עוד לפני שהתאהבתי במקצוע האדריכלות, הייתי מאוהב במוזיקה. שהייתי בן חמש ומשהו, בגן חובה מחזור 1981, הייתי שר בקולי קולות ״מעשנים ביחד״ של להקת תיסלם. שסיימתי את שנת הלימודים בגן ולפני כיתה א׳ הגננות שלי הפתיעו אותי במתנה שלא אשכח לעולם, אלבום הבכורה של תיסלם. למי שלא זוכר, קצת פרט פיקנטי, על עטיפת האלבום היתה בחורה עירומה עם חברי הלהקה שנראים נבוכים ומבטם פונה לכיוונים שונים. מתנה בול לבן חמש…
למרות שהיה לנו פטיפון יפיפה בצבע אדום וכמה תקליטים של להקות צבאיות, לא הסתובבו תקליטים אצלנו בבית. אולי בשל העובדה שקלטות או קסטות כמו שנהגנו לומר היו יותר זמינות וזולות מתקליטים.
גדלתי בערד בשנות השמונים ואם זכרוני אינו מתעה אותי, שתי חנויות קטנות מכרו קלטות. אבי נהג לקנות בעיקר אוספים של מוזיקה, אסופות להיטים עכשוויים, אורגינלים או מיקס טייפיים פיראטיים על קלטות TDK וזה מה שנוגן בעיקר בבית או באוטו. שהתחלתי לחסוך כסף, גם אני נדבקתי בחיידק האוספים וקניתי קלטות של יורופרייד, טופ פופ, פרופסור מיקס, והייתי מקליט המון מהרדיו ועורך אוספים.
את האוספים הנ״ל הייתי מביא למסיבות כיתה בסוף שבוע באיזה מקלט תורן, והיינו מנגנים בטייפ דאבלקסט כל הערב. וואלק, איזה ימים! בשמות השמונים מירב האוספים נערכו על ידי שלושה תקליטני על בישראל, הלוא הם אילן בן שחר, יורם וואזנה, ואמיר כהן. מרבית השירים באוספים היו ממוקססים בכשרון וללא הפסקות מה שנתן ערך יחודי לאוסף.
לפני כמה שנים יצא לי להתקל בשני אתרים באיטרנט שסיקרו אוספי מוזיקה פופלרית שיצאו בישראל בשנות השמונים והתשעים ואז החלטתי שמתישהו בעתיד אני שם את ידי על כל אוסף שיצא בישראל על תקליט.
כחודשיים לאחר שהחל הסגר בעיקבות COVID 19 יצרתי קשר עם אספן ומוכר תקליטים יד שנייה ישראלי בשם שמעון (שון) בן נון ובמשך שנה וחצי קניתי ממנו וכמה אחרים קרוב למאתיים אוספים וכמה עשרות קלסיקות עבריות שלא החזקתי בספריית הדיסקים הביתית. ממש התרגשתי שכל חבילה הגיעה.
לחמותי היקרה היה פטיפון מודל DP-47F יפיפה של חברת דנון שהעלה אבק בביתה וביקשתי יפה ״להשאיל אותו״… החלפתי לו מחט חדשה וכמה טרנספורמרים כיוון שהזרוע לא חזרה לבסיסה בסיום ניגון התקליט והיתה בעיה טכנית נוספת עם מהירות סיבוב התקליט. חנות אלקטרוניקה חביבה בטרזנה פתרה את כל הבעיות (Rubicon Electronics).
אשתי נדבקה בחיידק הוויניל והחלה להביא תקליטים ישנים של דיויד בואי, הסמיטס, ואלטון ג’ון מבית הוריה. רכשתי אמבטיית ניקוי ולא מעט בקבוקי מים מזוקקים (תמיד פולני…) לנקיון התקליטים מאבק ועטיפות ניילון חדשות לשימור.
להבדיל מדיסק או ספוטיפיי, תקליט הוא עניין רומנטי, באמת. תקליט הינו מוצר אמנותי לכל דבר. הוא גדול, העטיפה שלו מרשימה, הוא גם מחולק לשני צדדים. כל אחד כולל בין 20-25 דקות מוזיקה, מה שהופך את חוויית ההאזנה למשהו אינטימי. אפשר להקפיץ את המחט למקטע אחר, אבל זה מחייב אותך לסוג מסוים של האזנה רצופה.
בנוסף, עטיפת התקליט הינה שוות ערך לתמונת איסטגרם של סלבס כיום (טוב, אולי נסחפתי קצת) אבל אם ניקח כדוגמא את עטיפת האלבום השני של אדם בפוזה של ג’יימס דין או תספורת התלתלים הפומפוזית של יהודית רביץ מאלבומה באה מאהבה, זה באמת אומנות ולעטיפת התקליט היתה חשיבות רבה בשיווק האלבום.
השיבה לוויניל התעצמה מאוד בשנים האחרונות ויש עלייה בייצור וברכישת פטיפונים חדשים, תקליטים יד שנייה, הוצאות מחודשות של תקליטים ישנים, ואלבומים חדשים.
התקליט הראשון שמודפס על אותה מכונה יהיה שונה מהתקליט ה-300 שהודפס עליה. בכל ארצות הברית יש בערך 85 מפעלים שמייצרים תקליטי ויניל. הביקוש לתקליטים עלה, אבל לא הוקמו מפעלים חדשים. מכונות ההדפסה הן אלה שנותרו משנות ה-70 וה-80. בעלי המפעלים הקיימים מתחזקים את הקיים ולא מחדשים את הציוד. ההיצע של המפעלים והמכונות נשאר קבוע, וככה קורה שאם אתה רוצה להוציא תקליט ולייצר אותו בגרמניה, אתה צריך להזמין מקום שנה מראש. בארצות הברית, ארבעה חודשים מראש. ויש תור הולך ומתארך, כי יותר ויותר אמנים עכשיויים רוצים את יצירתם על תקליט ויניל. בנוסף על כך חנויות אופנה וסטייל לבית כגון Urban Outfitters, Target, החלו לשים על המדפים מספר מצומצם של אלבומים טרנדיים בהוצאות מחודשות.
האם התקליטים כאן כדי להישאר? האם זה טרנד? אולי. בינתיים, מחירי התקליטים המקוריים משנות ה-70 עולים ונוסקים לשמיים, האספנים בטירוף, השוק גדל והולך, כי תקליט הוויניל הוא סוג של תזכורת נוסטלגית או שפיות.
דרך אגב אם מישהו מחזיק בתקליט את Dance N-R-G הראשון, נא ליידע אותי בבקשה.
קישורים לאתרי אוספי מוזיקה תוצרת ישראל :
osafim.blogspot.com
bit.ly/3nPrcT1
קישור למאגר מידע על הקלטות שמע כולל מהדורות מסחריות, מהדרות פרסומת, ועוד.
discogs.com
ליאור שפירו, אדריכל, חובב מוזיקה מושבע
(אינני יכול לעבוד ללא מוזיקה ברקע),
ולאחרונה גם מתופף חובב.
אשמח לתגובתכם, לשאלות,
או סתם לדבר על מוזיקה:
LS@NUMIHOME.COM
