Page 12 - waia209

‫כל המבצעים האחרונים התנהלו על פי התזה הזו‪,‬‬ ‫איש לא חף‬
‫ונראה שרק עכשיו‪ ,‬במסגרת המבצע הנוכחי בעזה‪,‬‬ ‫מאחריות‬
‫צה"ל חוזר לדרוש השמדה‪ .‬כל בכירי המערכות כיום‬
‫היו שותפים מלאים בעיצוב וקידום הדוקטרינה הזו‪,‬‬ ‫גדר ההפרדה לאחר הפריצה‬
‫ללא יוצא מן הכלל‪ .‬קצינים כמו צ'יקו תמיר או עופר‬
‫וינטר‪ ,‬שייתכן וחשבו אחרת וביקרו את המערכת‪,‬‬ ‫הצמרת המדינית והצבאית כולה הייתה שותפה‬
‫לתפיסות הביטחון השגויות שהובילו למחדל; כעומק‬
‫מצאו את עצמם בחוץ או בהקפאה‪.‬‬ ‫הכשל צריך להיות עומק התיקון‪ .‬כתב אישום לאומי‬

‫אין פלא שכמעט כל מי שהתבטא בנושא כאשר נשא‬ ‫הכללית שהנחתה את ישראל בתקופה האחרונה‪.‬‬ ‫עקיבא ביגמן‬
‫באחריות שלטונית שלל את האפשרות לכבוש את‬ ‫הן הנחו את כלל המערכות השלטוניות שלנו במשך‬
‫הרצועה‪ .‬כך גנץ כרמטכ"ל אחרי מבצע צוק איתן‪:‬‬ ‫כשלושים שנה לפחות‪ .‬איש מהבכירים בתפקידי‬ ‫לפחות שלוש קונספציות ביטחוניות קדמו לטבח‬
‫"המבקרים שלי שואלים למה לא כבשנו את עזה‪.‬‬ ‫המפתח לא חף מאשמה; לא הממשלות בראשות‬ ‫ה‪ 7-‬באוקטובר‪ .‬אפשר לחלק אותן לאלו שנוגעים‬
‫אתם מבינים את המשמעות האופרטיבית של כיבוש‬ ‫נתניהו‪ ,‬בנט ולפיד‪ ,‬לא מערכת הביטחון בראשות‬ ‫לזירה מול חמאס ורצועת עזה ולתפיסת הפעלת‬
‫עזה? איך עושים את זה‪ ,‬איך נכנסים‪ ,‬איך מתמרנים‪,‬‬ ‫הרמטכ"לים האחרונים‪ ,‬לא גופי הביטחון והביון‪ ,‬לא‬ ‫הכוח הצה"לית הכללית‪ .‬כפי שנראה להלן‪ ,‬כל‬
‫איך תופסים‪ ,‬איך מפעילים אש‪ ,‬איך מתמרנים בתוך‬ ‫מכוני המחקר ובוודאי שלא התקשורת‪ .‬הפרדיגמות‬ ‫אחת מהן הייתה מצויה בקונצנזוס כמעט מלא‪ ,‬בכל‬
‫השליטות השתרעו מקיר לקיר וכל מי שערער‬ ‫ההנהגות הפוליטיות והביטחוניות של ישראל במשך‬
‫השטח‪ ,‬איך שוהים בו?"‪.‬‬ ‫עליהן או פקפק בנכונותן הוקע כקיצוני‪" ,‬אלרמיסט"‬
‫‪ 15-10‬השנים האחרונות לפחות‪.‬‬
‫אביגדור ליברמן‪ ,‬כשהיה שר החוץ ולא צייצן מהיציע‬ ‫ותמהוני‪.‬‬ ‫א‪ .‬דוקטרינת ההרתעה‪ :‬דגש על "הרתעה" מול‬
‫התנגד גם הוא לכיבוש הרצועה‪" :‬כניסה לעזה‬ ‫אויבי הייחוס‪ ,‬בעיקר חמאס וחיזבאללה‪ .‬זו‬
‫פירושה כיבוש של כל הרצועה וזה קשה‪ .‬אין טעם‬ ‫כעומק הקלקול כך גם עומק התיקון הנדרש‪ ,‬והוא‬ ‫תפיסה שראתה ביצירת ההרתעה התודעתית‬
‫לעשות מבצע קרקעי חלקי‪ ...‬כרגע זה לא נכון לקבל‬ ‫מתחיל בהכרה ברורה בכשל‪.‬‬ ‫את המטרה המוצהרת של המבצעים הצבאיים‪,‬‬
‫החלטה כזאת‪ .‬יש גם חזית דיפלומטית וגם חזית‬
‫א‪ .‬הרתעה‬ ‫ולפיכך ויתרה על השמדה כמטרה צבאית‪.‬‬
‫תודעתית"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תפיסת האחריותיות‪ :‬עמדה לפיה אם לאויב‪,‬‬
‫ההרתעה ו"צריבת התודעה" כמטרה צבאית‬ ‫חמאס וחיזבאללה‪ ,‬יש אחריות על אזרחים ועל‬
‫אם כן‪ ,‬איש לא רצה לכבוש את עזה כשהייתה‬ ‫היא תפיסה שהשתלטה על החשיבה הצבאית‪-‬‬ ‫חבלי ארץ‪ ,‬יש להם מה להפסיד‪ ,‬ולכן הם יפעלו‬
‫חלשה הרבה יותר וצה"ל היה חזק יותר‪ ,‬למרות שזה‬ ‫אסטרטגית בישראל כבר מראשית שנות ה‪,90-‬‬ ‫משיקולים רציונליים הדומים לשיקוליה של‬
‫היה יכול לפתור את הבעיה‪ ,‬ומסיבה פשוטה‪ :‬למה‬ ‫וניתן לציין את מבצע 'דין וחשבון' בלבנון בשנת ‪1993‬‬ ‫מדינה רגילה ולא של ארגון טרור‪ .‬במסגרת זו‬
‫לכבוש אותה אם אפשר פשוט "להרתיע" את חמאס‬ ‫כנקודת המפנה‪ .‬במסגרת מבצע זה הופצצו סביבות‬ ‫נכללת הטענה הרווחת ששלטון החמאס בעזה‬
‫הכפרים במטרה לגרום לתושבים לברוח צפונה‬
‫ולגרום לו לשפר את דרכיו?‬ ‫ולהפעיל לחץ על ממשלת לבנון שתפנה מצידה‬ ‫דווקא טוב לישראל‪.‬‬
‫לסורים בדרישה שירסנו את חיזבאללה‪ .‬בהזדמנות‬ ‫ג‪ .‬הסתמכות על טכנולוגיה והקטנת כוחות היבשה‪:‬‬
‫ב‪ .‬האחריותיות המדינתית‬ ‫אחרת ראוי להאריך‪ ,‬אבל כבר במבצע זה נוצק‬ ‫האיומים על המדינה לא מצריכים צבא יבשה‬
‫הדפוס המוכר לנו כל כך מ"הסבבים" האחרונים‪ :‬אין‬ ‫גדול ורחב ולפיכך ניתן להקטין את כוח האדם‬
‫תפיסת ההרתעה מבוססת על פרדיגמה יסודית‬ ‫תמרון קרקעי‪ ,‬במקום להשמיד את האויב‪ ,‬השימוש‬ ‫הצבאי ולהסתמך על טכנולוגיה‪ ,‬מודיעין וחיל‬
‫נוספת – האחריות המדינתית‪ ,‬לפיה ארגוני הטרור‬ ‫בכוח הצבאי נועד להעביר מסרים ולהפעיל מנופי‬ ‫אוויר‪ .‬בהקשר של עזה – מדובר בהאדרת‬
‫שמגיעים לריבונות על שטח יהפכו עם הזמן‬ ‫לחץ‪ ,‬והמטרה המדינית מושגת באמצעים עקיפים‬
‫לארגונים אחראים המפעילים שיקול דעת רציונלי‬ ‫ועקלקלים‪ ,‬כאשר רוב כוחו של האויב נותר על תילו‬ ‫פרויקט הגדר הטכנולוגית בגבול הרצועה‪.‬‬
‫של ממשלה ריבונית בשל אחריותם על האוכלוסייה‪.‬‬ ‫הקונספציות הללו שלובות ומגבות זו את זו‪ ,‬והן‬
‫לפי תיאוריה זו‪ ,‬הצלחתם של הארגונים‪ ,‬התעצמותם‬ ‫לאחר הפסקת האש‪.‬‬ ‫המרכיבים ממנה רוקחים את תפיסת הביטחון‬
‫והתמסדותם‪ ,‬מגבירה את האחריות שלהם ומעניקה‬
‫להם נכסים "שיהיה להם מה להפסיד"‪ ,‬ולכן תביא‬ ‫‪www.weareinamerica.com 12‬‬

‫בסופו של דבר לדעיכתם‪.‬‬

‫גם כאן‪ ,‬הנחת היסוד משותפת לאורכה ולרוחבה‬
‫של מערכת הביטחון וקבלת ההחלטות‪ .‬הנה למשל‬
‫דברים שאמר בני גנץ כרמטכ"ל לאחר סיום מבצע‬
‫צוק איתן‪" :‬בסופו של דבר חיים שם ‪ 1.8‬מיליון‬
‫פלסטינים‪ ,‬והשקט גם תלוי בהמשך המגמה לייצר‬
‫שם תקווה כלכלית‪ .‬יש שם אנשים שצריכים לחיות"‪.‬‬
‫לדבריו‪" ,‬גם הפלסטינים לא רוצים לראות את‬
‫הטרור פועל מתוכם‪ .‬חמאס נמצא אחרי מכה קשה‬
‫מאוד ונזק גדול מאוד‪ ,‬הוא חייב לראות התאוששות‬
‫כלכלית‪ ,‬והצורך הזה בצמיחה כלכלית ושיקום‬

‫הכלכלה הוא הזדמנות וסיכוי מבחינתנו"‪.‬‬

‫יאיר לפיד תמצת עוד ב‪ 2018-‬את הקונספציה הזו‬
‫בתמימות ילדותית‪" :‬אילו הייתי צעיר פלשתיני בעזה‬
‫הייתי מפגין היום נגד החמאס‪ .‬על האלימות‪ ,‬על‬
‫הקנאות האיסלמית‪ ,‬על השימוש הפושע בנשים‬
‫וילדים כ'מגן אנושי'‪ ,‬על הבחירה בשנאה כדרך‬
‫חיים‪ ,‬על ביזוי נספי השואה‪ ,‬על הבחירה להמיט‬
‫רעב ואסון על התושבים"‪ .‬זה בסדר להיות תמים פה‬
‫ושם‪ ,‬השאלה היא מה עושים כשהצעירים העזתיים‬
‫לא מפגינים נגד חמאס‪ ,‬אלא ממשיכים להתגייס‬

‫לשורותיו כדי לבחור בעצמם בשנאה כדרך חיים?‬

‫אבל לפיד לא הסכים להשיל את התמימות‪ ,‬וכשאחז‬
‫בעמדות כוח הביא את התפיסה הזו לשיאים חדשים‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ ,2021‬בתור שר החוץ וראש הממשלה‬
‫החליפי‪ ,‬הציג לפיד תכנית מהפכנית לרצועת עזה‪:‬‬
‫"כלכלה תמורת בטחון"‪ ,‬במסגרתה ישראל תציע‬
‫לתושבי הרצועה שורה ארוכה של הטבות כלכליות‪,‬‬

‫המשך‪...‬‬