Page 43 - waia216
P. 43

‫משפחתו המאמצת של דור שחר בישראל‪ :‬אמירה האם‪ ,‬דור‪ ,‬מנשה ‪ ,‬נעמי ויניב‬                       ‫שלמד את השפה העברית והיום הם משוחחים‬
                                                                                                                                   ‫בעברית בלבד‪.‬‬
‫אותי איפה הייתי ואמרתי לו שהייתי עם הכבשים‪ ,‬רק מגיל ‪ 40‬ומעלה‪ .‬וכך הפך דור לעובד לא חוקי‬
         ‫אבל הוא כבר גילה שהייתי בישראל כי השכנים בישראל‪.‬‬                                         ‫דור תמיד נחשב לעוף מוזר כזה בעיר הולדתו ח'אן‬
‫שראו אותי על האוטובוס סיפרו לו‪ .‬למחרת היום בגיל ‪ 18‬כשדור שוב פנה לרבנות בבקשה שיגיירו‬             ‫יונס‪ .‬איפה תמצאו ילד מוסלמי שחולם להיות יהודי‬
‫הוא העיר אותי מוקדם בבוקר ולקח אותי לעבוד אותו נמסר לו שבגלל המצב הבטחוני הרגיש הוא‬               ‫ולגור בישראל כישראלי? את הסוד הזה הוא כמובן‬
‫אתו באתר הבנייה בישראל‪ .‬הייתי צריך להכין בטון צריך אישור שהייה מהמדינה‪ .‬שנה וחצי לאחר מכן‪,‬‬        ‫שמר לעצמו‪ ,‬אם רק היו יודעים שהילד מפנטז‬
                                                                  ‫ולסחוב דליים כבדים מרחק גדול"‪.‬‬  ‫על לימוד תורה וחגיגת פסח וראש השנה‪ ,‬הם היו‬
‫כשהוא ישן עדיין באתר הבניה‪ ,‬הוא נפצע והובהל‬                                                       ‫חוטפים התקף לב קטן ורוב הסיכויים שהיה חוטף‬
‫דור החזיק מעמד באתר הבניה זמן קצר‪ .‬חודשים לבית החולים‪ .‬לאחר שקיבל טיפול‪ ,‬נדרש לשלם‬
‫מספר לאחר מכן‪ ,‬הוא ברח מהבית‪ ,‬עלה על וכשלא יכל‪ ,‬התקשר לקבלן המעסיק וביקש שיעזור‬                                                             ‫מכות‪.‬‬
‫אוטובוס לישראל במטרה שלא לחזור לעולם‪" .‬הייתי לו‪ .‬הקבלן הגיע לבית החולים עם שוטרים שעצרו‬
‫בערך בן ‪ .13‬מצאתי עבודה בשמירה על אתר בניה אותו ולקחו אותו לחקירה‪ .‬בבית המשפט שב דור‬              ‫"עד גיל ‪ 7‬הייתי משחק ברחוב‪ ,‬לא היו גנים‪ .‬מאוד‬
‫בראשון לציון‪ .‬אנשים היו נכנסים לשם והייתי מראה לספר כיצד הוא ביקש להתגייר ושהוא כבר גר שבע‬        ‫שמחתי ללכת לבית הספר‪ ,‬קנו לי בפעם הראשונה‬
‫להם את הבתים שלהם ובלילה הייתי נשאר לישון שנים בישראל‪ .‬לרוע מזלו היו באותה שעה ערבים‬              ‫בחיים בגדים חדשים‪ .‬חלמתי להיות רופא‪ .‬אני זוכר‬
‫שם‪ .‬פעם אחת הגיע לשם אדם בשם ניסים אוזן‪ ,‬פלסטינים‪ ,‬עובדים לא חוקיים בעצמם ששמעו את‬                ‫שיום אחד הגיע מורה חדש לכיתה ואמר שהיום‬
‫הוא מטוניס ודיבר ערבית‪ .‬הוא שאל אותי איפה אבא דבריו‪ .‬אחרי ‪ 45‬ימים בכלא הישראלי בהם עבר‬            ‫יהיה לנו שיעור מיוחד‪ .‬חשבתי יופי‪ ,‬היום נלמד להיות‬
‫שלי‪ ,‬אמרתי לו‪ :‬אין לי אבא‪ .‬הוא אמר לי חכה פה‪ ,‬התעללות קשה מאסירים ערבים‪ ,‬הוא נשלח בחזרה‬           ‫רופאים‪ .‬אבל אז הוא אמר שיהודים רוצחים ילדים‪,‬‬
         ‫אני חוזר עוד חצי שעה‪ .‬ובאמת‪ ,‬אחרי חצי שעה הוא לעזה‪.‬‬                                      ‫נשים‪ ,‬גברים וזקנים‪ .‬הוא אמר שהיהודים לקחו את‬
                                                ‫חזר עם אוכל חם‪ ,‬בגדים ומשחקים‪ .‬הוא הזמין אותי‬     ‫האדמה של הסבא שלכם ואתם צריכים להלחם‬
‫שם בעזה‪ ,‬התחיל הסיוט האמיתי‪" .‬הכניסו אותי‬                           ‫להגיע ללל הסדר בבית שלו"‪.‬‬
‫לחקירה ושאלו אותי מה עשיתי בארץ שבע שנים‪.‬‬                                                            ‫עליה ומי שימות‪ ,‬יהפוך לשאהיד ויעלה לגן עדן"‪.‬‬
‫דור הגיע לבית וראה שולחן יפה מסודר לחג וכל סיפרתי שהייתי שומר באתר בניה אבל הם לא‬
                                                ‫בני המשפחה לבושים בגדים חגיגיים‪ .‬שם גם גמלה‬       ‫דור זוכר שכל שיעור בבית הספר כלל דימויים של‬
‫האמינו לו‪ .‬תלו אותי עם הראש למטה‪ ,‬שפכו עלי‬      ‫ההחלטה בליבו‪" .‬אמרתי לו‪ :‬אני רוצה להיות יהודי‪.‬‬    ‫יהודים רעים ואכזריים‪" .‬בשיעור חשבון למשל למדנו‪:‬‬
‫מים קרים וחמים‪ ,‬חישמלו אותי‪ ,‬חתכו אותי‪ ,‬בעטו‬    ‫ניסים היה מופתע ואמר לי שמי שנולד יהודי נשאר‬      ‫אם יש חמישה חיילים ישראלים והרגנו שלושה‪ ,‬כמה‬
‫בי בראש‪ .‬למזלי אני לא זוכר כמעט כלום‪ .‬נמחק לי‬   ‫יהודי ומי שנולד מוסלמי נשאר מוסלמי אבל אני‬
                                                                                                           ‫נשארו? שניים‪ .‬יופי וגם את שניהם נהרוג"‪.‬‬
          ‫הזיכרון משבעת החודשים שהייתי שם"‪.‬‬                      ‫התעקשתי שאני רוצה להתגייר"‪.‬‬
                                                ‫בסופו של דבר ניסים השתכנע בכנותו של דור ועזר‬      ‫בבתי הספר של אונר"א ילדים למדו שהיהודים‬
‫אחרי ששוחרר מבית הסוהר‪ ,‬הוא נלקח למאסר בית‬      ‫לו לקבוע פגישה ברבנות‪ .‬אלא שאז נאמר לו שהוא‬       ‫היו מוסלמים והפכו לכופרים‪ ,‬שיש להם שלוש‬
‫בבית הוריו אותם לא ראה שנים‪ .‬אלא שאביו שפתח‬     ‫צריך להביא מכתב ממשפחתו מאחר והיה קטין‪ ,‬בן‬        ‫רגליים וזנב ובכלל שהם אנשים מסוכנים שרוצחים‬
‫את הדלת הכריז כי אין לו בן‪ .‬וכשהיקשו עליו שהוא‬  ‫‪ 16‬בלבד‪" .‬הסברתי לרב שאין לי קשר עם המשפחה‬        ‫מוסלמים‪ .‬משום מה‪ ,‬דור לא ממש השתכנע‬
‫חייב לקבל את בנו למאסר בית‪ ,‬הוא הסכים להניח‬     ‫שלי בעזה וגם אם היה והייתי מבקש מהם מכתב‪,‬‬         ‫להצטרף לקריאות מוות ליהודים וכשכל הילדים‬
‫לו לישון על הגג‪" .‬כשעזבתי את הבית היינו חמישה‬   ‫הם היו רוצחים אותי‪ .‬הוא אמר לי לחכות עד גיל ‪18‬‬    ‫חזרו על קריאות המורה בחדווה‪ ,‬הוא אמר שאינו‬
                                                                                                  ‫מרגיש טוב וביקש לצאת מהחדר‪ .‬בתגובה‪ ,‬המורה‬
    ‫אחים וכשחזרתי בגיל ‪ ,20‬כבר היינו ‪ 10‬אחים"‪.‬‬                            ‫ואז להתחיל עם הגיור"‪.‬‬   ‫סטר לו על לחיו ולקח אותו למנהל‪" .‬המנהל שם‬
                                                ‫לדור לא היתה ברירה אלא לחכות‪ .‬אלא שדברים‬          ‫אותי עם הפנים לקיר ונתן לי מכה עם שוט מגומי‬
‫האחים שנולדו בשנים בהן לא היה בארץ‪ ,‬הביאו‬       ‫לקחו תפנית קשה כשפלסטיני רצח צעירה בשם‬            ‫ששרף לי נורא‪ .‬הוא אמר לי שאבא שלי צריך לבוא‬
‫אליו אוכל לגג‪ .‬אחרי כחודש התאפשר לו לעזוב ודור‬  ‫הלנה ראפ‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬ממשלת ישראל החליטה‬           ‫אתי למחרת לבית הספר‪ .‬אבא שלי בא וכששמע‬
‫התחיל לתכנן כיצד הוא בורח משם והפעם לתמיד‪.‬‬
‫"עבדתי וחסכתי כסף‪ ,‬הוצאתי דרכון ואז יצאתי‬                                                           ‫מה קרה‪ ,‬הרביץ לי ואמר שחייבים להרוג יהודים"‪.‬‬

‫המשך‪...‬‬                                         ‫לגרש את הערבים מישראל ולהכניס עובדים לארץ‬         ‫אביו של דור עבד בישראל ‪ 27‬שנים כפועל בניין‪.‬‬
                                                                                                  ‫מעסיקיו היהודים היו נותנים לו מתנות בחגים‪,‬‬
‫‪43 www.weareinamerica.com To Advertise please call: 818-654-2515‬‬                                  ‫סלסאות של ממתקים ודברים טובים‪ ,‬אבל למרות‬
                                                                                                  ‫היחס הטוב אליו כשהיה שב הביתה‪ ,‬היה מרצה‬
                                                                                                  ‫בבית על כך שצריך להרוג יהודים‪ .‬דור שהיה ילד‬
                                                                                                  ‫קטן קלט כבר אז את הצביעות‪" .‬מצד אחד הוא אמר‬
                                                                                                  ‫לי שאסור לי לקחת סוכריות מחיילים כי יש בהן רעל‬
                                                                                                  ‫ומצד שני‪ ,‬היה מביא את הסלסלאות עם הממתקים‬

                                                                                                                      ‫מישראל‪ .‬מה‪ ,‬באלו אין רעל?"‬

                                                                                                  ‫באותו היום בו ביקר אביו של דור בבית הספר‪,‬‬
                                                                                                  ‫הוא הבין שהעונש לא הסתיים‪ .‬לתדהמתו‪ ,‬אביו‬
                                                                                                  ‫תלה חבל מהתקרה ואיים לתלות אותו אם ימשיך‬
                                                                                                  ‫להתנהג לא יפה בבית הספר‪" .‬הוא הדליק את‬

                                                                                                                        ‫התנור ואמר שישרוף אותי"‪.‬‬

                                                                                                  ‫אמא שלך לא אמרה שום דבר‪ ,‬לא ניסתה להתערב?‬

                                                                                                  ‫"אמא שלי לא עשתה כלום‪ .‬היא היתה כמו משרתת‬
                                                                                                  ‫בבית‪ .‬גידלה את הילדים‪ ,‬עשתה כביסה‪ ,‬ניקתה‪,‬‬
                                                                                                  ‫הכינה לשתות‪ .‬היא לא כמו אמא יהודיה שמגינה על‬

                                                                                                                                    ‫הילדים שלה"‪.‬‬

                                                                                                  ‫מתי היתה הפעם הראשונה שעזבת את עזה ונסעת‬
                                                                                                                                           ‫לארץ?‬

                                                                                                  ‫"הייתי בן ‪ .11‬רציתי לראות את היהודים עם שלוש‬
                                                                                                  ‫הרגליים שסיפרו לי עליהם בבית הספר‪ .‬עליתי על‬
                                                                                                  ‫אוטובוס לישראל והעמדתי פנים שאני נוסע לבקר‬
                                                                                                  ‫את אבא שלי שעובד בישראל ומביא לו אוכל‪ .‬הגעתי‬
                                                                                                  ‫לראשון לציון בשעה ‪ 6:30‬בבוקר‪ .‬ירדתי מהאוטובוס‬
                                                                                                  ‫ופתאום ראיתי זוג‪ ,‬איש ואישה הולכים‪ .‬הסתכלתי‬
                                                                                                  ‫אחריהם וחיפשתי את הרגל השלישית שהמורה‬
                                                                                                  ‫סיפר לנו שיש לישראלים אבל לא היתה להם‪.‬‬
                                                                                                  ‫חזרתי הביתה לקראת ערב ואבא שלי היה בבית‪.‬‬
                                                                                                  ‫בדרך כלל הוא היה חוזר רק ביום חמישי‪ .‬הוא שאל‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48