Page 72 - ‏‏waia165

‫ברוך שלא עשניע ב ד‬
‫כמוהו‪ .‬רב המחנה נשאל אז מהי דעת התורה בנושא זה‪.‬‬ ‫קובי שטרן‬

‫הרב ענה‪ ,‬כי אחד המפרשים המוקדמים של התפילה מציין‪,‬‬ ‫אף פעם לא הייתי טיפוס של מסגרות‪.‬‬
‫שברכה זאת לא נקבעה על מנת להלל את א‪-‬לוהים על החירות‬
‫הגשמית שלנו‪ ,‬אלא על החירות הרוחנית‪ .‬לכן הוא הורה‪ ,‬שאין‬ ‫יותר מזה‪ .‬מסגרות תמיד הלחיצו אותי‪ .‬בית‬
‫ספר יסודי‪ ,‬תיכון שלא לדבר על הצבא‪ .‬מי אמר‬
‫לדלג או לשנות ברכה זו בשום מצב!‬
‫שאני חייב להיות כאן? ומה אם אני לא רוצה?‬
‫לא רק זאת‪ ,‬אלא אף יותר מכך – למרות השעבוד הפיזי בו היו‬
‫נתונים‪ ,‬הוא פסק‪ ,‬שיותר מתמיד עליהם לברך ברכה זו‪ ,‬על‬ ‫באחד הרגעים הקשים בטירונות המפרכת‬

‫מנת להראות‪ ,‬שהם נותרו חופשיים מהבחינה הרוחנית‪.‬‬ ‫שעברתי‪ ,‬דיברתי )או יותר נכון בכיתי( עם‬
‫אחותי בטלפון )"אני עבד"‪" ,‬חיי אינם חיים"‪,‬‬
‫בחיינו המודרניים אנו מגלים שוב ושוב‪ ,‬שדעותינו‪ ,‬טעמנו‪,‬‬ ‫"אני בבית‪-‬סוהר בהסכמת אמא ואבא‬
‫סגנוננו ואפילו המלים שלנו – משועבדים לכוחות חיצוניים‪ .‬אנו‬
‫רוכשים את בגדי המותגים האופנתיים ביותר‪ ,‬לומדים במוסדות‬ ‫שלא באים להציל אותי"‪ .(...‬התלוננתי‬
‫ההשכלה הכי נחשבים‪ ,‬קונים את "צעצועי" הטכנולוגיה‬ ‫והתלוננתי ואז היא אמרה לי משהו‪ ,‬שגרם לי לעצור את שטף‬
‫הסלולארית המתקדמים ביותר ומרותקים לסדרות טלוויזיה‬
‫דמיוניות או שידורי ספורט מיותרים‪ ,‬שעות על גבי שעות‪ ,‬מבלי‬ ‫דיבורי ולהתחיל לתהות‪.‬‬

‫יכולת להתנתק‪.‬‬ ‫"מה שלא יהיה‪ ,‬אל תשכח שאתה בן‪-‬חורין‪".‬‬

‫הגרוע ביותר‪ ,‬שדעותינו הפוליטיות‪ ,‬כמו גם השקפתנו בנוגע‬ ‫אני בן‪-‬חורין? איך היא בכלל יכולה לחשוב על דבר כזה? לפני‬
‫לחינוך‪ ,‬מוסר‪ ,‬ערכים‪ ,‬זיקה למסורת ולארץ ישראל‪ ,‬פעמים‬
‫שהספקתי להגיב היא המשיכה בדבריה‪:‬‬
‫רבות הנה תוצאה של שטיפת מוח וציות עיוור‪.‬‬
‫"האדם הוא לא הגוף‪ ,‬אלא הרוח‪ .‬אז תזכור תמיד שהרוח שלך‬
‫בידינו לשנות זאת! למרות שכבלי העולם ו"הרעש" שהתקשורת‬ ‫חופשיה‪ .‬תזכור שאתה יכול לנדוד במחשבותיך לכל מקום‬
‫מייצרת סביבנו‪ ,‬שוטפים אותנו בעוצמה ובכוח‪ ,‬עדיין רוחנו‬ ‫שתרצה‪ .‬את זה אף אחד לא יוכל לקחת ממך אף פעם – תמיד‬

‫נשארת חופשיה‪.‬‬ ‫תוכל לחשוב מה שאתה רוצה‪ ,‬ותמיד תהיה חפשי מבחינה‬
‫רוחנית‪".‬‬
‫אנו חופשיים להחליט ולבחור‪ ,‬האם להישטף בזרם האפנות‬
‫המתחלפות השכם והערב‪ ,‬האם למחזר רעיונות‬ ‫גם ברגעים הכי קשים‪ ,‬הרגשתי הרבה יותר טוב לאחר אותה‬
‫של אנשים אחרים‪ ,‬שכלל איננו בטוחים כי‬ ‫השיחה‪ .‬ידעתי‪ ,‬כי גופי משועבד אך לא רוחי‪ .‬נתתי פקודות לגופי‬
‫אכן הם ראויים לכך‪ ,‬או שמא לאפשר‬
‫לעצמנו את החופש האמיתי‪,‬‬ ‫לנוע‪ ,‬אך רוחי הייתה במקום אחר‪ .‬נעתי דרך אותן הפעולות‬
‫שביצירת דעה‬ ‫והתנועות שכולם עשו‪ ,‬אך המחשבות שלי היו עצמאיות‪ .‬אמנם‬
‫עצמאית‪.‬‬ ‫מבחינה מעשית לא השתנה דבר‪ ,‬אך עצם המודעות לעובדת‬
‫מקורית‬
‫ואוטנטית לגבי‬ ‫היות רוחי חופשיה עשתה את כל ההבדל‪.‬‬
‫כל מהלך בחיינו‪.‬‬
‫תמיד קיימת‬ ‫התהלכתי בימים הקשים ההם כמו ממתיק סוד באופן קבוע‬
‫בידינו הבחירה‪,‬‬ ‫לעצמי – אתם חושבים שאתם יכולים להגביל אותי‪ ,‬אבל בנוגע‬
‫האם להישאר "עבד"‬
‫למציאות‪ ,‬למחשבה‬ ‫למה שחשוב באמת אני חפשי לחלוטין‪ .‬בן חורין אמיתי‪.‬‬
‫ולתפיסה המקובלת‪ ,‬או‬
‫שמא להרשות לעצמנו‬ ‫בקובץ התשובות ההלכתיות‪ ,‬לשאלות שהתעוררו אצל אחינו‬
‫להיות בני חורין‪.‬‬
‫היהודים בגטו קובנה‪ ,‬במהלך מלחמת העולם השנייה‪ ,‬מתואר‬
‫המקרה הבא‪:‬‬

‫"באחד הבקרים בזמן התפילה במחנה‪ ,‬הגיע החזן לברכה‬

‫"ברוך שלא עשני עבד"‪ .‬הוא עצר מייד‪ ,‬ולפתע צעק במרירות‪:‬‬
‫"איך אני יכול להגיד ברכה של איש חופשי? איך עבד רעב‪,‬‬
‫מושפל ומבוזה‪ ,‬יכול להלל את בוראו במלים 'שלא עשני‬

‫עבד'?" מידי בוקר‪ ,‬כשניהל את התפילה‪ ,‬הוא היה קורא את‬

‫אותה קריאה ורבים מאלה שהצטרפו אל תפילתו‪ ,‬הרגישו‬
‫‪72‬‬
‫‪www.weinamerica.com‬‬