Page 31 - ‏‏waia191

‫מדיטציה בערב לזכרה של שרון בביתה של בת שבע מלכה | צילמה‪ :‬מיכל מבצרי‬ ‫אהבה ותשומת לב‪" .‬כשהיא נסעה בחזרה למקסיקו‬
‫נשארנו לעמוד בקשר יומיומי‪ .‬היא היתה צריכה‬
‫נוזלים מהבטן‪ .‬למזלנו מצאנו רופא מדהים במכון‬ ‫להסביר לה את הסטטיסטיקה‪ ,‬אבל באיזשהו שלב‬ ‫לעבור דירה והיה לה נורא קשה‪ .‬התחילו קשיי‬
‫אונקולוגי פרטי שגם צייד אותנו בכל המסמכים‬ ‫הייתי צריך לבחור אם אני תומך בה ונשאר לצידה או‬ ‫נשימה‪ ,‬היא החלה להשתעל וראיתי שהמצב מחמיר‬
‫אבל שרון כמו תמיד לא דיברה על זה כהחמרה אלא‬
‫הנחוצים לטיסה"‪.‬‬ ‫לא כי היא לא מסכימה אתי"‪.‬‬
‫שבועיים לאחר ששבה הביתה לישראל‪ ,‬שרון הלכה‬ ‫כעוד שלב בדרך להחלמה"‪.‬‬
‫לעולמה‪ ,‬מוקפת במשפחתה האהובה‪" .‬היא היתה‬ ‫איציק בחר לעמוד לצד אחותו‪ .‬לא היתה כל אופציה‬
‫זוהרת‪ ,‬מצחיקה ומלאת חיים עד הרגע האחרון‪ .‬כל‬ ‫אחרת‪ .‬הוא הכיר את אחותו וידע עד כמה היא נחושה‬ ‫"אני ראיתי שהיא מתדרדרת‪ .‬הבנתי שהסימנים לא‬
‫מה שאני אגיד‪ ,‬לא יספיק על מנת לתאר את האישה‬ ‫בדעתה להירפא בתנאים שלה‪ ,‬באמונה שלה ולא‬ ‫טובים‪ ,‬כבר הספקתי לאבד למחלה שתי סבתות‪,‬‬
‫הזאת‪ .‬בשבעה ישבנו ודיברנו עליה המון‪ .‬שרון‬ ‫באף צורה אחרת‪ .‬גם שתי אחיותיה של שרון הביעו‬ ‫דוד שהיה לי כמו אח ואמי שנפטרה כשהייתי בת‬
‫היתה בעשר מקומות בו זמנית‪ .‬היא יצרה מהרגע‬ ‫‪ .30‬בישראל היה לי ולאחותי עסק לארגון והפקת‬
‫את תמיכתן ושלושתם עמדו אתה בקשר רצוף‪.‬‬ ‫לוויות‪ .‬שלוש פעמים ביום שמעתי הספדים וליוויתי‬
‫שאני מכיר אותה‪ .‬אני זוכר את המצלמה הראשונה‬ ‫משפחות‪ .‬ידעתי שהמצב לא טוב אבל שרון כל כך‬
‫שקיבלה לבת מצווה והיא היתה מביימת אותנו מגיל‬ ‫"שרון מאוד אהבה את מקסיקו ותמיד דמיינה את‬ ‫האמינה בדרך שלה ואי אפשר היה לשכנע אותה‬
‫צעיר וכשיצאו מצלמות הוידיאו הביתיות בתחילת‬ ‫עצמה חיה שם‪ ,‬אבל‬
‫שנות ה‪ 90-‬היא רכשה אחת ומאז לא הפסיקה‬ ‫עברה לשם בעיקר‬ ‫לעבור טיפולים‪ .‬הייתי רק מרחיקה אותה"‪.‬‬
‫כדי לטפל בעצמה‪.‬‬
‫לצלם"‪.‬‬ ‫עד חודש לפני מותה‪,‬‬ ‫לורן מספרת שהיא ושרון ניהלו שיחות יומיומיות‬
‫לורן שארגנה ביחד עם בת שבע מלכה את הערב‬ ‫היא חיה חיים מלאים‬ ‫והיא תכננה את הנסיעה שלה בחזרה למקסיקו‬
‫לזיכרה של שרון‪ ,‬מתפרצת בבכי כשאני שואלת‬ ‫וכמו שכל בן אדם חי‬ ‫לבקר אותה שוב‪ .‬דרך שיחות הטלפון והפייסטיים‪,‬‬
‫אותה איך היא מתמודדת עם האובדן‪" .‬אני כבר‬ ‫את חייו‪ .‬היינו אתה‬ ‫יכלה לורן להבחין במצבה של שרון שהלך והתדרדר‬
‫שבועיים בוכה‪ ,‬מדי יום מאז היום שהיא הלכה‪ .‬היא‬ ‫בקשר יומיומי‪ ,‬גם‬ ‫בהדרגה‪" .‬היא היתה מאוד עייפה‪ ,‬לא ישנה בלילות‬
‫היתה מאוד חשובה בחיי‪ ,‬למדתי ממנה המון‪ .‬אני‬ ‫עם אמא שלי‪ ,‬אבל‬ ‫והיתה משתעלת כל הזמן‪ .‬באפריל האחרון‬
‫מאוד עצובה כי איבדתי חברה אמיתית ואין להרבה‬ ‫היא לא שיתפה בכל‪,‬‬ ‫כשאמרתי לה שאני מגיעה היא אמרה לי‪ :‬לא‪ ,‬אל‬
‫לא אמרה‪ :‬כואב לי‪,‬‬ ‫תבואי‪ ,‬אי אפשר לעשות כלום‪ .‬היא פחדה שתאכזב‬
‫אנשים דבר כזה"‪.‬‬ ‫אני לא מרגישה טוב‪.‬‬ ‫אותי‪ .‬אמרתי לה‪ :‬אני באה להיות אתך‪ ,‬לא לטייל ולא‬
‫שרון ז"ל קבורה בחלקה הספרדית בתל רגב‪.‬‬ ‫האחיות שלי ביקרו‬ ‫לעשות שום דבר‪ .‬מבטיחה שלא אומר לך שום דבר‬
‫אותה בינואר האחרון‪.‬‬
‫שרון מור‬ ‫גם אז היא עוד נראתה‬ ‫שיגרום לך להרגיש רע‪ ,‬בלי שום שיפוט"‪.‬‬
‫‪30.7.1975 - 5.5.2022‬‬ ‫בסדר ותפקדה‬
‫ב‪ 90-‬אחוז‪ ,‬לא היה‬ ‫בשלב הזה‪ ,‬אחיה של שרון כבר הגיע למקסיקו‬
‫קל להבחין שמשהו‬ ‫כשהבין שמצבה של אחותו קשה‪ .‬כשלורן נחתה‬
‫השתנה חוץ מזה‬ ‫וראתה את חברתה היא הבינה כבר שזה כנראה‬
‫שלאחר שהן הלכו‬ ‫הסוף‪" .‬היא בקושי יכלה לעמוד על הרגליים‪ ,‬הבאנו‬
‫לטייל ובילו בים‪ ,‬הן‬ ‫לה מכשיר חמצן כי החמצן בדם ירד והיקשה עליה‬
‫שמו לב שהתעייפה‬ ‫את הנשימה‪ .‬איך שהגעתי אחיה איציק אמר לי‪ :‬זהו‪,‬‬
‫אחרי כמה שעות"‪.‬‬ ‫יש לנו טיסה לארץ ביום חמישי‪ .‬זאת היתה משימה‬
‫בלתי אפשרית כי היינו צריכים להכין אותה לנסיעה‬
‫באפריל גילי‪ ,‬האחות הצעירה דיברה עם שרון‬ ‫ולארוז את כל הדירה שלה‪ .‬אלו היו שלושה ימים‬
‫והבינה מייד שחלה התדרדרות רצינית ושהיא‬ ‫מהגיהנום‪ .‬לקחנו אותה למרפאה כדי להוציא לה‬
‫זקוקה לעזרה‪ .‬היא כבר הפסיקה ללכת לים‪ ,‬לא‬ ‫נוזלים )תהליך הוצאת נוזלים מהבטן לחולי סרטן‬
‫הלכה לקנות פירות וירקות‪ ,‬היתה חלשה ורוב‬ ‫הנקרא ‪ – Paracentesis‬א‪.‬א‪ (.‬כך שתוכל לעלות על‬
‫הזמן במיטה‪" .‬רגע אחרי שהיא ניתקה עם שרון‪,‬‬ ‫הטיסה‪ .‬יום לפני כן‪ ,‬לקחנו אותה לחברה לעשות‬
‫היא הרימה אלי טלפון ואמרה‪ :‬אתה חייב לנסוע‬ ‫אמבטיית מלח‪ ,‬היא האמינה שהמלח יעזור לה‬
‫אליה למקסיקו‪ .‬חשבתי שהיא מגזימה ואמרתי לה‪:‬‬ ‫להוציא את הנוזלים מהגוף‪ .‬שמנו לה קילו מלח‬
‫לא יכול להיות‪ ,‬דיברתי אתה לפני כמה שעות והיא‬ ‫במים ומוסיקה ברקע‪ .‬למחרת נסענו לקליניקה‬
‫היתה בסדר‪ ,‬אבל היא התעקשה ואמרה‪ :‬אם אתה‬ ‫לעבור את הניתוח והייתי אתה שם בחדר הניתוח‪.‬‬
‫לא נוסע‪ ,‬אני נוסעת עכשיו‪ .‬הייתי בדיוק בפורטוגל‬ ‫למחרת היום היא קמה עם כאבי תופת אבל לא‬
‫לשם עברנו אני ואשתי‪ .‬זה היה בדיוק לפני הפסחא‬ ‫הסכימה לקחת אף משככי כאבים כי היא היתה‬
‫וחג הפסח‪ ,‬קניתי כרטיס טיסה והגעתי בדיוק לפסח‪.‬‬ ‫נגד כדורים‪ .‬היו לנו שלוש שעות לארוז לה את‬
‫חגגנו עם רקל ואריה שהגיעו מלוס אנג'לס לחגוג‬ ‫הבית ולהכין אותה לטיסה‪ .‬היא בעצמה לא האמינה‬
‫אתה בפלאיה‪ .‬שרון היתה כבר חלשה מאוד ונזקקה‬ ‫שתוכל לעשות את זה‪ ,‬איך היא תעלה על טיסה‬

‫לחמצן‪ .‬היה ברור שצריך להחזיר אותה הביתה"‪.‬‬ ‫במצבה? אלו היו מהשעות הכי קשות בחיי"‪.‬‬

‫"בעזרת רופא מקומי היא עברה פרוצידורה לשאיבת‬ ‫איציק‪ ,‬אחיה הצעיר של שרון‪ ,‬עלה אתה על‬
‫הטיסה בחזרה הביתה‪ .‬בשיחה טלפונית אתו‬
‫מבית המשפחה בישראל הוא מבקש להבהיר‪:‬‬
‫"שרון לא היתה לבד אף פעם‪ .‬היא היתה מוקפת‬
‫בתמיכה של המשפחה שהיתה שם תמיד בשבילה‪,‬‬
‫מתחילת הדרך‪ .‬המון מהחברים והקהילה הוכו‬
‫בתדהמה כי היא לא שיתפה וזה לא כי לא אהבה‬
‫אותם‪ ,‬אלא פשוט כך היא היתה‪ .‬היא היתה בטוחה‬
‫שתשוב בריאה כאילו לא קרה כלום‪ ,‬זה היה הויז'ן‬
‫שלה‪ .‬חשוב לי להדגיש שהיא לא היתה קורבן של‬
‫הנסיבות‪ ,‬היא בחרה את הדרך שלה ונהנתה מכל‬
‫רגע‪ .‬הסוף שדמיינה לעצמה למרבה הצער‪ ,‬רק‬

‫השתנה"‪.‬‬

‫כששרון אובחנה כחולת סרטן השד לפני שלוש‬
‫שנים‪ ,‬היא שיתפה את אחיה אך דאגה לחסוך מאמה‬
‫פרטים רבים על מנת לא להדאיגה‪" .‬אני כמובן רציתי‬
‫שהיא תלך ותעשה טיפולים‪ ,‬דיברתי אתה‪ ,‬ניסיתי‬