היהודי החכם

החומר ממנו קורץ האדם
הוא חומר של גלם – שווה בכולם
אך מה שמבדיל בין אדם למשנהו
זה סוד הבריאה – וטעם חיינו

אילו כולנו היינו טיפשים
או שמנים או רזים או סתם כך יפים
אם בעולם כולם היו פיקחים
היינו מזמן – משעמום מתים

כך תיכנן בזהירות – בורא עולם
אבל אצל היהודים, הוא הגזים מן הסתם
כי אצלינו – כולם, טוב יותר הכל יודעים
על כך, אין בשום אופן – עוררין

וזו הסיבה שקשה בארץ לממשלה
לנהל בצורה יעילה את המדינה
כי למרות שיש בממשל אנשים מוכשרים
תמיד יש "גאונים" שאת האחרים מבטלים

אז איך אפשר לקבל החלטות?
למי מקשיבים, לבעלי הדעות?
או לאלה שרכשו עמדה במפלגה?
או לאלה שעושים רעש ללא הפוגה?

כל אחד לכוון שלו מושך
ולכן אין התקדמות ואין המשך
אם שניים מתכנסים כדי דברים לשנות
יש מיד לפחות שלוש או ארבע דעות

לאן יובילו הוויכוכים והמריבות
האם הפיתרון הוא שוב בחירות?
כמובן שלא – אבל את זה מבינים
רק פשוטי העם – אלה שמשלמים מיסים.

האמת היא שיש לנו בארץ חומר אנושי טוב
מוחות, וכשרונות מצויינים – בלי סוף
לכן, אסור לתת לחילוקי דעות
להרוס נכס כה יקר של דורות.

הקורונה לימדה אותנו שיעור
ברגע – אתה מוצא שהכל שבור
אז בוא נשים בצד אינטריגות ותככים
ונתרכז באיך עכשיו, ביחד – עתיד בונים.