר לנווט במערכת הבריאות. בייחוד עבור אלו שהם ללא קרובי משפחה וחברים קרובים. רציתי להיות האדם שמדריך, תומך ומתאם בין מוסדות הבריאות כדי להבטיח שגם אנשים שלא מדברים את השפה ולא מכירים את המושגים הרפואיים יקבלו טיפול נאות".
"אני מתמקדת ביצירת תוכנית טיפול מותאמת אישית לצרכי המטופל כמו תיאום פגישות רפואיות למניעת פערים בטיפול. ביקורי בית למעקב אחר רווחתו הפיזית והרגשית תוך הבטחת סביבת מגורים בטוחה ונקייה, והפנייה למתקני טיפול נוספים: פרטיים או במימון המדינה. חשוב לי להדגיש שאני לא מספקת ייעוץ רפואי, אבל אני יכולה להציע מידע כללי ולחבר מטופלים למשאבים הנכונים".
בנוסף לעבודתה כדולה סוף החיים ורכזת טיפול, סיגל מייצגת את חברת AGAPE Palliative Hospice Care המציעה טיפול פליאטיבי והוספיס לחברי מדיקר, מדיקל וקייזר וכולל גם בתי מגורים פרטיים זמניים המספקים סביבה בטוחה ומוכרת תוך טיפול והשגחה צמודים.
ALORA's Home Care /
ALORA'S Villa Residential Care Facility
,אם אתה או אדם אהוב ויקר לליבך
זקוקים לתמיכה וטיפול סוף החיים
צרו קשר עם סיגל אנקרי – דולה מוסמכת
End Of Life Doula / Care Coordinator
818-744-4345
www.sigalsvirtues.com
SIGALANKRI@GMAIL.COM
