Page 20 - waia184
P. 20
האדם הממוצע של ימינו עשיר בהרבה מהאדם נועם אשר
הממוצע של לפני מאה שנים .אבל קשה לומר
שאנחנו מרגישים הכרת תודה גדולה יותר .אחת תודה על כל מה שנתת
הקלאסיקות של הספרות העולמית שעובדה
לסדרת טלוויזיה מצליחה' ,בית קטן בערבה', פסיכולוגים ויועצים רבים
מספרת על חייה של משפחה חלוצית במערב ממליצים ללקוחותיהם לנהל
ארצות הברית במאה ה .19-הסופרת ,לורה אינגלס 'יומני תודה' שבהם יכתבו מדי
ויילדר מתארת נאמנה חיים שאף אחד מאיתנו לא יום מספר דברים שעליהם הם
חווה :אב המשפחה בונה את ביתו בעצמו ,מנסר מכירים טובה .תחושת ההודיה
בזהירות קורות עץ .האם תופרת סדינים ובגדים בלי מחזקת את הקשר שלנו אל
עזרה של מכונת תפירה .המשפחה הייתה ענייה החיים ,נוטעת בנו אופטימיות,
מאד ,אבל קשה לשים לב לכך .רק במחשבה לאחור
מבינים עד כמה המשפחה הייתה ענייה .האווירה ונותנת לנו תקווה
הכללית היא אווירה של שמחה ,סיפוק ,והודיה על
כל דבר .כשבנות המשפחה הקטנות קיבלו כל אחת הנאה שאנחנו זוכים לה .נוירולוג אמריקני ידוע ביום חמישי ,השלישי שבחודש נובמבר ,האמריקנים
ספל פח לשתייה ,הן לא ידעו את נפשן מרוב אושר. ממליץ לאנשים לפתוח את היום במנטרה ,סוג של חוגגים את חג ההודיה .החג אינו חג דתי ,אלא יום
עד אז הן נאלצו להתחלק באותו ספל .נסו היום הצהרת כוונות שתיתן להם כיוון להמשך היום .הוא שבו מציינים אזרחים מכל הדתות את הכרת
לקנות לילד כוס שתייה כמתנה החגיגית של השנה. לא פסיכולוג ולא גורו :הוא פשוט מאמין שלמנטרה תודתם על הדברים הטובים בחייהם .הקונספט אינו
כזו יש השפעה על בריאות המוח ועל היכולת אמריקני בלבד :בקנדה ובריטניה חוגגים חג דומה
לא מומלץ. האינטלקטואלית שלנו .מכאן מאוד מובן מדוע
נפתח יומם של יהודים רבים שומרי מסורת עם בתאריכים אחרים.
למרות הנטייה הטבעית שלנו להתמקד במה שאין תפילת 'מודה אני' ,הודיה לאלוקים על שקיבלנו עוד
לנו ולא במה שיש ,כדאי לנו לשבת עם עצמנו ולחפש חג ההודיה האמריקני ,עם זאת ,הוא הידוע מכל.
דברים להודות עליהם .כל נקודת אור בחיים היא יום של חיים. מקורו בסיפור על קבוצת חלוצים אמריקנים שעברה
משהו ששווה להתעכב עליו .המוכר החייכן שעזר שנה קשה מנשוא :רובם גוועו מרעב ,אחרים מתו
לנו לארוז ,מזג אוויר נאה ,פרויקט שהצלחנו לסיים לא שתמיד קל להודות .משהו במבנה הנפשי ממחלות .אבל אלו ששרדו עצרו בעונת הקציר כדי
לשביעות רצוננו .ומהדברים הקטנים אפשר לטפס האנושי נוטה לזכור את הרעות יותר מאשר את לתת תודה ,הם הכירו תודה על כך שנותרו בחיים.
אל הדברים הגדולים :האנשים בחיינו .החברים הטובות .מחקרים שדורשים מהמשתתפים להיזכר לא היו להם סיבות אחרות לשמוח ,אבל זו הייתה
שאפשר תמיד לסמוך עליהם ,בני המשפחה בחוויות משפילות או זכורות לרע מגלים שאנשים לא סיבה מספקת .הנשיא לינוקלן היה הראשון שהכריז
הבריאים ,האושר שאפשר לשאוב ממיליון דברים: צריכים לחפור עמוק מדי בכדי להיזכר בסיטואציות על חג ההודיה כחג לאומי :ההכרזה התרחשה
חוכמה של ילד ,חיבוק של חבר ,מכונית שעובדת הללו .הן תמיד עומדות על קצה הלשון .להיזכר במלחמת האזרחים האמריקנית ,כשהארץ דיממה
היטב .כל יום יכול להיות חג הודיה שלנו אם רק מהקרבות בין הצפון לדרום .הוא חשב שזה הזמן
נזכור לעשות ספירת מלאי ולהשתאות :החיים שלנו בחוויות חיוביות? זה כבר לוקח יותר זמן. הראוי להזכיר לאנשים שיש להם גם סיבות להודות.
הרבה יותר טובים ממה שחשבנו. הדור שלנו ידוע כדור השפע ,אבל האם אנחנו הכרת הטוב היא ערך חשוב מאד ביהדות שמלמדת
מרוצים יותר מדורות קודמים? ספק גדול. אותנו לברך על כל דבר מאכל ,ולהודות על כל
לא סתם פסיכולוגים ויועצים רבים ממליצים
ללקוחותיהם לנהל 'יומני תודה' שבהם יכתבו באדיבותaish.co.il : www.weinamerica.com 20
מדי יום מספר דברים שעליהם הם מכירים טובה.
תחושת ההודיה מחזקת את הקשר שלנו אל החיים,
נוטעת בנו אופטימיות ,ונותנת לנו תקווה.
"הכרת הטוב היא מפתח לחיים מלאים" ,כותבת
הסופרת מלאני ביטי" ,היא הופכת את מה שיש
לנו לכל מה שאנחנו צריכים ,ויותר מזה .היא יכולה
להפוך ארוחה לסעודה חגיגית ,דירה לבית ,זר
לחבר .הכרת הטוב מעניקה משמעות לעבר שלנו,
מביאה שלווה להווה ,ויוצרת חזון לעתיד – ".ובמילים
פחות חגיגיות ,אנחנו לא מכירים טובה עבור אף
אחד .אנחנו עושים זאת עבור עצמנו.
למי שעדיין מתקשה למצוא סיבות לחג הודיה פרטי,
הנה כמה עובדות-עזר:
אם המזון שלך שמור במקרר והבגדים שלך בארון,
אם יש גג מעל לראשך ואתה ישן במיטה ,אתה עשיר
יותר מ 75%-מאוכלוסיית העולם.
אם אתה מרוויח יותר משני דולרים ליום ,אתה עשיר
יותר ממחצית אוכלוסיית העולם.
אם יש לך חשבון בנק ,אתה נמנה בין 8%העשירים
ביותר מאוכלוסיית העולם.
כמובן ,אלו הן רק עובדות חומריות .לא בהן טמון
האושר .אבל העובדות האלו יכולות להיות צעד
ראשון במסע של הודיה והכרת הטוב .או בעצם,
צעד שני .הצעד הראשון הוא זה שאנו מבטאים
במנטרת-הבוקר שלנו' :מודה אני לפניך מלך חי
וקיים ,שהחזרת בי נשמתי' .אנחנו חיים ,והמתנה
הראשונה הזו היא נקודת המוצא לכל הטובות
האחרות שמוענקות לנו.