Page 66 - waia226
P. 66

‫והתאהבה בסיפור‪" .‬לאבשי‪ ,‬בנו של אמנון‪ ,‬היו אינספור סיפורים על כל כינור‬                     ‫"סיזביופונכרהרוןהשוכלימונוזיתרוקקוותה"ה‬
‫וכינור‪ ",‬סיפרה‪" .‬כשקראתי אותם‪ ,‬מאוד התרגשתי‪ ,‬אבל קובץ סיפורים אינו‬
‫מחזה‪ .‬רק אחרי ששוחחתי שיחה ארוכה עם אמנון עצמו‪ ,‬אמרתי 'כן' והתחלתי‬

                                                       ‫לכתוב את ההצגה‪".‬‬
‫רוזנבאום הודתה כי הבחירה בין הסיפורים הייתה קשה‪ .‬יש כל כך הרבה סיפורים‪,‬‬
‫כל אחד מרגש‪ ,‬נוגע ללב‪ ,‬וחלקם מעוררי השראה‪" .‬סיפורו של אמנון הוא גזע‬
‫העץ‪ ",‬היא הסבירה‪" ,‬שממנו מסתעפים כל סיפוריהם של הכינורות‪ .‬כל הקולות‬

                 ‫האבודים האלה‪ ,‬כל הכישרונות שנכחדו — זה מה שהכה בי‪".‬‬
‫בשנת ‪ ,2019‬עמד אוסף "כינורות התקווה" כולו לצאת לסיבוב הופעות בדרום‬
‫קליפורניה‪ .‬ד"ר גרין והסימפוניה היהודית של לוס אנג'לס התכוננו להופיע במרכז‬
‫סוריה לאמנויות הבמה ב‪ .CSUN-‬אולם‪ ,‬מגפת הקורונה פרצה והכינורות אוחסנו‬
‫במקום במשך שנים‪ ,‬עד שההופעה התאפשרה‪ .‬בינתיים‪ ,‬רוזנבאום החלה לעבוד‬

                                                               ‫על ההצגה‪.‬‬
‫הבכורה העולמית של "בונה הכינורות" התקיימה בשנת ‪ 2023‬בתיאטרון בונדי‬
‫בסידני‪ ,‬אוסטרליה‪ .‬גרסה מוקדמת יותר‪ ,‬שנכתבה על ידי רוזנבאום ופותחה יחד‬
‫עם ספינק‪ ,‬הוצגה כעבודת תיאטרון בתהליך‪ ,‬תחת השם "סיפורים מכינורות‬

                                                                 ‫התקווה"‪.‬‬
‫ההצגה החדשה‪ ,‬צוללת עמוק יותר‪ ,‬עם עוד סיפורים‪ ,‬סצנות ומוזיקה נוספת‪,‬‬
‫ועוקבת אחר חייו של אמנון — מילד ישראלי גאה שרצה להתרחק מהכאב‬
‫המשפחתי ומהשואה‪ ,‬לאדם שהקדיש את חייו לשיקום "שורדים עם מיתרים"‪,‬‬

                     ‫שממשיכים להדהד את קולם בקונצרטים ברחבי העולם‪.‬‬

 ‫אמנון ויינשטיין בסטודיו שלו ביחד עם אחד הכינורות ששיקם | צילום באדיבות‪Violins of Hope :‬‬         ‫ברוס נוזיק מגלם את אמנון ווינשטיין בהצגה‪ :‬בונה הכינורות | צילום‪Jordan Gohara :‬‬

‫רוזנבאום הסבירה כי אמנון הבין את חשיבות הכינורות בסיפור השואה לעולם‪.‬‬                                            ‫איילה אור‪-‬אל‬
‫הם ייצגו את בעליהם — אלה שנספו ואלה ששרדו‪ .‬ברגע שהתחיל לשקם אותם‪,‬‬
‫חדל מלבנות כינורות חדשים‪ ,‬והקדיש את חייו להחייאת אלה ששרדו את‬                             ‫תיאטרון סיטי אינטרנשיונל )‪ (ICT‬מציג בימים אלו את ההצגה "בונה הכינורות"‬
                                                                                              ‫שתרוץ עד ה‪ 11-‬במאי ב‪ Convention & Entertainment Center -‬בלונג ביץ'‪.‬‬
                               ‫התקופה האפלה ביותר בהיסטוריה האנושית‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬הוא הפקיד את הכינורות בידי נגנים ברחבי העולם‪ ,‬כדי שדור חדש‬                      ‫ההצגה מבוססת על סיפורו האמיתי של בונה הכינורות הישראלי אמנון ויינשטיין‪,‬‬
‫ישמע את קולם‪" .‬ניצולי השואה לא יהיו איתנו לנצח‪ ,‬אבל הכינורות האלה ימשיכו‬                  ‫אשר אסף ושיקם כינורות ששרדו את השואה‪ ,‬ויצר אוסף יוצא דופן שזכה להכרה‬

                         ‫לספר את סיפורם לדורות הבאים‪ ",‬אמרה רוזנבאום‪.‬‬                                                                 ‫עולמית בשם "כינורות התקווה"‪.‬‬
‫ההצגה שוזרת סיפורים שונים‪ ,‬בהם סיפור על גבר שבתו מביאה את כינורו‬                          ‫ההצגה נכתבה על ידי ליסה פרל רוזנבאום ורונדה ספינק‪ ,‬המנהלת האמנותית‬
‫לאמנון לקראת יום הולדתו ה‪ 90-‬ומבקשת לשקמו‪ .‬היא מספרת כי הכינור הציל‬                       ‫של ה"ברייד" ‪ ,‬בשיתוף פעולה עם ד"ר נורין גרין‪ ,‬המנהלת האמנותית והמנצחת‬
‫את חיי אביה בשואה‪" .‬אבא שלי סובל מדלקת מפרקים ולא יכול לנגן יותר‪ ,‬אבל‬                     ‫המייסדת של הסימפוניה היהודית של לוס אנג'לס‪ ,‬ובבימויה של מנהלת האמנות‬

    ‫הוא רוצה שכינורו‪ ,‬אותו הוא מכנה 'חברו הטוב ביותר'‪ ,‬ישוקם‪ ",‬היא אומרת‪.‬‬                                                                         ‫של ‪ ,ICT‬קרין דסאי‪.‬‬
‫בהצגה משתלבת מוזיקה מגוונת‪ :‬כליזמר‪ ,‬מוזיקה יהודית ליטורגית ומוזיקה‬                        ‫"בונה הכינורות" מספר את סיפוריהם של כמה מהכינורות הללו של יהודים‬
                                                                                          ‫שנספו בשואה או ששרדו כדי לספר‪ .‬ויינשטיין )בגילומו של ברוס נוזיק( החל‬
                                 ‫קלאסית של מלחינים כמו מנדלסון ומוצרט‪.‬‬
‫סיפור אחד שריגש במיוחד את רוזנבאום וספינק הוא סיפורו של צרפתי שעמד‬                                            ‫לתקן כינורות שניצלו מהשואה כדי להחיות את סיפוריהם‪.‬‬
                                                                                          ‫ההצגה שוזרת באופן מרהיב את סיפורו יוצא הדופן של ויינשטיין עם הסיפורים‬
                                              ‫להישלח לאושוויץ בקרון בקר‪.‬‬                  ‫שמאחורי כל אחד מהכינורות‪ ,‬ומלווה בנגינה חיה על הבמה של ד"ר גרין בפסנתר‬
‫הוא הבחין בעובד מסילה שעבד על הפסים‪ ,‬ופנה אליו בבקשה‪" :‬אנא‪ ,‬קח את‬
                                                                                                                          ‫ושל ג'ונתן רובין בכינור של שוני אלכס בראון‪.‬‬
                  ‫הכינור שלי; אני כבר לא אזדקק לו במקום שאליו אני הולך‪".‬‬                  ‫למרות שכינורו של בראון אינו חלק מאוסף "כינורות התקווה"‪ ,‬גם הוא שרד את‬
‫העובד לקח את הכינור ושמר עליו במשך שנים‪ ,‬אף על פי שלא היה כנר‪ .‬בנו‪,‬‬
‫ששמע על פרויקט הכינורות של ויינשטיין‪ ,‬הביא את הכינור לאמנון וביקש ממנו‬                                                 ‫השואה‪ ,‬והקהל ייחשף לסיפורו במהלך ההצגה‪.‬‬
                                                                                          ‫ויינשטיין היה דור שני לבוני כינורות בישראל‪ .‬אביו‪ ,‬משה‪ ,‬היגר לארץ ישראל‬
                                                              ‫לשקם אותו‪.‬‬                  ‫המנדטורית והקים סדנת בניית כינורות בתל אביב בשנת ‪ — 1939‬מסורת שאמנון‬
‫"החמלה של הלא‪-‬יהודי הזה כלפי הכינור ובעליו הייתה מרגשת באמת‪ ",‬אמרה‬                        ‫המשיך‪ .‬אמנון עצמו ניגן בויולה ובחצוצרה‪ ,‬ובנו‪ ,‬אבשלום )אבשי(‪ ,‬ירש את מלאכת‬
‫רוזנבאום‪" .‬בעידן שבו אנו עדים לעלייה באנטישמיות‪ ,‬חשוב לזכור שגם יש לנו‬
                                                                                                                  ‫בניית הכינורות‪ ,‬ובכך שמר על המסורת המשפחתית‪.‬‬
                                                       ‫בעלי ברית בעולם‪".‬‬                  ‫לאחר שאיבד את רוב משפחתו המורחבת בשואה‪ ,‬הקדיש אמנון את חייו לאיתור‬
                                                                                          ‫כינורות שהיו בבעלות יהודים שלקחו אותם למחנות הריכוז‪ .‬רוב הכלים היו‬
         ‫למידע נוסף ולרכישת כרטיסים‪ ,‬התקשרו ל‪562 436-4610 -‬‬                               ‫פשוטים‪ ,‬שימשו לשמחות‪ ,‬ולעיתים היו מעוטרים במגן דוד על גבם‪ .‬מטרתו הייתה‬
                   ‫או בקרו‪.InternationalCityTheatre.org :‬‬
                                                                                              ‫לשקם אותם כדי שישמשו בקונצרט סימפוני לציון ‪ 60‬שנה למדינת ישראל‪.‬‬
                                                                                          ‫הקונצרט‪ ,‬שנקרא "כינורות התקווה"‪ ,‬התקיים ב‪ 24-‬בספטמבר ‪ ,2008‬והשתתפו‬

                                                                                            ‫בו הסולן שלמה מינץ‪ ,‬הסימפונית רעננה ותזמורת הסימפוניה של איסטנבול‪.‬‬
                                                                                          ‫ההשראה לפרויקט נולדה כאשר אמנון העביר הרצאה בגרמניה בשנות ה‪90-‬‬

                                                                                                                                                ‫על "כינורות בשואה"‪.‬‬
                                                                                          ‫חלק מהכינורות הגיעו לישראל עם בעליהם‪ ,‬אחרים נשדדו על ידי הנאצים‪ ,‬ורבים‬
                                                                                          ‫ננטשו בגטאות‪ ,‬ביערות ובמחנות הריכוז‪ .‬רבים מהכינורות היו ישנים ומוזנחים‪,‬‬

                                                                                                ‫ושיקומם דרש עבודה קפדנית ויסודית כדי להחזירם למצב שניתן לנגן בו‪.‬‬
                                                                                          ‫הסיפור הגיע לליסה רוזנבאום דרך ד"ר גרין‪ ,‬ששוחחה עם מישהי מהברייד‬

                                                                                                                                 ‫שהציעה כי זהו חומר מדהים להצגה‪.‬‬
                                                                                          ‫"רונדה הביאה את הרעיון אליי בשל הרקע שלי‪ ",‬סיפרה רוזנבאום‪" .‬הורי בעלי‬
                                                                                          ‫הם ניצולי שואה‪ ,‬וכתבתי רומן שהתרחש במזרח אירופה‪ ,‬אשר כלל מחקר‬
                                                                                          ‫מעמיק על החיים היהודיים באזור‪ ".‬רוזנבאום גם הכירה מוזיקת כליזמר‪ ,‬אך‬
                                                                                          ‫מעולם לא שמעה על "כינורות התקווה" לפני כן‪ .‬כשהחלה לקרוא על כך‪ ,‬הלכה‬

                                                                                                                                                                  ‫‪www.weareinamerica.com 66‬‬
   61   62   63   64   65   66   67   68