Page 108 - waia206

‫זכרונות מלחמה‬

‫שבוי מלחמה ישראלי בסוריה‬

‫אין אדם שחי בישראל בשנת ‪ 1973‬ולא זוכר איפה הוא היה באותו רגע ב‪ 6-‬באוקטובר שבו פילחו צופרי האזעקה את‬
‫השקט המקודש של יום כיפור‪ .‬בקרב רבים מבנות ובני הדור הזה – המלחמה עוד צרובה ונוכחת גם היום‪ .‬בגוף ובנפש‪.‬‬

‫היום כשאנו מציינים ‪ 50‬שנה למלחמה‪ ,‬אנו מביאים את סיפורו של אחד מ‪ 301-‬שבויי המלחמה שנפל בשבי הסורי‬

‫מלחמה שאיימה על עצם קיומה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫נח הרץ‬ ‫אדם רוס‬

‫”שמעתי בקשר שמאות מהמטוסים שלנו תחת‬ ‫בדרך‪ ,‬כששוחרר מהצבא באוגוסט ‪ ,1973‬חודש‬ ‫גם היום‪ 50 ,‬שנה אחרי מלחמת יום כיפור‪,‬‬
‫ירי באוויר"‪ ,‬אומר הרץ‪" ,‬ושרבים מהם כבר הופלו"‪.‬‬ ‫לפני פריצת מלחמת יום הכיפורים‪ .‬עם פרוץ‬ ‫אומרים השבויים של אותה מלחמה ארורה שזו‬
‫הפקודות שלו היו לטוס לרמת הגולן‪ ,‬שם הצליחו‬ ‫המלחמה נקרא הטייס לשירות מילואים‪ ,‬והשאיר‬ ‫היתה התקופה השחורה בחייהם ולא רק בגלל‬
‫אלפי טנקים סורים‪ ,‬המלווים במטוסים וטילים‬ ‫מאחוריו את משפחתו החלוצית בקיבוץ שלהם‬ ‫ההתעללויות שעברו אלא גם בגלל הדרך בה‬
‫נגד מטוסים‪ ,‬לפרוץ לדרום רמת הגולן‪ .‬הכוחות‬ ‫התקבלו כששבו לארץ‪ .‬בחרנו להביא כאן את‬
‫הישראליים נלחמו בעוז והמתינו לכוחות המילואים‬ ‫בנגב‪.‬‬
‫שיגיעו‪" .‬בימים הראשונים של המלחמה"‪ ,‬מספר‬ ‫סיפורו של שבוי אחד‪ ,‬נח הרץ‬
‫הרץ‪" ,‬טסתי בכמה משימות‪ .‬ביום הרביעי למלחמה‪,‬‬ ‫ביום כיפור‪ ,‬ה‪ 6-‬באוקטובר ‪ ,1973‬יצאו סוריה‬ ‫נח הרץ נולד בעפולה וגדל עם אהבה לארץ ורצון‬
‫ומצרים בהתקפת פתע מאסיבית על הגבול הצפוני‬ ‫להילחם בעד ארצו‪ .‬אולם היהדות לא הייתה חלק‬
‫המטוס שלי הופל"‪.‬‬ ‫והדרומי של ישראל‪ ,‬בניסיון לתקוף את מדינת‬ ‫משמעותי מחייו‪ .‬מלחמת יום הכיפורים עמדה‬
‫ישראל לא מוכנה‪ ,‬כשרוב החיילים בחופשה‪ ,‬צמים‬
‫"זה היה יום חמישי"‪ ,‬נזכר הרץ‪" .‬חיל האוויר קיבל‬ ‫ומבלים את היום בבתי הכנסת‪ .‬הרץ נזכר‪" ,‬תוך‬ ‫לשנות כל זאת‪.‬‬
‫פקודות להילחם בסורים"‪ .‬יחד עם טייס אחר‪,‬‬ ‫שעתיים מקבלת הקריאה‪ ,‬ישבתי במטוס שלי‪,‬‬ ‫הרץ היה נשוי טרי‪ ,‬עם ילדה בת שנתיים ועוד אחת‬
‫בבגדיי הטובים ביותר‪ ,‬מוכן ליציאה"‪ .‬השלווה של‬
‫המשימה שלו הייתה לתקוף בסיס בפאתי דמשק‪.‬‬ ‫יום כיפור נופצה על‪-‬ידי המציאות האכזרית של‬ ‫‪www.weareinamerica.com 108‬‬

‫בטיסה בגובה של ‪ 4500‬מ'‪ ,‬במהירות של ‪ 700‬קמ"ש‬ ‫נח הרץ ובתו‬
‫בערך‪ ,‬מטוסו ספג פגיעה ישירה מטיל קרקע‪-‬אוויר‬
‫סובייטי מסוג ‪" .Sa6‬המטוס החל לצלול"‪ ,‬הוא מספר‬
‫ברוגע‪ ,‬נזכר כיצד השילוב בין עוצמת המכה לבין‬
‫אובדן הגובה הפתאומי גרמו לו לאבד הכרה‪" .‬חזרתי‬
‫להכרה ‪ 10‬שניות לפני שהמטוס שלי עמד לפגוע‬
‫בקרקע‪ .‬מיד לחצתי על כפתור הפליטה והמצנח‬

‫שלי נפתח"‪.‬‬

‫הדבר הבא שהרץ זוכר היה שפקח את עיניו בבית‬
‫חולים סורי‪ ,‬חלש‪ ,‬חבול וסובל מכאבי תופת‪ ,‬ומבין‬

‫שאחת מרגליו נקטעה‪.‬‬

‫"כשהתעוררתי‪ ,‬חשבתי על שלושה דברים‪ :‬אני‬
‫בחיים‪ ,‬אני סובל מכאבים נוראיים‪ ,‬וכל מה שרציתי‬
‫היה ללכת הביתה‪ ,‬לחזור לישראל‪ ,‬לאשתי‬

‫ולמשפחה שלי"‪.‬‬

‫הוא נשאר בבית החולים במשך חמישה ימים‪ ,‬קיבל‬
‫טיפול רפואי מינימלי אחרי הקטיעה‪ ,‬שלהשערתו‬
‫בוצעה כפי הנראה לאחר שבר חמור שאירע עם‬
‫התרסקות המטוס‪" .‬היה לי ביקור אחד מרופא‬
‫שפשוט חלף על פניי"‪ ,‬אמר הרץ‪" .‬קיבלתי משככי‬
‫כאבים וזהו‪ .‬הם עשו את המינימום כדי להשאיר‬

‫אותי בחיים"‪.‬‬

‫תקוות מנופצות‬

‫מספר ימים לאחר מכן הועלו תקוותיו של נח שהוא‬
‫עומד לחזור הביתה כשנלקח ממיטת בית החולים‬
‫והועלה על משאית‪" .‬הייתי בטוח שצה"ל ניצח‬
‫במלחמה‪ .‬הכאב באותה נסיעה היה בלתי נסבל‪,‬‬
‫אולם מה שהחזיק אותי היה האמונה שאני חוזר‬

‫הביתה לאשתי ולמשפחה שלי"‪.‬‬

‫במקום זאת‪ ,‬הרץ הובל לצינוק בו בילה את ארבעת‬
‫החודשים וחצי הבאים‪ ,‬בבידוד‪ .‬הוא היה אחד‬
‫מעשרים טייסים של צה"ל שנשבו על‪-‬ידי הסורים‬
‫שהוחזקו באותו צינוק‪ ,‬כל אחד מהם הוחזק בתא‬

‫זעיר‪ ,‬ללא כל מגע ביניהם‪.‬‬

‫בהתעלמם מאמנת ז'נבה‪ ,‬התייחסו הסורים‬
‫לשבויי המלחמה של ישראל בצורה מחרידה‪ .‬עם‬