Page 40 - ‏‏waia172
P. 40

‫בשבוע שלפני קיבלתי מייל מאביהם של ילדי‬            ‫אין מה לפחוד‬
‫שנוסח בטון מאשים ונוקב‪ .‬לא היה לי נעים לקרוא‬       ‫מאתגרים‬
‫את המילים המתקיפות‪ .‬הרגשתי מאותגרת ואף‬
‫כועסת אך‪ ,‬ניסיון העבר לימד אותי לא להגיב כשאני‬    ‫איך לתמוך בעצמי ברגעים מאתגרים?‬
‫מאותגרת כי המחשבות שלי אינן בהירות‪ .‬העדפתי‬            ‫ההזדמנות מאחורי כל אתגר‬
‫תחילה לשחרר את הלך המחשבות שלי‪ ,‬לאפשר‬
‫להן להרגע וכשאני מרגישה נינוחה להשיב ממקום‬        ‫עמוקות כדי להיות נוכחת וקשובה לרגע ושאלתי‬                       ‫מאיה אור‬
                                                  ‫את עצמי‪" :‬מה קורה מיה‪ ,‬למה את חסרת סבלנות?"‬
                                    ‫מאוזן ושליו‪.‬‬  ‫התשובה מיהרה לבוא ‪" -‬אני מרגישה עייפה‪ ,‬אין לי‬      ‫כולנו חוווים רגעים מאתגרים במהלך היום‪ .‬זה טבעי‬
                                                                                                     ‫למדי וחלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית שלנו‪ .‬יחד‬
‫ביום שאחרי‪ ,‬נגשתי בשנית למייל וקראתי אותו‪ .‬שוב‬                                  ‫כח לצפות בסרט"‪.‬‬      ‫עם זאת‪ ,‬רבים מאיתנו מתקשים ברגעים אלו וחווים‬
‫עלתה בי הרגשה לא טובה‪ .‬הזמנתי את עצמי לנשום‬                                                          ‫אותם כגלים שלעיתים שוטפים אותנו כמו סערה‬
‫מספר נשימות עמוקות‪ .‬נשימות עמוקות עוזרות לנו‬      ‫ברגע שאמרתי לעצמי את האמת‪" ,‬אני מרגישה‬
                                                  ‫עייפה"‪ ,‬נזכרתי שבלילה הקודם שנתי נדדה מה‬                                 ‫ומשאירים אותנו פעורי פה‪.‬‬
               ‫לייצב את המערכת הפנימית שלנו‪.‬‬      ‫שגרם לי לקום עייפה ולהתנהל באופן פחות חביב‬
                                                                                                     ‫איך נוכל לתמוך בעצמנו כשאנו חווים אתגר? ומהי‬
‫כשקראתי את המילים‪ ,‬הרגשתי כיווץ בחזה‪ .‬שאלתי‬                                          ‫במהלך היום‪.‬‬                          ‫בעצם ההזמנה וההזדמנות?‬
          ‫את עצמי‪" :‬מיה‪ ,‬מה את מרגישה עכשיו?"‬
                                                  ‫שאלתי את עצמי "מה אני צריכה ברגע זה?"‬              ‫הדבר הראשון שיעזור לנו זה לזכור שזה בסדר‪ .‬זה‬
‫התשובה היתה ‪ -‬כעס‪ .‬המשכתי‪" ,‬כעס?‪ ,‬על מה?"‬                      ‫התשובה היתה‪" ,‬אני זקוקה למנוחה‪".‬‬        ‫בסדר להרגיש מאותגרים‪ .‬זה בסדר לחוות קושי‪.‬‬
             ‫כעס על כך שהוא מטיח בי האשמות‪.‬‬
                                                                      ‫בנקודה זו‪ ,‬המצב התבהר לי‪.‬‬      ‫החיים לעיתים מאתגרים‪ .‬הם נפרסים בשלל צבעים‪.‬‬
‫הרגשתי מאויימת ולא בטוחה‪ .‬נשארתי נוכחת עם‬                                                                    ‫כל הצבעים נפלאים‪ .‬כל הצבעים חשובים‪.‬‬
                                 ‫הרגש וקשובה‪.‬‬     ‫כאשר נתתי לעצמי רשות לעצור‪ ,‬להתעניין ולהביע‬
                                                  ‫את מה שקורה בתוכי‪ ,‬יכולתי לתת לעצמי מענה‪.‬‬          ‫כלומר‪ ,‬כל החוויות שאנו חווים בעלות ערך כי הן באו‬
‫ואז עברתי לסקרנות‪ .‬שאלתי‪" :‬מיה‪ ,‬מה חשבת לפני‬      ‫היה לי קל יותר לקחת אחריות על המתרחש ולבחור‬                  ‫ללמד אותנו משהו על עצמנו ועל החיים‪.‬‬
‫שהרגשת כעס?"‪ ,‬חשבתי שזה לא בסדר שהוא‬
‫מאשים אותי ותוקף בלי בסיס וזה מעלה בי כעס‪.‬‬                     ‫לנוח‪ ,‬כדי לענות לצורך שלי בזמן זה‪.‬‬    ‫כאשר אנו מקבלים שהחיים לפעמים מאתגרים‪ ,‬קל‬
‫כשהבנתי שמה שהעלה בי כעס זה לא מה שהוא‬                                                                    ‫לנו יותר לאפשר להם להיות בדיוק כפי שהם‪.‬‬
‫כתב‪ ,‬אלא מה שאמרתי לעצמי בעקבות הכתוב‪.‬‬            ‫כשיצאתי מחדר האמבטיה‪ ,‬הרגשתי יותר רגועה‪.‬‬
‫חשבתי על הכתובים והבנתי שיש לי אפשרות‬             ‫נגשתי אל הילדים שלי‪ ,‬שהיו בסלון הבית והתנצלתי‬      ‫אתגר נוצר כדי לעזור לנו להתמודד ולהאיר לנו‬
                                                  ‫על ההתנהגות שלי‪ .‬חלקתי איתם שלא ישנתי כל‬                            ‫משהו שדורש את תשומת ליבנו‪.‬‬
 ‫לשחרר את המחשבה שלי‪ ,‬זו שיצרה את האתגר‪.‬‬          ‫כך טוב בלילה שעבר וזה גרם לי להתנהג בחוסר‬
                                                  ‫סבלנות כלפיהם וביקשתי סליחה‪ .‬הם הסתכלו‬             ‫לפני מספר ימים חוויתי בשעות הערב חוסר סבלנות‬
‫זוהי נקודה חשובה‪ .‬אני הייתי האחראית על יצירת‬      ‫עלי בחמלה ואמרו‪" :‬זה בסדר‪ ,‬אמא‪ ,‬אנחנו מבינים"‬      ‫שגרם לי להיות קצרת רוח ולתקשר עם הילדים שלי‪,‬‬
‫האתגר בתוכי על ידי הפירוש שנתתי לסיטואציה‪ ,‬לא‬
                                                                                    ‫ונתנו לי חיבוק‪.‬‬  ‫בני ‪ 11‬ו‪ ,13-‬בחוסר נעימות‪ .‬הם רצו לצפות בסרט‬
                                ‫אביהם של ילדי‪.‬‬    ‫הערב הסתיים בכך שאני פרשתי לישון בשעה‬              ‫לפני השינה ואני רציתי לסיים מספר דברים ולפרוש‬
                                                  ‫‪ 09:00‬בערב והילדים צפו בסרט עד ‪ 10:30‬בלילה‬
‫הבחירה הייתה בידיי‪ ,‬לא להזדהות עם המחשבה‬                                                                                                  ‫לאותו היום‪.‬‬
‫‪" -‬זה לא בסדר שהוא מאשים אותי"‪ .‬ראיתי שאני‬                                 ‫ועלו לישון באופן עצמאי‪.‬‬   ‫כאשר זיהיתי שאני מרגישה מאותגרת בחרתי‬
‫חופשייה לבחור מה לחשוב ואיך אני רוצה להשיב‬                           ‫במקרה זה‪ ,‬כולם קיבלו מענה‪.‬‬      ‫לעצור‪ .‬נכנסתי לחדר האמבטיה וסגרתי את הדלת‪,‬‬
                                                                                                     ‫לאפשר לעצמי פרטיות‪ .‬נשמתי שלוש נשימות‬
                                ‫למייל‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬
                                                                                                                                             ‫‪www.weinamerica.com 40‬‬
‫הרגשתי הקלה מיידית‪ .‬לאחר מספר דקות הזמנתי‬
‫את עצמי להתבונן על המייל דרך עיניו של אבי ילדי‬
‫במקביל להתבוננות מהזוית שלי‪ .‬כשהתמונה הייתה‬
‫ברורה יותר הרגשתי הקלה והשבתי לו בחזרה‬

                              ‫בבהירות ובשלווה‪.‬‬

‫היה לי קל לבטא את מה שרציתי בלי להאשים או‬
‫לגנות‪ .‬הבנתי‪ ,‬שבעצם‪ ,‬הוא כתב לי מייל כשהוא‬
‫מאותגר בסערת מחשבות בתוכו )דבר שכולנו‬
‫עושים בתמימות גם אם אין אנו מודעים לכך(‬

        ‫ובחרתי לא לקחת את מילותיו באופן אישי‪.‬‬
‫יומיים לאחר מכן הוא השיב לי על המייל בהרמוניה‪.‬‬

‫זוהי תזכורת נפלאה העוזרת לנו להבין שכולנו בני‬
‫אדם שנמצאים פה על הכדור במטרה להתפתח‬

                                        ‫ולצמוח‪.‬‬

‫אנו עוברים שיעורים גדולים וקטנים במהלך החיים‬
‫שעוזרים לנו להיות גירסה גבוהה וטובה יותר של‬

                                         ‫עצמנו‪.‬‬

‫האתגרים שבדרך הם המתנות שאנו מקבלים כדי‬
 ‫לעשות את "העבודה" הפנימית‪ ,‬להתמודד ולגדול‪.‬‬

‫ככל שנהייה יותר קשובים‪ ,‬סבלניים ואוהבים כלפי‬
‫עצמנו כך יהייה לנו קל יותר להיות אוהבים ונעימים‬

                                     ‫עם אחרים‪.‬‬

‫זוהי עבודה יום יומית שכולה בחירה חופשית ולמי‬
                      ‫שנענה‪ ,‬הפירות יקרים מפז‪.‬‬

‫מיה אור היא מאמנת אישית לחיים המעבירה ומלווה‬
‫תהליכים אישיים וקבוצתיים במטרה לסייע למי שחפץ‬
‫ובוחר לחיות ממקום של קבלה עצמית‪ ,‬שמחה ושלווה‪.‬‬

‫שאלות‪ ,‬פרטים נוספים או שיחת היכרות ללא תשלום‬
          ‫‪Lifecoachmaya@gmail.com‬‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45