Page 42 - waia179
P. 42
מיומנהשלמאמנתאישיתלחייםאיך לנצח בדידות בכל מצב?
חלק ב'
למעשה ,אנו במצב רוח ירוד .כל מיני מחשבות דבר לא הפריע לי .כל המחשבות שלי היו צפות הייתי ילדה בודדה ,בת
נמוכות אחרות צצות ומפחידות אותנו. מעלה ,הייתי נעה בקלילות לצלילי המוזיקה .זה היה בכורה מתוך ארבעה ילדים
ולעתים קרובות הרגשתי
ככל שאנחנו מסתכלים יותר לכיוון המחשבות כאילו שהייתי במימד אחר ,מעיין מציאות נפרדת. לבד .כמו שקורה לרובנו ,לא
המפחידות ,המדכאות ,העצובות הן נראות לנו וזה אכן היה כך ,כי היא לקחה אותי למקום חדש לימדו אותי את הדרך שבה
יותר אמיתיות ויותר מאיימות .בתמימותנו ,אנו בתוכי ,בו שום דבר חיצוני לא היה בעל משקל או הלך התודעה שלנו פועל
השפעה .מרחב של הוויה ללא חשיבה -מקום עם
מסתכלים עליהן ומנסים להבין מה קורה. מרחב רב בין מחשבותיי .היום ,בדיעבד ,אני רואה מיה אור
שהחכמה שלי היא שהובילה אותי לערוצי מרחב
כל מה שקורה הוא שאנו הולכים לאיבוד אלה -הריקוד ,הכתיבה והספורט .הערוצים הללו המחשבות שלנו מייצרות את הרגשות שלנו .זו
במחשבות שלנו ואנחנו לא יודעים זאת כי אנו שירתו אותי כל חיי וממשיכים לתמוך בי עד היום. האמת .כל מה שאנחנו מרגישים ,בכל רגע נתון ,זה
לא שמים לב למתרחש .בפועל ,אנו מזדהים הבחירה להניע את הגוף בריקוד ,לעשות פעילות את החשיבה שלנו .כמו כל בני האדם ,בכל שלב,
עם חשיבה במצב הרוח נמוך ומסיקים בחטף גופנית ולכתוב כדרך חיים ,יצרו טרנספורמציה בחיי. "חייתי במחשבות שלי" והמצאתי בראשי כל מיני
היום ,כשאני רוקדת בסגנון חופשי ,אני מודעת סיפורים ופירושים על משמעות הדברים .הייתי
שזו האמת כאשר ההפך הוא הנכון. ל"רעש המנטלי" )מחשבות ישנות וממוחזרות( ואני ממהרת להסיק מסקנות על מחשבות אקראיות ועל
מאפשרת למחשבות לחלוף בלי לפרשן .לעיתים משמעותן -על עצמי כבת אדם ועל החיים בכלל.
אנחנו "חושבים" שהמחשבה הנמוכה משקפת קרובות הן חולפות בקלות ולפעמים ,כשעולים מסקנות על מה אני יכולה ולא יכולה לעשות ,להיות
את מי שאנחנו ומגדירה אותנו ואת הערך שלנו רגשות מאתגרים ,כמו עצב ,תסכול או פחד ,אני או לא להיות .כשהייתי בתחושת בדידות ,זה הותיר
וכאשר אנו עושים זאת )מזדהים בחטף( ,אנחנו מאפשרת להם להיות ללא שיפוט או צורך לשנות אותי בתחושה חזקה של ניתוק מעצמי ומהאנשים
אותם .לפעמים אני בוכה בזמן הריקוד כשזיכרון ישן סביבי .במוחי ובעיניי רוחי ,היה לי קל יותר להשאר
מרגישים בודדים ,מדוכאים ,ומפוחדים. עולה ומבקש להחלים ולהטהר .פעמים אחרות אני בראש )במחשבות שלי( מאשר להפתח ולשתף
מתבוננת ורואה כיצד המחשבות מופיעות ונעלמות
אחרי למעלה מארבעה עשורים לחיי ,אני רואה באופן טבעי ונותנת להן פשוט להמשיך ולזרום ללא אחרים במה שקורה בתוכי.
שרגשות הבדידות וחוויות הנפרדות שלי כילדה נבעו בשנות העשרה לחיי ,אזורי הבריחה העיקריים שלי
מאופן החשיבה האישית שלי יותר מאשר חוויות צורך לפרש ,לנתח או להבין אותן. היו ריקוד ,כתיבה ביומן וספורט .כשרקדתי שום
ונסיבות החיים שהיו לי ולמשפחתי .כשפירשתי היכולת לראות שמטבען מחשבות הן נטרליות,
דברים כאילו הם קשורים לערך שלי ,לכמה אני זורמות ומשתנות כל הזמן ,עזרה לי להבחין בין קול www.weinamerica.com 42
אהובה או לא אהובה וליכולות שלי ,בעצם ,ניתקתי החכמה לקול ההתנייה .קול החכמה בא ממרחב
את עצמי מהמהות האמיתית שלי וזה יצר את הלב )החכמה הפנימית של כל אדם( בעוד שקול
תחושת הבדידות בתוכי .לא ידעתי זאת באותו זמן, ההתנייה בא מהראש )האגו /האינטלקט( שמונע
אבל בעצם ,נטשתי את עצמי כשהזדהתי בתמימות מדפוסים שחווינו ואמונות שאימצנו מהילדות .קול
עם המחשבות השקריות שעברו בראשי .שכחתי, החכמה מניב מחשבות טריות ממקום של השראה
באופן זמני ,מי אני -נשמה אלוקית שמשתמשת והכוונה כאשר קול ההתניה נובע מהאגו ומניב
בחוויה אנושית כדי לצמוח ,להרפא ולהתפתח -
מחשבות ישנות ,מגבילות וממוחזרות.
בדיוק כמו כל אדם אחר עלי אדמות. במבט לאחור ,אני מבינה איזו ברכה זו היתה ללמוד -
לא להתייחס למחשבות שלי כל כך ברצינות .ממילא,
לפעמים ,כשאנחנו מרגישים בדידות ,אנו רואים כל המחשבות שלנו הן המצאה אחת שלמה .הבנה
את הסיבה )המחשבה( ומשחררים אותה בקלות זו סייעה ומסייעת לי לחיות את חיי עם הרבה יותר
ומייד משתחררת וחולפת לה תחושת הבדידות.
במצבים אחרים ,כשהדפוס של חוויות בדידות חוזר, שלווה ,קבלה ושמחה לאורך היום.
אנו עשויים להיות מוזמנים לרפא משהו משנותינו כאשר אנו עוקבים אחר מחשבותינו האוטומטיות
הראשונות ,כמוני ,כדי שנוכל להיות חופשיים השליליות ,אנו מרגישים אומללים ,כי מחשבה
מההתניות הישנות וממחשבות לא תומכות שגרמו שלילית מובילה לרגש נמוך .מדי פעם ,כשהמודעות
שלי נמוכה ,אני עדיין עוקבת אחרי מחשבות
לנו להאמין למשהו שאינו נכון לגבי עצמנו. שליליות ,כי לפעמים מחשבות אלו מאוד ערמומיות
וחמקמקות .זה נורמלי וטבעי .חשוב להבין ,בכל
היום ,מכיוון שאני מודעת לדפוס הישן הזה ,בכל פעם שאנו עוקבים אחר מחשבה נמוכה )שלילית(
פעם שהוא מבקר ,שלא קורה לעתים קרובות ,זוהי
תזכורת לכך ש-מיה ,הילדה הצעירה שבי ,זקוקה
לתמיכה ואהבה .אז במקום להיות ביקורתית כלפי
עצמי בגלל הרגשת הבדידות ,אני מאטה את הקצב
בכדי להיות נוכחת עם החלק הצעיר הזה שבי,
לראות מה היא צריכה באותו הרגע.
כשאנחנו מרגישים בודדים ,זהו אות והזמנה לתרגל
טיפול אישי ואוהב ,להתחבר לעצמנו באותנטיות
עם כוונה ולתת לעצמנו תשומת לב אוהבת.
תשומת הלב שלעתים קרובות לא קיבלנו ובאמת
היינו זקוקים ורצינו כשהיינו צעירים .וככל שאנו
מתייחסים לעצמנו עם חמלה ,אהבה ,סבלנות
והבנה אנו מאושרים יותר ושלמים עם עצמנו.
מיה אור היא מאמנת אישית לחיים המעבירה ומלווה
תהליכים אישיים וקבוצתיים במטרה לסייע למי שחפץ
ובוחר לחיות ממקום של קבלה עצמית ,שמחה ושלווה.
לשאלות ,פרטים נוספים או שיחת היכרות ללא תשלום:
lifecoachmaya@gmail.com
