Page 20 - waia222
P. 20

‫רחל זיכרמן‬

‫היום שבו הכל התחיל‬

‫בשבת ונדחים ליום ראשון‪.‬‬                           ‫סביב הארמון‪ .‬שנתיים וחצי העיר היתה מבוצרת‪,‬‬                           ‫מדוע לתת חשיבות ליום שבו‬
‫כמו כן‪ ,‬צומות שחלים ביום‬                          ‫אין יוצא ואין בא‪ .‬מחסני המזון החלו מדלדלים עד‬                        ‫החלה הפורענות אבל עדיין‬
‫שישי בשבוע‪ ,‬מוקדמים ליום‬                          ‫שהתרוקנו לחלוטין‪ .‬בנות ציון העשירות והמפונקות‬
‫חמישי‪ ,‬משום שאסור להכנס‬                           ‫יצאו לרחובות העיר יחפות וחיפשו אוכל באשפתות‪.‬‬                             ‫לא הגיעה לשיא החורבן?‬
‫לשבת בצום‪ ,‬מתוך רעב‪ .‬חוץ‬                          ‫אמהות השליכו את עולליהן מחלונות הבתים מרוב‬
‫– ניחשתם נכון‪ ,‬חוץ מצום‬                           ‫צער ותסכול‪ ,‬שלא יכלו להביא לחם לפי הטף‪ .‬עד‬                           ‫סיפור עתיק מספר על מלך‬
‫עשרה בטבת‪ .‬שאם חל הוא‬                             ‫לחורבן הארמון בעצמו‪ ,‬ה"בית הלבן"‪ ,‬בתשעה‬                              ‫גדול ועצום שלו בן יקיר‪ .‬אהב‬
‫ביום שישי – משלימים את‬                                                                                                 ‫המלך את בנו ללא גבול‪.‬‬
                                                                          ‫לחודש אב‪ ,‬בשנת ‪.3338‬‬                         ‫משגדל הילד‪ ,‬לדאבון אביו‬
         ‫התענית ביום שישי‪.‬‬                                                                                             ‫סרח במעשיו‪ ,‬עד שנאלץ‬
                                                  ‫ומאז‪ ,‬אנחנו בגלות‪ .‬ואבא שלנו משגיח עלינו מרחוק‪.‬‬                      ‫האב לגרשו מארמונו‪ .‬גלה‬
‫ראינו איפוא‪ ,‬שחכמים‬                               ‫ושולח לנו מתנות בהיחבא ובסתר‪ .‬ללא ידיעתנו‬                            ‫הבן לכפר נידח ממרכז‬
‫מייחסים חשיבות ועוצמה‬                             ‫מניין המתנות‪ .‬במישור האישי‪ :‬מציאת קריירה‬                             ‫הממלכה‪ .‬התגלגל בין‬
‫לתאריך זה‪ .‬מה ה"ביג דיל"‬                          ‫מוצלחת‪ ,‬בן‪-‬זוג נהדר‪ ,‬קסם של ילדים וחבר קרוב‪.‬‬                         ‫משפחות איכרים פשוטות‬
‫בכך שנבוכדנצר ביצר את‬                             ‫במישור הלאומי‪ :‬ארץ ישראל‪ ,‬הניצחון במלחמת‬                             ‫ועבד לפרנסתו‪ ,‬למחייתו‪ .‬אך‬
‫ירושלים? אם תוקף הלכתי‬                            ‫ששת הימים‪ ,‬הכרת טראמפ בירושלים כבירתה של‬                             ‫גם בגלותו פקח עליו המלך‬
‫זה היה תקף על יום תשעה‬                            ‫מדינתנו‪ .‬כל אלו‪ ,‬ועוד – הם חיוכים של ההשגחה‬                          ‫את עיניו‪ .‬ותמיד דאג להעביר‬
‫באב – יום בו נשרף הבית של‬                                                                                              ‫לו סכומי כסף‪ ,‬מגפיים טובים‬
‫א‪-‬לוהים‪ ,‬הייתי מבינה‪ .‬אך‬                                                                 ‫העליונה‪.‬‬                      ‫בהתקרב החורף‪ ,‬גרזן איכותי‬
‫מדוע לתת תוקף ליום שבו‬                                                                                                 ‫לכריתת עצים ועוד‪ .‬וכל זאת‪,‬‬
‫החלה הפורענות אבל עדיין‬                           ‫וכל שנה‪ ,‬מספר פעמים בשנה‪ ,‬אבא שלנו מצטער‬                             ‫בדרכים שונות ומשונות‪ ,‬על‬
                                                  ‫מאד שהתרחקנו ממנו‪ .‬והוא רוצה שגם אנו נצטער‪,‬‬                          ‫מנת שהבן לא יידע שאביו‬
    ‫לא הגיעה לשיא החורבן?‬                         ‫ניזכר שאנחנו רוצים לשוב לארמון ונבקש ממנו‬
                                                                                                                                ‫שלח לו מתנות אלו‪.‬‬
‫התשובה לשאלה זאת‪ ,‬היא‬                                 ‫בכוונה רבה‪" :‬ולירושלים עירך ברחמים תשוב"‪.‬‬
‫מפתח להבנת כל סיטואציה‬                                                                                                 ‫באחד מימות האביב בישר‬
‫קשה בחיים הפרטיים שלנו‪.‬‬                           ‫אחד מהימים של האבל‪ ,‬הוא יום עשרה בטבת‪.‬‬                               ‫העיתון המקומי בכפר‪ ,‬כי‬
‫כל קטסטרופה‪ ,‬כל בעייה מורכבת ולא נעימה –‬          ‫כאמור‪ ,‬ביום זה נבוכדנצר צר על ירושלים והחלה‬      ‫בעוד שבועות מספר יגיע המלך לביקור באיזור‪ .‬כמו‬
‫מתחילה בטריגר קטן ולכאורה לא משמעותי‪ .‬טיפול‬                                                        ‫כן‪ ,‬אנשי הכפר הוזמנו לכתוב איש איש משאלתו‬
‫שורש לא נולד ביום אחד‪ .‬התרסקות כלכלית לא‬                                                   ‫הגלות‪.‬‬  ‫ובקשתו על פיסת נייר‪ ,‬אותה יעבירו למלך והוא‬
‫נגרמת פתאום‪ .‬זוג שהחליט לפרק את חיי הנישואין‬
‫שלהם – לא חלם על כך בלילה מקושט בכוכבים‪.‬‬          ‫חכמים גזרו שביום זה יש להתענות ולצום כדי‬                               ‫מצידו ‪ -‬ימלא את מבוקשם‪.‬‬
‫מלחמת עולם לא קרתה מתוך שיעמום של אחת‬             ‫להרגיש את הצער בריחוקו של המלך מאיתנו‪.‬‬
‫המעצמות הגדולות‪ .‬הדוגמאות הנ"ל הן תסמין‪ ,‬הן‬       ‫צום עשרה בטבת לעולם לא יחול בשבת‪ .‬אך יש‬          ‫ההתרגשות גאתה‪ ,‬הכפר צוחצח וקושט‪ .‬אך המלך‬
‫תוצאה לתהליך שהחל בתאריך מסויים‪ .‬הן תוצאה‬         ‫דיון מרתק בין גדולי היהדות‪ :‬לו יצוייר שיום זה‬    ‫לא נתן את ליבו לכל אלה‪ .‬אותו עניין רק דבר אחד‪.‬‬
‫שנגרמה בגלל סיבות שונות ומוצדקות‪ .‬וכשאנו‬          ‫היה חל בשבת‪ ,‬האם היינו צמים אם לאו? ונפסק‬        ‫הפתק של בנו‪ .‬משאלתו של הנסיך שהוגלה‪ .‬עובדי‬
‫שומעים על טרגדיה ומצקצקים בלשוננו‪ ,‬נכון יותר לו‬   ‫שכן‪ .‬בניגוד לכל הצומות )מלבד יום כיפור( שחלים‬    ‫המלך פתחו במרץ רב פתק אחר פתק‪ ,‬משאלה‬
‫ניהיה ערים לתחילתה של הבעיה‪ ,‬ושם ננסה לעזור‬                                                        ‫אחר משאלה עד שהגיעו לפתק הרצוי‪ .‬ובו‪ ,‬בכתב‬
                                                            ‫באדיבות‪aish.co.il :‬‬                    ‫יד נערי מתבגר‪ ,‬בעט שהדיו בו ידע ימים יפים יותר‪,‬‬
                                         ‫ולסייע‪.‬‬                                                   ‫נכתב שחור על גבי לבן‪ :‬אשמח שהמלך יעניק לי‬
                                                                                                   ‫אשראי בחנות הטבק‪ ,‬לרכישה חופשית של סיגריות‪.‬‬
‫כשמשפחה נופלת כלכלית ‪/‬כשבן אדם מפוטר‬
‫ממקום עבודתו‪ /‬כשילד בורח מהבית‪ ,‬כבר לא ניתן‬                                                           ‫דממה‪ .‬למלך לא היו מילים להביע את תדהמתו‪.‬‬
‫לעשות מאומה‪ .‬מתי ניתן לתקן? כשהבעיה עוד‬
‫בשלב הדגירה‪ ,‬ההתפתחות‪ .‬שם אנו צריכים למשש‬                                                          ‫בני‪ ,‬נסיכי מחמדי! נתנו לך הזדמנות לבקש מהמלך‬
‫את הדופק ולהציע עזרה‪ ,‬כדי למנוע את המפולת‬                                                          ‫משאלה‪ ,‬והמלך הוא אביך אוהבך‪ ,‬וזה מה שאתה‬

                                         ‫הבאה‪.‬‬                                                                                     ‫מבקש?! טבק?!‬

‫נצום ונתענה בעשרה בטבת משום שהמצור היה‬                                                                              ‫הכיצד שכחת שאתה בן המלך?!‬
‫האקט הראשוני לחורבן‪ ,‬לריחוק בן המלך מארמון‬
‫המלוכה‪ .‬בתאריך זה החלה הפורענות‪ ,‬ולצערנו אנו‬                                                       ‫משל עתיק זה מסתיים בסימני תמיהה רבים‪ :‬הכיצד‬
‫לא באמת מרגישים בחסרון שבריחוק מא‪-‬לוהים‪.‬‬                                                           ‫התרגל בן המלך למציאות של גלות? מדוע לא‬
‫בדיוק כמו במשל העתיק‪ ,‬אנחנו מבקשים עושר‪,‬‬                                                           ‫ביקש מאביו מולידו להשיבו אל הארמון? וכי עד כדי‬
‫הצלחה במקום העבודה‪ ,‬בריאות‪ ,‬בן‪-‬זוג מתאים‬                                                           ‫כך לקה בעוורון חושים‪ ,‬עד שטעם הטבק ערב לו‬
‫לבת‪ ,‬בית‪-‬ספר מתאים לבן‪ ,‬ועוד‪ ,‬ולא מודעים‪ ,‬שאם‬
‫רק נחזור לארמון המלוכה‪ -‬יהיה לנו את כל זה ויותר‪,‬‬                                                                                  ‫מטעם הנסיכות?!‬

                                   ‫מבלי לבקש!‬                                                      ‫ננסה לתרגם את המשל הזה לשפה בת זמננו‪ .‬בן‬
                                                                                                   ‫המלך הוא אני‪ ,‬וגם את ואתה‪ .‬עם ישראל בכללותו‪.‬‬
‫שנזכה‪ ,‬שיהפוך לנו לששון ולשמחה‪ ,‬ומאבל ליום‬                                                         ‫והמלך הוא מלך מלכי המלכים – בורא העולם‪.‬‬
                                           ‫טוב‪.‬‬                                                    ‫לצערנו הוגלינו מהארמון ‪ 3336‬שנה לאחר בריאת‬
                                                                                                   ‫העולם‪ .‬באותה שנה‪ ,‬בעשרה בחודש טבת התקרב‬
               ‫ונראה בקרוב את ירושלים הבנויה!‬                                                      ‫נבוכדנצר מלך בבל‪ ,‬עם כל חילותיו וצבאו המשוריין‬
                                                                                                   ‫והעמיד מצור מבוצר סביב חומתה של ירושלים‪.‬‬

                                                                                                                                       ‫‪www.weareinamerica.com 20‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25