ביולי השנה יציין מייק בורשטיין 60 שנה לסרט ששינה את חייו – “קוני למל”. השחקן הישראלי האהוב היה אז בן 20 בלבד כשגילם את דמותו של קוני למל, גיבור הטרילוגיה המוזיקלית “שני קוני למל”, המבוססת על המחזה היידישאי “צוויי קוני לעמל” מאת אברהם גולדפדן.
למרות השנים שחלפו, והקריירה העשירה שכללה הופעות על במות ובמסכים בארצות הברית, בדרום אמריקה ובהולנד, נדמה כי עבור הקהל הישראלי בורשטיין מעולם לא הצליח להתנתק מהדמות שהפכה אותו לכוכב – קוני למל. בערב הבכורה שנערך ב-1 ביולי 1966 בקולנוע הוד בתל אביב השתתפו סלבריטאים רבים וכן ראש הממשלה לוי אשכול.
בורשטיין יליד ניו יורק, התחיל לשחק עוד כילד ביחד עם אחותו התאומה סוזן והוריו פסח וליליאן בורשטיין בתיאטרון היידי ויחד אתם נסע בכל רחבי העולם להופעות. כשהיה בן שבע עבר המשפחה לארגנטינה ובשנת 1954 החליטו ההורים לעשות עליה. בישראל הם המשיכו לשחק בתיאטרון ביחד, אך זה לא היה קל כי באותה תקופה הישראלים רצו להתנתק מהשפה היידית כי רצו להרגיש ישראלים ולהתנתק מהנכר. הכל השתנה כשהמשפחה העלתה ביחד את ההצגה המגילה של המשורר היידי איציק מאגנר שהועלתה לראשונה בחמאם. "זה שינה את כל ההתייחסות לשפה ולתרבות היידית" מספר בורשטיין.
שם גם גילו אותו יוצרי הסרט קוני למל שחיפשו שחקן לתפקיד הראשי.
"מישהו הציע לבמאי ישראל בקר ומרדכי נבון לבוא ולראות אותי במגילה והם באו לתיאטרון ובהפסקה הם נכנסו מאחורי הקלעים ופגשו את אבא שלי ואבא שלי אמר חכו אתם תראו אותו עוד פעם במערכה השניה ונבון אמר אני רוצה כבר לראות אותו בשני קוני למל. באותו רגע הבנתי שהתפקיד שלי וזה שינה את חיי והקריירה שלי."
באותם ימים, מספר בורשטיין, לא היתה טלוויזיה בארץ וחצי מהמדינה נהרה לקולנוע לראות אותו. סכ"ה מיליון וחצי צופים מתוך שלושה מיליון תושבים. ההצלחה המסחררת הפכה את בורשטיין לשחקן מאוד מבוקש. סרטי ההמשך, קוני למל בתל אביב וקוני למל בקהיר, גם זכו להצלחה אדירה.
"מה שקרה לי בזכות הסרט הזה, דומה מאוד למה שקרה לדסטין הופמן אחרי שהוא כיכב ב"בוגר" The Graduate " אומר בורשטיין. "זה גם היה סרטו הראשון ומייד למחרת הוא הפך לכוכב גדול. זה שקרה לי. כל המדינה התאהבה בדמותו של קוני למל. הקהל ראה אותו כדמות שאיחדה את הציבור, כי הוא כל כך תמים ונחמד, מותק של דמות. אנטי-גיבור ישראלי."
בעצם לא היו אז הרבה סרטים ישראלים
"זו היתה הפעם הראשונה שיצא סרט בצבעים, סינמסקופ מוזיקלי. מאז גם בעצם הקמנו את תעשיית הסרטים בארץ".
מה היו התגובות בעולם והאם עדיין מזהים אותך עם הדמות?
"בהחלט. אני שומע מאנשים מכל העולם, גדלנו עליך, אנחנו אוהבים אותך וזו מחמאה כל כך גדולה. זה נותן לי הרגשה שכנראה שתרמתי משהו לתרבות הישראלית. זה כבר ארבע דורות שבכל יום עצמאות משדרים את הסרט בטלוויזייה הישראלית. ילדים קטנים שעוד לא היו בחיים אז בכלל, צופים בסרט וגדלים על הדמות הזאת".
גם הקהילה החרדית צפתה בסרט אז?
"כן. הסרט הגיע לכל האוכלוסיות בישראל והגיע גם לקהילה החרדית. מבחינתם הוא היה גיבור. הם אף פעם לא ראו חסיד על המסך הגדול, דמות חיובית בלי שום ניבול פה. המקור של הסרט הוא מחזמר שכתב אב התיאטרון היידי, אברהם גולדפאדן בסביבות בשנת 1880 ברומניה. הוא כתב את המחזמר בהשראת מחזהו של שייקספיר, "קומדיית הטעויות". הוא יצר קומדיית טעויות יהודית שהיא בעצם סיפור של עיירה קטנה באירופה לפני המלחמה".
שנה לאחר צאת הסרט, פרצה מלחמת ששת הימים בה השתתף בורשטיין. השחקן המפורסם שהפך לסלבריטאי הופיע בפני החיילים עם שירים מתוך הסרט האהוב. מאז הוא הספיק לעשות עוד סרטים והצגות רבות, וכן פסטיבלי ילדים, אבל אנשים תמיד מזהים אותו בזכות תפקידו כקוני למל. "לא משנה מה אני אעשה, אני לנצח אני אשאר קוני למל" הוא אומר בחיוך.
זה לא הפריע לך?
"הייתה תקופה שזה קצת הגביל אותי, כי עשו לי את התדמית הזאת של קוני למל, אבל אני הבנתי אחרי כל כך הרבה שנים שאנשים פשוט זוכרים ואוהבים ונזכרים בימים הטובים תודות לסרט. הבנתי שזה כבוד גדול ומחמאה. כמו שלמשל את יהורם גאון תמיד יזכרו כקזבלן ולא משנה מה יעשה בקריירה שלו".
מה קורה כשאתה נוסע לארץ, עדיין מזכירים לך את התפקיד הזה?
"לחלוטין. אני נכנס למונית ואני אומר, אני רוצה בבקשה לכיכר דיזנגוף והקהל מסתובב ואומר: אתה מייק בורשטיין? זיהיתי אותך רק לפי הקול. גם כשאני הולך ברחוב, לכל מקום, אין מצב שאנשים לא יעצרו ויגידו לי כמה שהם אהבו את קוני למל. עד היום. יש אנשים שמספרים לי הלכנו עם ההורים שלנו כשהיינו בני שש לקולנוע לראות את הסרט. אבל גם הילדים שלהם והנכדים רואים את הסרט כי משדרים כל הזמן. זו דמות מאוד אהובה במיוחד היום, במצב שיש לנו בין החילונים והדתיים. הכעס על זה שהחרדים לא משרתים בצבא, כל זה לא היה אז. אולי בגלל זה הסרט עד היום תורם לחיוביות ומזכיר מאיפה התחלנו".
חשבת על סרט המשך, מה קורה עם קוני למל היום?
"לפני כעשור אמא שלי זכרונה לברכה כתבה משהו והיא שלחה לי רעיון לסרט על קוני למל בכנסת. סיפור מאוד מצחיק על בחירות וכל המפלגות רבות ביניהן והמפלגה הדתית אומרת להם, אנחנו נשיג מועמד שיהיה מקובל על כולם. וכך הם הולכים ומוצאים את הרב קוני למל. הם מציעים לו שיהיה המועמד שלהם ושולחים אותו לכל העולם ובוחרים בו כראש הממשלה והוא צריך לנאום בכנסת והוא לא יכול לנהוג כי הוא מגמגם. אז הוא מתחיל לדבר וחברי כנסת קמים ואומרים תפסיק לדבר כבר יא קוני למל".
נו, אז יש לך כבר רעיון לסרט המשך
"לא. בחיים אתה לא רוצה לחזור על מה שכבר עשית. אני מחפש אתגרים חדשים. בוא נשאיר את הזכרונות ואת הטעם הטוב. ב-1981 קיבלתי הצעה להחליף את השחקן הראשי בברודווי ב"בארנום" וזה החזיר אותי למקורות שלי. אני הרי נולדתי בניו יורק והחלום שלי ושל כל שחקן, זה להופיע במחזמר בברודוויי. בניו יורק טיימס כתבו על זה כתבה. כך הייתי לישראלי הראשון שהופיע ככוכב בברודווי. מאז עשיתי עוד ארבע הצגות בברודווי, סרטים בארה"ב ובכל העולם, דרום אמריקה, אוסטרליה וכו' וכן תוכנית טלוויזיה בהולנד אותה עשיתי במשך ארבע שנים. וכך זה היה כתוצאה מהפרסום שלי בארץ."
ההורים שלך בטח היו גאים בך, אך מצד שני הפסקת לככב אתם בהצגות, איך הם התמודדו עם זה?
"הם היו מאוד גאים מצד אחד ומצד שני, היה להם קשה מאוד כי אחרי קוני למל, הייתי צריך להחליט אם אני ממשיך אתם בתיאטרון שלהם. כולם אמרו לי תעזוב, היום אתה אומן וכוכב ישראלי, לא רק יידי והייתי חייב להחליט ולצערי, הם נשארו בלעדי והיה להם קשה כי הקהל ציפה לראות אותי מופיע אתם. הדבר הראשון שעשיתי, הצטרפתי לתיאטרון הקאמרי. וזה התחיל את הקריירה הבימתית שלי בעברית. המזל הגדול שלי היה להופיע עם גדולי השחקנים הישראלים כמו מצקין וחנה רובינא, היתה לי הזכות להופיע אתם".
בורשטיין שב-1 ביולי ימלאו לו 80, ממשיך להופיע בארה"ב, ישראל ואירופה. ב-2024, הוא השתתף בסדרת טלוויזיה גרמנית בשם משפחת צוויפלר העוקבת אחר סיפורה של משפחה יהודית בגרמניה. בורשטיין מגלם את אבי המשפחה, שמחה, בעל רשת מעדניות בפרנקפורט שעשה את הונו עם סיום מלחמת העולם השניה בתעשיית המין. וכן, בורשטיין דובר גרמנית שוטפת ודובר גם בין השאר, צרפתית, הולנדית, איטלקית וספרדית על בוריין.
בקהילה הישראלית באל איי הוא מרבה להתנדב להנחות אירועים ופסטיבלי סרטים ולהגיע לאירועים רבים. הפעילות הזאת, הוא אומר, שומרת עליו צעיר. "אני מרגיש בדיוק כמו שהרגשתי אז בצעירותי, זה גנטי. גם אבא שלי היה מאוד פעיל וצעיר. כשהיה בן 89, אמרתי לו אולי תפרוש ותרגע? והוא ענה לי, אתה רוצה שאני אמות? אם אני אפסיק להיות פעיל, אמות. וזה נכון, צריך אתגר לקום בבוקר".
בפתיחת הפסטיבל היהודי לפני מספר ימים פגשתי ניצול שואה בן 103, שאלתי אותו, מה הסוד שלך? מה אתה מציע? והוא ענה לי: אתה חייב להיות פעיל. בארץ אני רואה את החברים שהופעתי אתם הרבה שנים והם נראים יותר מבוגרים ממני, אבל הלחץ בישראל משפיע מאוד על ההתבגרות".
יש איזה פרוייקט על הכוונת?
"אני מתכנן לחזור כנראה בסוף השנה לארץ עם קומדיה שרכשתי את הזכויות שלה, "יומני אדם וחווה" הצגה שמאוד הצליחה פה. ואני רוצה להעלות את ההצגה בארץ, רצינו להעלות עכשיו אבל בגלל המצב זה לא התאפשר."
בורשטיין נשוי לציונה, אשתו השניה אותה הכיר לאחר שהתאלמן מאשתו הראשונה עידית בורשטיין, אם שני ילדים.
"אני חי כאן כבר 26 שנה מאז שפגשתי למזלי את ציונה. עד שהכרתי אותה חייתי בארץ והמפגש הזה נתן לי הזדמנות לחיים חדשים במקום חדש ואני מאוד מאושר שהבסיס שלי פה היכן שנכדי וילדי גרים אבל הלב תמיד בארץ".
