מעולם לא חשבתי שאספיד את רעיה, המחשבה שלא אראה אותה עדיין לא נקלטה אצלי.
בשבת (ה-13 באוגוסט) התכנסו המוני אנשים לערב לזיכרה של רעיה שגיא, אנשים שהכירו אותה בשלבים שונים של חייה, במקומות שונים ובסיטואציות שונות, אבל המכנה המשותף לכלם היא העובדה שכשמכירים את רעיה זוכים בחברה אמיתית, חברה לחיים. איש לא יכול לשכוח את רעיה, בין שעבד אתה, התגורר בשכנות, היה בקשרי ידידות עמוקה, רקד אתה ועוד, כי רעיה היא מסוג האנשים שההכרות אתם מובילה לחברות עמוקה ורבת שנים.
כשמספידים מישהו צריך לציין דברים טובים שיאמרו לזכותו, אבל כשהמדובר הוא ברעיה התכונות הטובות מתייצבות ונערמות לפניך מעצמן כי רעיה היתה התגלמות יחידה במינה של אוסף נפלא ונדיר של תכונות נאצלות שקיומה של רק אחת מהן יכולה להחשב לנכס, על אחת כמה וכמה צרור כזה: צניעות וענווה, גם אם עמדה בראש ובמרכז הענינים רעיה מעולם לא שאפה להתבלט; אינטליגנציה טבעית וידע רחב שניזון מסקרנות תמידית; מסירות אין קץ; טוב לב נדיר; נאמנות; אהבת אדם באשר הוא; נעימות ושמחת חיים; שאיפה לשלמות ודאגה לפרטים, בין אם זה פרוייקט בספריה, תכנון טיול משפחתי או סידור השולחן… כל התכונות האלה באו לידי ביטוי גם בעבודה וגם בחייה הפרטיים.
אני חייבת לרעיה לא רק את הקריירה שלי כספרנית אלא גם ובעיקר את החלק היפה של חיי. הכרתי את רעיה בפיקניק שאליו הוזמנו שתינו בלי שנכיר אחת את השניה ותוך זמן קצר התפתחה ביננו שיחה, ואיך אפשר שלא, על ספרים. רעיה אמרה לי, כבדרך אגב, שהיא "עובדת בספריה" (ולא ציינה, בצניעותה, שהיא מנהלת ספריה). הצניעות שלה, אגב, היתה פנומנלית, בספריה ומחוץ לה.
רעיה היתה זו שהציעה לי לעבוד בספריה, אנקדוטה שהובילה אותי לבחור בספרנות כמקצוע שאת תכליתו, יופיו ושליחותו למדתי ממנה, כי היא היתה לא רק הבוסית אלא בעיקר המנטורית שלי. נפלה בחלקי הזכות לראות אותה מנהלת ספריה למופת אבל עוד יותר מזה, לראות אותה בתור אדם, כזה שנותן את כל כולו לכל אדם שנכנס לספריה ולא רק מבחינה מקצועית אלא גם ובעיקר מבחינת היחס האנושי לכל אדם באשר הוא.
היו לנו הרבה שיחות על ספרים, על הספריות שבהן עבדנו שתינו יחד ואחר כך בנפרד, אבל בעיקר שיחות על החיים, שיחות שבהן צחקנו ובכינו, דברים שסיפרנו רק האחת לשניה מתוך רגש עמוק של הבנה וחברות.
אני עדיין לא מאמינה שרעיה איננה, אני עדין תופסת את עצמי חושבת ש"אני צריכה להתקשר לרעיה כדי לספר לה ש….."
חלל עצום משאירה רעיה בלב כֻּלָּנוּ.
יהי זיכרה ברוך.
