Page 102 - waia194
P. 102
עידו )"סלוקי"( הוא צעיר ישראלי בן 25שמצא את הדרך לטייל בעולם במינימום כסף .מהבחינה
הזאת הוא אינו שונה ממטיילים רבים אחרים החורשים את העולם עם מינימום הוצאות ,אבל הדרך
שעידו מצא לעשות את זה ,מיוחדת במינה ולוקחת אותו למקומות שאתם לא תעיזו להיכנס אליהם
איפה המקום הכי מסוכן שביקרת בו? נוגעת ללב" .הרגשתי כמו בכלא .בשעה 9:30היינו איילה אור-אל
חייבים ללכת למיטה והיה שומר שבודק שכולנו
"זה סובייקטיבי .בתור ישראלי מסוכן לבקר באמת ישנים .חיכיתי שאסיים את שנות העשרה עידו הוא יוטיובר )חפשו אותו תחת השם(thesalukie :
בשטחים ברשות הפלסטינית אבל הכי מסוכן היה שלי......בגלל זה אני אוהב ללכת לשכונות או מדינות המטייל בין השאר באזורים הנחשבים למסוכנים
בונצואלה וקולומביה .בתור זר שמטייל ברמאללה שמתמודדות עם קשיים כי אני יודע מה זה כשאין במיוחד או אפילו אסורים עבור ישראלים בארץ
או שכם למשל ,אין לך סיבה לפחד .לא חששתי ובעולם .על מנת לעשות זאת הוא מצטייד בדרכון
שהפלסטינאים יגלו שאני מישראל וכשהם כן גילו אוכל על השולחן וכשצריך לישון ברחוב". רומני )בזכות הסבא והסבתא הרומנים( ובאנגלית
זה היה במצבים שהרגשתי בנוח .בסופו של דבר הם טובה החפה ממבטא ישראלי .בסקרנות וחביבות
באותן שנים קשות וחסרות אהבה וחום פינטז עידו הוא הספיק להתיידד עם תושבי העיר הפלסטינית
אנשים נורמליים ,לא עם נקמה בעיניים". מה יעשה כשיהיה גדול .הוא חלם איך יטייל בעולם של רמאללה ,שכם ,בית לחם ,כורדיסטאן העירקית
הגדול וילמד שפות זרות וברגע שיכל ,זה בדיוק מה ועוד .בסרטונים שלו הוא נראה משוטט ברחובות
ואיפה הכי פחדת? שעשה" .הרבה פעמים אני נשאר חודשים בערי ערים ערביות כשעל הקירות מופיעות תמונות
בירה במדינות שאני אוהב לבקר בהן ,במיוחד בדרום ה"שאהידים" ובבתי הקברות בהם קבורים מחבלים
"בטיול שלי לכורדיסטאן העירקית .נפגשתי עם שני אמריקה ,מצלם ,חוזר קצת לארץ וממשיך הלאה. שהרגו יהודים .כשרואים אותו מסתובב כך ,רק הוא
גברים עירקים ממוסול עירק ,הם עישנו נרגילה ביקרתי בין השאר בצפון אנגליה ,רומניה ,ונצואלה, והגו-פרו שלו ,אי אפשר שלא לחשוב מה יקרה אם
באחת החנויות ,ישבתי אתם ,שתיתי מיץ רימונים קולומביה ,הייתי בארגנטינה ארבעה וחצי חודשים מישהו יחשוד שהוא ישראלי .אבל עידו עושה רושם,
וסיפרתי להם שאני יהודי מישראל .באותה תקופה
בקושי דיברתי ערבית אבל הבנתי שהם אמרו את ועכשיו אני במצרים" מספר עידו בראיון טלפוני. לא חושש כלל וכלל.
הוא מרגיש שם בבית ברחובות המסוכנים ולפעמים
אף מרגיש מספיק בטוח על מנת להיחשף כישראלי
רק על מנת לבדוק מה תגובת האנשים שמולו .רוב
הפעמים זה עובר חלק ,לפעמים קצת פחות .מה
מביא בחור צעיר בן 25להסתכן כל כך? האם שווה
בשביל כמה צפיות ביוטיוב ומספר עוקבים לסכן את
החיים?
ככל שצופים יותר בסרטוניו של עידו מבינים קצת
יותר .דבר ראשון שהוא באמת סקרן לגלות איך חיים
האנשים מעבר לגדר ודבר שני שהחיים חישלו והכינו
אותו לחיי הנוודות הלא פשוטים .באחד הסרטונים
הוא מספר כיצד שהה בפנימיות לנוער שוליים ,כיצד
נדקר בזרועו על ידי אחד הנערים ונזקק לתפרים
רבים ,כיצד ברח מאחת הפנימיות האלו לרחוב
והתמודד עם רעב קשה .פעם הוא נשלח לפנימיה
דתית רק על מנת להזרק גם משם ואז נשלח כמוצא
אחרון לפנימיה של עבריינים צעירים" .היו שם כאלו
שהיו בבתי חולים לחולי נפש וסוחרי סמים .כשכולם
הלכו הביתה ,אני נשארתי שם" מספר עידו בכנות