Page 119 - waia219
P. 119
צעיף צהוב היו שם עשרות צעיפים כל כך לחזור הביתה לראות את
צהובים ,כל התחנה הייתה מלאה אמא להתחרט ולבקש סליחה אבל
בצעיפים מתנופפים ברוח וקוראים לא ידעתי אם היא תסכים לקבל
לבן לשוב הביתה ואמא עמדה שמה אותי אז כתבתי לה מכתב' :אמא
מחכה ומצפה לבנה האהוב ועל יקרה זה אני בנך ,השתחררתי ואני
רוצה לחזור לראותך ,אני מצטער
צווארה צעיף צהוב. אך אינני יודע אם את עדין חפצה
מוסר השכל :כולנו השנה חולקים לראותי לכן כתבתי לך ויש לי בקשה
גורל אחד ,אנחנו כמהים בפחד, יחידה אם את באמת רוצה ומסכימה
ביראה והרבה געגועים ליקירנו שאני אחזור הביתה אני מבקש ממך
שיחזרו בריאים ושלמים ובהצדעת שתגיעי לתחנה עם צעיף צהוב כדי
כבוד לכל הנופלים והלוחמים שאדע שאני יכול לרדת בתחנה,
והלוואי ששנה הבאה "נשב על כדי שאני אדע שאני יכול לחזור,
המרפסת ונספור ציפורים נודדות"... כדי שאדע שאת עדין אוהבת אותי'.
ובנימה אופטימית לשנה החדשה הוא פנה אל האישה שיושבת לידו
שבפתח" :זכרו החיים הם פרוייקט ברכבת ועיניו של הבחור דומעות
עשה זאת בעצמך" הגישה "אם לא אראה את אימי בצעיף
וההחלטה שאתם עושים היום בונות הצהוב אני ידע שעלי להמשיך
את הדרך בה תחיו מחר ,בנו אותה להלאה ברכבת ולנסוע ליעד בלתי
ידוע ולא לחזור לעולם .עכשיו את
בתבונה. מבינה למה בכל תחנה אני מתבונן?"
ברוח התקופה הזאת בצל המלחמה אז שאלה האישה "היכן התחנה
שהאתגרים גדולים והלב כבד הקרובה לביתך?" והוא ענה "בעוד
מאחלת לכם :שהשנה החדשה מספר תחנות אבל אני בכל תחנה
תביא עימה אור של תקווה ואהבה מחפש את אמא עם הצעיף הצהוב
ונזכור תמיד את עוצמת הרוח שאולי החליטה לחכות בתחנה
והאחדות שבנו ושנדע זמנים טובים אחרת" ,ומעכשיו כאילו גורלם
התאחד ובכל תחנה שניהם הביטו
יותר. בעיניים מצועפות מחפשים את אמא
עם הצעיף הצהוב .הרכבת עצרה
חג שמח בעוד תחנה ועוד תחנה וכשגיעו
לתחנה לה חיכו מתוחים לא היה שם
בתיה כהן -נומרולוגיה בכירה
818-238-7777 פאוסט
119 www.weareinamerica.com To Advertise please call: 818-654-2515 ותק רוקח משה
שנות מעל 50
look for
Moshe Rokach
ערב פאראפסיכולוגיה ,מופע מנטליסט,
היפנוזה וטלפתיה.
גלגולי נשמות-עולם הנסתר,
הרצאות והדגמות.
לערב מעניין ,מרתק וחוויה בלתי נשכחת.
818-448-3835