Page 22 - ‏‏waia180

‫יעקב ישראל שוורץ‬

‫תשעה באב‪:‬‬
‫יום תיקון או יום אבל?‬

‫כאשר כואב‪ ,‬כאשר האבל עולה על גדותיו‪ ,‬אין מקום לפעולות אקטיביות‬

‫אבא היה חולה שנה שלמה‪ .‬ואז אבא נפטר‪.‬‬ ‫במוצאי השבת ה‪ 17-‬ביולי נתאבל יחד על חורבן בית המקדש ועל‬
‫כמה שזה היה צפוי‪ ,‬זה הגיע בפתאומיות‪ .‬חנוך ידע שעולמו חרב‪ .‬שום‬ ‫הצרות הרבות שחווה העם היהודי מאז גלה מארצו‪ .‬בליל הצום וביום‬
‫דבר לא יחזור למה שהיה‪ .‬לאחר ההלוויה חנוך ישב שבעה בבית על‬ ‫המחרת ניקח לידינו את ספר הקינות הקטן‪ ,‬ונקונן בקול נמוך על‬
‫כיסא נמוך‪ ,‬לא רחוק מהספה עליה הוא היה יושב תמיד עם אבא‪,‬‬ ‫אלפיים שנות גלות‪ .‬על האסונות והטרגדיות שעוברות על עם ישראל‬

‫והביט בחברים שהגיעו לנחם בעיניים רטובות‪.‬‬ ‫שלא יודע מנוח‪ ,‬מאות רבות של שנים‪.‬‬
‫ואז הגיע דוד זקן‪ .‬הוא נכנס לבית‪ ,‬התיישב מול חנוך ואמר לו כך‪ :‬אני‬ ‫מתוך קריאת הקינות ומתוך האזנה לדברי ירמיהו בקינת‪-‬איכה עולה‬
‫מכיר אדם נחמד‪ ,‬שכן שלי‪ ,‬שמזכיר מאוד את אביך‪ .‬הוא לבבי‪ ,‬הוא‬ ‫לה שאלה קטנה‪ .‬מה צריך לעשות למעשה? אנחנו מבינים שהמצב‬
‫נחמד‪ ,‬והוא אפילו אוהב לבשל‪ .‬אולי‪ ,‬במקום שתתגעגע כך לאביך אתן‬ ‫לא טוב‪ ,‬ומרגישים שכך אי אפשר להמשיך‪ ,‬אבל מה אנחנו אמורים‬
‫לך את מספר הטלפון שלו ותוכל להיות אתו בקשר‪ .‬אולי זה ימלא לך‬
‫לעשות? כיצד אנו צריכים לפתור את בעיית החורבן והגלות?‬
‫את החלל!‬ ‫הקינות הרבות שאנו מקוננים ממחישות ומחדדות את הקשיים הרבים‪,‬‬
‫בבית השתררה דממה מעיקה‪ .‬כולם זעו על מקומותיהם באי נוחות‪,‬‬ ‫אבל אין התייחסות כלל לשאלה המתבקשת‪ :‬למה? למה כל זה קרה?‬
‫אף אחד לא ידע מה לומר‪ .‬דווקא חנוך‪ ,‬היתום הקטן‪ ,‬היה הראשון‬
‫להגיב‪' .‬ראה‪ ,‬דודי היקר‪ .‬יכול להיות שהרעיון שלך הוא טוב‪ ,‬אולי אפילו‬ ‫למה נחרב בית המקדש? למה אבותינו גלו מארצם?‬
‫נשתמש בו‪ .‬אבל עכשיו זה לא הזמן לפתרונות‪ .‬עכשיו ממש קברתי‬ ‫אולי‪ ,‬אם נדע מה הייתה הבעיה‪ ,‬נוכל להתקדם לכיוון של פתרון‪ .‬אולי‬
‫את אבי האהוב! עכשיו אני לא חושב על מה הולך להיות בעתיד ועל‬ ‫אם נלבן את החטאים של הדור ההוא‪ ,‬נוכל גם לפתור את הבעיות‬
‫פתרונות כדי שיהיה יותר טוב‪ .‬עכשיו אני מתאבל‪ .‬עכשיו אני בוכה‪,‬‬ ‫שלנו? אמנם אנו יודעים שהסיבה היא שנאת חינם‪ .‬אם כן‪ ,‬מדוע‬
‫איננו מקדישים את היום הזה ליום של אחדות וראיה חיובית? למה‬
‫נזכר בכל הטוב שחוויתי עם אבא‪ ,‬ופשוט בוכה עוד ועוד‪.‬‬ ‫אנו מתאבלים ומצטערים על המצב אבל איננו מנסים לשנות את‬
‫שאלנו מה עושים למעשה? איך משנים את המצב? התשובה היא‬
‫ברורה וכאובה‪ .‬יגיע הזמן בלוח השנה שנתעסק בדברים האלה‪,‬‬ ‫הסיטואציה הקשה שלנו?‬
‫נעשה חשבון נפש‪ ,‬נחפש דרכים לתקן‪ .‬עכשיו‪ -‬אין הוראות למעשה‪.‬‬ ‫על מנת לענות על תמיהה זו‪ ,‬נמשיל משל על ילד בשם חנוך‪ .‬אביו של‬
‫עכשיו זה לא הזמן לפתרונות או לתכניות שיפור‪ .‬עכשיו חוזרים לזמן‬ ‫חנוך היה אדם מיוחד עד מאוד‪ .‬איש חם ולבבי‪ ,‬אכפתי ואוהב‪ .‬לא היה‬
‫בהיסטוריה שהיה לנו את אבינו היקר אתנו‪ ,‬שהיה לנו קשר חזק‬ ‫אחד בשכונה שלא הכיר אותו מי שחיפש אוזן קשבת ידע שהוא יכול‬
‫לפנות לאבא של חנוך‪ ,‬מי שביקש לשמוע עצה חכמה או אפילו עזרה‬
‫ומוחשי אתו‪ ,‬ואנו בוכים על החסר‪.‬‬
‫כאשר כואב‪ ,‬כאשר האבל עולה על גדותיו‪ ,‬אין מקום לפעולות‬ ‫כלכלית ידע שאבא של חנוך הוא הכתובת‪.‬‬
‫אקטיביות‪ ,‬גם אם הם חשובות ונכונות‪ .‬יום תשעה באב לא נועד‬ ‫מעל כל המעשים הטובים של אבא של חנוך‪ ,‬עמד הקשר המיוחד של‬
‫לחשיבה על פתרונות‪ .‬עכשיו אנחנו לא מתכננים‪ .‬עכשיו אנחנו לא‬ ‫חנוך עם אבא שלו‪ .‬כל יום הם דיברו יחד‪ ,‬החליפו חוויות מהיום שעבר‬

‫מתקנים‪.‬‬ ‫עליהם‪ ,‬צחקו יחד‪ ,‬טיילו יחד ואפילו בישלו ביחד‪.‬‬
‫עכשיו אנחנו מתאבלים‪.‬‬ ‫ויום אחד אבא של חנוך לא הרגיש טוב‪ .‬בהתחלה חשבו שתוך יום‪-‬‬
‫יומיים זה יעבור‪ ,‬אך מהר מאוד התברר שאבא חולה במחלה קשה‪.‬‬

‫באדיבות‪aish.co.il :‬‬

‫‪www.weinamerica.com 22‬‬