בפברואר 2024 החלה ענת סטלינסקי, יחד עם הצלם סשה גבריקוב, לצלם את הסרט התיעודי "זעקות ואז שתיקה" (באנגלית: Screams Before Silence). הסרט ביוזמתה של אשת העסקים האמריקאית שריל סנדברג ומתעד את האלימות המינית של מחבלי חמאס במהלך מתקפת הפתע על ישראל, ובפרט במהלך טבח פסטיבל הנובה, וכן בחטופות שנחטפו לרצועת עזה במהלך המתקפה.
סנדברג, לשעבר סמנכ"לית התפעול של Meta Platforms, הציגה את הסרט וערכה את הראיונות בסרט הכולל עדויות מזעזעות של קורבנות ועדי ראייה לאונס בפסטיבל נובה ובשבי חמאס. הקרנת הסרט התקיימה ב-15 ביולי בתיאטרון סבן, שם צפו 700 איש בתיאור זוועות ה-7 באוקטובר ותוצאותיו. "זעקות ואז שתיקה", הופק לקהל בינלאומי וצולם באנגלית ובעברית. מטרתו היא להתמודד עם הכחשת התקיפות המיניות המחרידות של חמאס כלפי אזרחים, ולספק עדויות – בעיקר ממקור ראשון – על מעשי האונס והתקיפות המיניות שבוצעו על ידי מחבלי חמאס.
עמית סוסנה דיברה לראשונה מול המצלמות על ההתעללות המינית שעברה בשבי. אגם גולדשטיין-אלמוג העידה על חשיפתה לחטופות נוספות שהותקפו מינית. ד"ר איילת לוי שחר, שבתה נעמה נחטפה ונראית בסרטון עם פנים ובגדים מגואלים בדם, מספרת על החוויה הקשה שעברה בתה. עדויות רבות של עדי ראייה מתארות את מעשי האונס והאכזריות, וחברי זק"א מספרים כי מצאו גופות עירומות רבות של נשים עם רגליים פשוקות וחפצים זרים שהוחדרו לנרתיק. שמחה גריינימן, סגן מפקד זק"א, ארגון החילוץ וההצלה של ישראל, תיאר מציאת גופות עירומות רבות עם סימנים ברורים של אונס והתעללות מינית. בסרט הוא תיאר אחד מהם: "היו לה מסמרים באיברי המין הנשיים שלה. אבל לא רק מסמרים, אלא דברים שונים מפלסטיק וממתכת". הוא הוסיף: "אנחנו מאומנים לאסוף חלקים, או אפילו גופות במצבים קשים כשאנו מסתובבים בעולם כדי לעזור. היו מאות גופות שאני מטפל בהן… אבל אין לי מילים להסביר את מה שראינו".
שמחה גריינימן שהגיע במיוחד מישראל לאירוע, עלה לבמה לאחר ההקרנה, מה שהותיר את הקהל נרגש ובהלם. "אני העדות החיה שעומדת לפניכם, בפני העולם, ומדברת בשם הקורבנות שכבר לא יכולים", אמר. "המטרה של הסרט הזה היא להתמודד לא רק עם הטרגדיה שקרתה, אלא להבין מהי אנושיות. כל האנשים האלה בעולם, הסבל של פגיעות מיניות בנשים, זה בטוח משהו שצריך להיפסק". את ההקרנה הנחו במשותף דפנה אדוארדס זימן, מייסדת שותפה ונשיאה של Cinemoí ומייסדת Justice for Women International/Children Uniting Nations, ו סקוטר בראון, מנהל מוזיקלי ופעיל נגד אנטישמיות.
מאז שחמאס תקף את ישראל, בראון, שמנהל כמה מהשמות הגדולים ביותר בתעשיית המוזיקה, פועל ללא לאות כדי לשבור את שתיקת התעשייה. כשעלה לבמה סיפר על ההלם והאכזבה שלו משתיקת העולם. "יותר מ-400 נהרגו בפסטיבל נובה ו-40 נלקחו כבני ערובה", אמר. "זה טבח המוזיקה הגדול בהיסטוריה, ואף אחד לא אמר כלום? הייתי מבולבל כי היה לנו את הפיגוע במנצ'סטר. 22 בני אדם נהרגו, ורבים נוספים נפצעו ונפגעו. תוך שבועיים כל העולם התלכד מאחורינו, ורק שבועיים אחר כך קיימנו את 'One Love Manchester', שהיה הקונצרט הכי גדול בעולם, ששודר בכל הרשתות הגדולות. כל אתר מדיה חברתית, וכל אמן מכל הקהילה, הגיע להופעה שלנו בת שש שעות עם השמות הכי גדולים במוזיקה".
במאמץ להביא יותר מודעות, בראון עזר לארגן תערוכה בניו יורק ביחד עם הציליה מפסטיבל הנובה.
"רצינו לעשות כאן משהו שיגרום לאנשים להבין מה קרה לילדים האלה", אמר, "אלה אנשים חפים מפשע, וזה בלתי נסלח לחלוטין שאנחנו כעולם וכקהילה לא יכולים לבוא ולהוקיע את ההתנהגות הזו".
מיד לאחר ההקרנה התקיים פאנל על מה שנראה בסרט ומה שקורה בישראל. אחמד פואד אל-חטיב, פעיל שלום פלסטיני במקור מעזה וכיום מתגורר בארה"ב, איבד כמה מבני משפחתו במלחמה הנוכחית בין ישראל לחמאס ואמר כי הוא נמשך לכיוונים שונים לאחר פרוץ המלחמה. עם זאת, לדבריו, אפשר לחוש עצב על מה שקרה לביתו ולעמו בעזה ועדיין לחוש אמפתיה כלפי הקורבנות הישראלים. אחד לא בא על חשבון השני.
"דיברתי עם פלסטינים אחד על אחד שסיפרו לי שהם מזועזעים לחלוטין מלקיחת נשים וילדים כבני ערובה", אמר. "יש רבים בעזה ובשטחים הפלסטיניים שמתעבים את חמאס ומתנגדים לו, אבל הם מפוצלים, הם מפחדים ולא מסוגלים להשמיע את קולם… תקוותי היא ליצור בית פוליטי חדש שבו תוכלו לתמוך בשאיפות עמנו לעצמאות, שלום ומדינה ובו בזמן להיות נגד חמאס".
רוז רוטשטיין, מייסדת שותפה ומנכ"לית של StandWithUs ואחת משמונת חברי הפאנל, אמרה: "ישראלים נטבחו, עונו, נאנסו ונחטפו על ידי פולשי חמאס ב-7 באוקטובר. למרבה הצער, העולם לא ממש מבין את חומרת מה שעובר על ישראל ברגע הטרגי הזה. הסרט החשוב הזה עוזר להביא יותר הבנה לסבל הבלתי נתפס שאנחנו עדים לו בישראל".
משתתפים נוספים בפאנל היו: היידי באש-חרוד, מנכ"לית קולות נשים עכשיו, ד"ר קרוליין הלדמן, מנכ"לית The Representation Project וד"ר סטיבן א. ציפרשטיין, חוקר בכיר במרכז UCLA לפיתוח המזרח התיכון.
האירוע הופק בתמיכת ארגון צדק למען נשים הבינלאומי, קולות נשים עכשיו, סטיב טיש, תיאטרון סבן, הרב ברון מבית הכנסת לאמנויות ו-StandWithUs.
צילמה: לינדה קסיאן