Page 33 - waia227
P. 33
מימין לשמאל :מילן ,שני ונויה מילן קבטני ,20נויה אהרון ,18 ,ושני מזרחי,17 ,
נפגשו רק לפני חודשיים במהלך טיול לדובאי וכבר
אני שואלת אותו אם תמיד היה כזה אופטימי ,כהן עליו הרבה בזמן השבי .הרגשתי שאני רוצה להחזיר הפכו לחברות הכי טובות .הנערות היפות אובחנו עם
עונה" :גם כשמשהו רע קורה ,אני מאמין שזה לקהילה .אז ,לאחר שחרורי ,נפגשתי עם אברהם לימפומה הודג'קין בהפרש של חודשים זו מזו בקיץ
לטובתי ושהוא יודע מה טוב לי ובסופו של דבר עטר ,מייסד העמותה ואמרתי לו שאני רוצה .2024בעוד שהן נהנו לבקר בפארקים ולהשתתף
אני אסתכל על זה בגדול ויגיד ,זה בשבילי .קרו לי להתנדב .הוא אמר לי' ,אנחנו יוצאים לטיול ללוס במסיבות שאורגנו עבורן ,הן אמרו שהשיא האמיתי
הרבה פעמים דברים כאלו בחיים שנראו לי שזה אנג'לס בקרוב עם הילדים — אתה מוזמן להצטרף
סוף העולם ובסוף ראיתי שאשכרה זה היה לטובתי של הטיול היה פשוט להיות יחד.
איך לא ראיתי את זה באותו זמן? אני רואה בכל דבר, אלינו"'.
משהו טוב ותמיד אופטימי ,להגיד שזה דבר טוב "כל הטיולים האלה נותנים לנו את הכוחות ,גם
שזה קרה לי ]שהייתי בשבי[? לא בטוח אבל קיבלתי כהן מיד הסכים" .כשחזרתי מהשבי ,הוצפתי באהבה מהבחינה של לחוות חוויות שנותנות לנו הפוגה
גם הרבה מתנות ותובנות .אני תמיד בוחר להסתכל וזה הרגיש כל כך טוב שרציתי להחזיר בדרך מהטיפולים וגם מצד שני להכיר עוד אנשים
כלשהי .בנוסף ,זה היה יום ההולדת של ארוסתי ,אז שעוברים אותו דבר ונותנים לנו להבין שאנו לא
על הדברים הטובים" זה הרגיש כמו הזמן הנכון ,ושנינו הצטרפנו לטיול". לבד בסיפור הזה" סיפרה מילן" .אנחנו גם פוגשות
כהן הוסיף שהוא מקווה להמשיך להתנדב ,להרצות בני נוער אחרים שמתמודדים עם אותו דבר כמונו
ולהיות מקור השראה לאנשים אחרים" .אני לא כהן ,למרות פציעותיו הרבות ,סייע בדחיפת כיסאות
שוכח את החברים שלא חזרו .אני חי בשבילם גלגלים ובילה זמן בישיבה ושיחה איתם .השבי שלו ומבינות שאנחנו לא לבד בזה.
כמעט שנה וחצי לא היה נושא מרכזי .במובן מסוים,
עכשיו ,ומנסה להפיץ אור בכל דרך שאני יכול". הוא אמר ,יש להם הרבה במשותף ,גם הוא וגם הם חברתה שני הוסיפה" ,פתאום את שוכחת את כל
למחרת המסיבה בחב"ד הקבוצה עזבה לישראל מה שעברת .לא זוכרת מה היה מה קרה ,אתה עם
עם מזוודות מלאות במתנות וזכרונות שילוו אותם עמדו מול המוות ושרדו אותו. חברים ועובר אתם חוויות מטורפות וזה כאילו וואו".
כל חייהם. "הם מאוד בוגרים לגילם ",אמר" .זה גרם לי להרגיש "אני יכולה להגיד שבזמן המחלה הרגשתי שתלשו
כהן נשאר בארה"ב ונסע לחוף המזרחי כדי להרצות נהדר לבלות זמן איתם". אותי מהשגרה שלי והכניסו אותי לשגרה אחרת
על חוויותיו בשבי חמאס .חשוב לו להעלות מודעות לגמרי וכל החברים ממשיכים עם השיגרה שלהם"
ולדבר על מה שחווה בעזה ,האכזריות הבלתי קשה לנחש כשפוגשים אותו שעד לא מזמן הוא אמרה נויה" .הרגשתי שהטיולים האלו נותנים לי
ישב בשבי בתנאים לא תנאים ,סובל מרעב קיצוני משהו .הנה ,אני הספקתי לנסוע ללוס אנג'לס ודובאי
נתפסת של חמאס ומה שעזר לו לשרוד. והתעללות שוביו .כשאני שואלת אותו מאיפה קיבל
את הכוחות לעבור את השבי ,הוא עונה" :האמונה וילדים בגיל שלי אין להם זמן לעשות את כל זה".
תמונות באדיבות להושיט יד שלי באלוהים נתנה לי כוח מדהים .הוא המשיך
להראות לי סימנים שאחזור הביתה ובטחתי בו בכל "הטיולים האלו נותנים לנו הזדמנות לחזור להיות
ילדים ",אמרה מילן" .אני מרגישה שאני מעריכה
ליבי ",אמר. דברים יותר עכשיו .אנחנו נשארות אופטימיות.
בהתחלה ,זה מאוד קשה ,אבל את לומדת להעריך
"הייתי בשבי עם שלושה אנשים שלא האמינו את החיים ,להבין שאת עדיין כאן ואת שמה דברים
באלוהים .כשהכרתי אותם לראשונה ,הייתה לי
שגרה — הייתי מתעורר בבוקר ,מתפלל ,קורא בפרספקטיבה ולומדת להעריך את מה שיש לך".
תהילים ובכל יום שישי הייתי עושה קידוש לבד.
אחד המתנדבים שהצטרפו השנה לקבוצה הוא גור
הטקס הזה באמת שמר עליי ממוקד ומרוכז". רפאל ,בן .24הוא אובחן עם סרקומה בגיל ,17ושוב
בגיל .22הוא הגיע לראשונה ללוס אנג'לס כחלק
בהתחלה ,בני הערובה האחרים הופתעו מהנחישות מאותו תוכנית זמן קצר לאחר האבחון הראשוני שלו.
שלו .הם הופצצו מלמעלה ,הבניין שלהם נהרס,
הם פשוט ניסו להישאר בחיים ובכל זאת ,כהן היה "זו הפעם השלישית שלי כאן" הוא אומר" .הגעתי
לכאן כשהייתי חולה והחברים הכי טובים שלי עד
מתעורר כל בוקר ומתפלל. היום ,הם אלו שהכרתי כאן לפני שש שנים .מעבר
לתקווה והברייק מהטיפולים והטיולים הנהדרים,
זה מאוד בילבל אותם ופתאום קלטו שאני נשאר זה הקשרים שהילדים יוצרים ביניהם .הם כל הזמן
בבית חולים ולא יוצרים קשרים חדשים ופתאום הם
אותו דבר ולא מאבד את עצמי ובשלב מסויים הם מכירים ילדים חדשים עם סיפורים כמו שלהם וזה
הצטרפו אלי וישבו וקראו אתי תהילים והתפללו יוצר חיבור שאין דומה לו".
אתי בבוקר .הם אמרו :אנו רואים שהדבר הזה מאוד גור עדיין עובר טיפול מניעתי ואומר שהטיולים
האלו עוזרים לו ולילדים להרגיש טוב יותר" .שבוע-
מאוד מחזק אותנו ומשאיר אותנו חזקים במקום שבועיים לפני הטיול אני בהתרגשות ,לא יכול לחכות
לזה .זה לא רק הפוגה זה מחזק אותך .אני מרגיש
הזה ועד היום הם מניחים תפילין ומתפללים .זה עכשיו שזה מה שמחזיק אותי בריא וזה מה שאני
צריך לעשות ,רק להכיר את הילדים האלו ולקבל
היה מרגש לראות איך האמונה נותנת תקווה גם למי
כוחות .מי שלא היה בסיטואציה הזאת ,לא יבין".
33 www.weareinamerica.com To Advertise please call: 818-654-2515 שלא האמין קודם".
לטיול השנה הצטרפו גם שלושה מתנדבים מיוחדים
– חטופים שישבו בשבי חמאס :איתן יהלומי ,בן ,13
יגיל כהן ,בן 14ואליה כהן ,בן .28
פחות משלושה חודשים עברו מאז שחרורו של כהן
מהשבי שם ישב 505ימים עד שהגיע עם משלחת
להושיט יד ללוס אנג'לס כמתנדב .במהלך תקופת
השבי ,הוא עבר ניתוח להוצאת כדורים מגופו ללא
הרדמה ,תוך אזהרה שלא להוציא קול במהלך
"הניתוח" .הוא עבר עינויים ועדיין סובל מפציעת ירי
ברגלו .אין לו רצועות בכתפיים ,והן נפרקות אפילו
בזמן שינה .בנוסף ,הוא מתמודד עם בעיות בברכיים
ובשמיעה.
למרות כל מה שכהן עבר ,כולל אובדן של עשרות
חברים טובים ,הוא אחד מהאנשים האופטימיים
ביותר שתפגשו.
"רציתי להתנדב" סיפר לי כהן" ,זה משהו שחשבתי
