Page 68 - waia189
P. 68
כמשמעו -היחיד ששרד מכל המשפחה .כיתום ,היה שגנב .לודולף והסגן שהשליך אבנים הוצאו להורג(. ניצול השואה שלכד את
יוסף מודאג לגבי אלפי הילדים היהודים שהועברו למרות שיוסף בילה זמן רב ללא השגחה בווילה הנבל אמון גות'
בתחילת המלחמה "באופן זמני" למשפחות לא
יהודיות ולמנזרים .במקרים רבים ,משפחות יהודיות מחוץ למחנה ,הוא לא ניסה לברוח. ...המשך
שלמות נהרגו ,ולא היה מי שיבוא ויחפש ילדים אלה. ”הצלחתי לברוח בעבר" ,הוא אומר" .ברחתי
יוסף ידע ש"אם לא אעשה משהו ,הילדים היהודים מקבוצה שיצאה לעבוד והסתובבתי בחיפוש אחר לשדה מוצף ,שם הוכרחו לשבת כל הלילה ,בקור
מישהו שייתן לי מזון או מחסה .אבל אנשים טרקו לי וברעב ,במים בגובה המותניים .המבוגרים יותר
האלה יהיו אבודים לנצח מבחינת העם היהודי". את הדלת בפנים .או שהם פחדו או שהם היו חסרי
לב ,אינני יודע" .בבוקר המחרת ,חזר יוסף למחנה נלקחו הצידה ונורו למוות.
ללא שמץ של מושג כיצד להוציא לפועל משימה בבוקר למחרת 95% ,מאותם יהודים -כולל אמו
אדירה זו ,גילה יוסף בן דוד רחוק בשם דניאל שהיה העבודה -בהיעדר אופציה טובה יותר. ואחיו של יוסף -נלקחו למחנה בלז'ץ לצורך
מנהיג קומוניסטי בפולין שאחרי המלחמה" .אמרתי בפעם אחרת ,הועלה יוסף על קרון בקר שפניו היו השמדה מיידית .שאר 800היהודים נשלחו לעבודות
לו שיש לי רעיון לאחד משפחות שהנאצים הפרידו מועדות לאושוויץ" .היינו 160גברים בקרון ,דחוסים
ביניהן .ניסחתי את זה במושגים חילוניים ,כי המילה כל כך ,יותר גרוע מסרדינים" ,הוא אומר" .לא היה לנו פרך ,ביניהם יוסף ואביו.
אוויר או מים .כל כמה דקות מישהו מת .כשהגענו במהלך השנים ,הועבר יוסף ממחנה ריכוז אחד
'יהודי' הייתה שנואה בפולין". לאושוויץ ,כבר עמדתי מעל כל כך הרבה גופות למשנהו .הוא נזכר בתקרית אחת במלק ,תת-
מחנה של מאוטהאוזן" :בגלל שאני נמוך ,תמיד
דניאל הכיר את יוסף לגנרל פולני שהסכים לסייע שראשי נגע בתקרת הקרון". הייתי בשורה הראשונה במסדר הבוקר .יום אחד,
לפעולות החילוץ -וסיפק לו צוות של 40אנשים, מתוך 160הגברים בקרון 20 ,בלבד שרדו .משימתו מפקד המחנה ,יוליוס לודולף ,עצר בדיוק מולי.
כולל 20חיילים ,רובים ,משאיות ,טנק )!( -וסמכות הראשונה של יוסף באושוויץ הייתה לשאת את
מימין:
מוחלטת להדוף כל מי שעלול להתנגד. גופות היהודים המתים למשרפה. גות'ת במשפט על פשעי
יוסף עוצר ונזכר באותם ימי תופת" :סבלתי מקור מלחמה,
איתור הילדים היהודים היתומים היה כמו לחפש מקפיא ורעב בלתי פוסק .אבל כמה שעגום היה משמאל:
מחט בערימת שחת .באמצעות רשת של מודיעים, יוסף ביום לכידתו של אמון גות'
היה יוסף עוקב אחרי הרמזים עד לכתובת מסוימת. המצב ,מצאתי את האומץ והאמונה כדי לשרוד.
אפילו בזמנים הכי קשים ,א-לוהים מילא את כל מבלי לחשוב ,הצדעתי ,נקשתי בעקביי בנעלי העץ
"היינו דופקים בדלת ,מראים את התג שלנו ואומרים, יישותי .מעולם לא הרגשתי נטוש .הנאצים יכלו שלי ואמרתי בגרמנית' :אדוני! אצחצח את המגפיים
'אנחנו רוצים לשאול כמה שאלות .האם זו הבת להרוס את החיים שלי ,אבל לא את האמונה שלי .זה שלך שיזרחו כמו השמש!'" כמה רגעים לאחר מכן,
שלך? תראי לנו את תעודת הלידה שלה' .הרבה נלקח יוסף על-ידי קצין אל מחוץ למחנה ,אל הווילה
פעמים הם טענו שהילד מאומץ ,אז היינו מתעקשים: מה שהשאיר אותי בחיים".
בוקר חורפי אחד ב ,1945-המחנה היה שקט בצורה המרהיבה של לודולף בראש גבעה.
'תראו לנו את מסמכי האימוץ!'" מוזרה .שום סירנה המכריזה על מסדר הבוקר "אחרי זמן מה" ,נזכר יוסף" ,לודולף הגיע .במקום
לא נשמעה .ואז ,באמצע היום ,לפתע קיבלו יוסף לדבר ,הוא השמיע קולות נביחה ,שאותם פירשתי
היה ליוסף חוש מחודד לאיתור ילדים יהודים - והאחרים פקודה להתכנס במרכז המחנה .מפקד
ובסיועם של פסיכולוגים ואנשי ביטחון -הצליח האס-אס עלה על במה והכריז" :אנחנו רוצים להגן כפקודה לצחצח את המגפיים שלו".
לאחר מכן הובל יוסף לגינה ,שם קיבל משימה יומית
להציל 600יתומים. עליכם מפני האויב .תיכנסו מהר לתוך המנהרות!" להאכיל את הארנבים והתרנגולות של המפקד.
”השמועות סיפרו שהמנהרות ממולכדות בדינמיט הדבר איפשר ליוסף גישה לאכל לבעלי חיים ,שהיה
אחרי המלחמה ,הפך יוסף לאקטיביסט מסור ושהנאצים מתכננים לפוצץ את כולנו .אלפי אסירים הרבה יותר טוב ממה שאכל במחנה" .הייתי מאושר
ומצליח. החלו לצעוק 'ניין! ניין!' )לא! לא!( .קציני האס-אס לראות גזרים לארנבים" ,הוא אומר" ,ואני הייתי
החלו לירות על כולנו במכונות ירייה .נשכבתי על
יוסף החל להיות פעיל בתנועה הציונית ועמד האדמה .הרבה אנשים לא הצליחו לברוח מהכדורים 'הארנב' הראשון שזכה לקבל אוכל!"
להתחיל קריירה בתור דיפלומט .יום אחד ,הוא ראה ומתו במקום" .בסופו של דבר נפסקו היריות ויוסף בערבים נהג לודולף לערוך מסיבות בווילה לקציני
הודעה של הצלב האדום שמישהו בבואנוס איירס נעמד וראה את הגופות המפוזרות בכל מקום. אס-אס" .הם זרקו כמויות של אוכל ,שאותם אכלתי",
מחפש מידע על משפחת לבקוביץ' .היה זה דודו מספר יוסף .בנוסף הוא הבריח אוכל לתוך המחנה,
של יוסף מדרגה שנייה" .הייתי היחיד ששרד .הייתי הבמה הייתה ריקה .חיילי האס-אס נעלמו. כשהוא מסכן את חייו כדי על מנת להציל עשרות
להוט למצוא משפחה .אז עניתי למודעה והוא שלח "הייתי המום" ,הוא אומר" .האם הסיוט נגמר סוף
סוף? האם אכן התרחש הנס? האם חלומותינו על אסירים אחרים.
לי כרטיס הפלגה לארגנטינה באנייה". החופש התגשמו לבסוף? האם זה אפשרי שאשרוד בווילה ,סגן בשם אוטו שטריגל נהנה להתעלל ביוסף.
חמש שנים מחרידות של עבודת פרך ,מכות ורעב?" "הוא היה מצווה עליי לעמוד בפינה בפה פתוח ,ואז
יוסף הפך לסוחר יהלומים ופגש את אשתו פרלה יוסף התכופף והרים אקדח מהקרקע .לא היה לו מנסה לקלוע אבנים לתוך הפה שלי .בדרך כלל הן
בקולומביה שבדרום אמריקה .כששלושת ילדיהם
הגיעו לגיל בית ספר ,הם עברו לקהילה יהודית מושג איך להשתמש בו ,אבל היום היה יום חדש. היו פוגעות בפניי".
גדולה יותר במונטריאול ,קנדה .יוסף המשיך לעבוד בגיל ,17במשקל 27ק"ג ,השתחרר יוסף מהמחנות )בעודו מחפש פושעים נאצים אחרי המלחמה ,גילה
בעסקי היהלומים ואפילו פתח מפעל יהלומים ושקל את צעדיו הבאים .הוא היה לבד -פשוטו יוסף את המפקד לודולף מסתתר בכפר .יוסף העיד
בבית משפט ,סיפר על פשעיו של לודולף ועל הכמות
בקובה הקומוניסטית. העצומה של תכשיטים ,זהב ושטרי כסף זרים
בשנת 2016החליט יוסף לעזוב את חייו הנוחים www.weareinamerica.com 68
בקנדה ולעשות עלייה .צוות טלוויזיה ישראלי שהה
במונטריאול במשך שבוע כדי לתעד זאת" .הרבה
שנים רציתי לעשות עלייה ,אבל אמרתי לעצמי
שאם אני לא עושה את זה עכשיו ,בגיל ,88כבר לא
אעשה זאת" ,מספר יוסף" .אני מאוד שמח שקיבלתי
את ההחלטה .מצאתי כל כך הרבה חברים ושכנים
טובים".
במשך שנים רבות סירב יוסף לדבר על חוויותיו
בשואה .ילדיו ונכדיו לחצו עליו לכתוב ספר ,כך
שסיפורו ייזכר .התוצאה היא הספרFrom the Ashes :
,to Lechaim: A Miraculous Journeyשפורסם השנה
בהוצאה עצמית במספר עותקים מצומצם עבור בני
משפחה וחברים.
"הבנתי שאם לא אספר את הסיפור שלי ,אף אחד
לא יעשה זאת במקומי .איבדתי את כל הקשרים
שלי עם העבר ,ועכשיו אני חייב ללמד את הדורות
הבאים" ,הוא אומר.
באדיבותaish.co.il :
