Page 16 - ‏‏waia144

‫דבר הרב‬

‫הרב דוד אהרון‬

‫לחגוגתאשתעההצבעארב‪:‬היהודי‬
‫אנחנו חיים בעולם דואלי‪ ,‬ומכירים את השחור מתוך הלבן ואת הלבן מתוך‬
‫השחור‪ ,‬תופסים מהו 'למעלה' מתוך ה'למטה' ואת ה'למטה' מתוך ה'למעלה'‪.‬‬

‫תשעה באב מלמד שרק מתוך הכאב‪ ,‬אנחנו יכולים להכיר את האושר‪.‬‬

‫לראות שזה באמת כך‪ .‬כשאנחנו פותחים את עצמנו‬ ‫מעניין שאנחנו בוכים ברגעי כאב אך גם ברגעים של‬ ‫בתשעה באב האחרון ראיתי את הבן שלי קורא בפני‬
‫בכנות להתנסויות העוצמתיות ביותר והעמוקות‬ ‫אושר‪ .‬מה משותף לכאב ולאושר ששניהם מעוררים‬ ‫הציבור את מגילת איכה‪ ,‬בפעם הראשונה בחייו‪.‬‬
‫ביותר שהחיים מביאים‪ ,‬אין לנו ברירה אלא לבכות‪.‬‬ ‫בנו דמעות? הכאב והאושר מעמידים אותנו‬ ‫כשהוא קרא את דבריו קורעי הלב של הנביא ירמיהו‬
‫הנביא ירמיהו‪ ,‬בעודו מקונן על חורבן בית המקדש‪,‬‬ ‫פנים אל פנים מול סלע החיים‪ ,‬והפגישה הזאת‬ ‫התחיל פתאום קולו לרעוד‪ ,‬ודמעות זלגו על לחייו‪.‬‬
‫אומר לנו‪" :‬שפכי כמים ליבך"‪ .‬מליחות הדמעות היא‬ ‫מכריעה אותנו‪ .‬פתאום אנחנו קולטים בבהירות‪:‬‬ ‫חשבתי לעצמי‪ :‬מה אני עושה לבן שלי? למה להכניס‬
‫תופעה מעניינת‪ :‬מי מלח אינם מרווים את הצמא‬ ‫אנחנו אמיתיים והרגע אמיתי והחיים מסתוריים‪,‬‬ ‫אותו לכאב הזה ולגרום לו כזה צער? למה להעביר‬
‫אלא גורמים לנו להיות צמאים יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬ירמיהו‬ ‫ניסיים‪ ,‬ובלתי‪-‬נתפסים באופן בלתי‪-‬נסבל‪ .‬היכולות‬
‫מלמד אותנו שכאשר אנחנו שופכים עם הדמעות‬ ‫השכליות והרגשיות שלנו‪ ,‬שבעזרתן אנחנו תופסים‬ ‫לו היסטוריה של ייסורים יהודיים? ובכיתי גם אני‪.‬‬
‫גם את לבנו‪ ,‬הדמעות הללו ירוו את צימאוננו כמו‬ ‫בדרך כלל את המציאות‪ ,‬הן פשוט קטנות מכדי‬ ‫גדלתי כבן לניצולת שואה‪ ,‬ומשום כך הייתי מודע‬
‫להכיל את האמת שאנו רואים מולנו‪ .‬ואז‪ ,‬אנחנו‬ ‫מאוד לצער הכרוך בלהיות יהודי‪ .‬ניסיונותיה של‬
‫מים חיים‪.‬‬ ‫פורצים בדמעות‪ .‬הדבר נרמז בלשונם המטפורית‬ ‫אמי בשואה חשפו אותי לאימה שחוו היהודים לאורך‬
‫בכי מתוך הלב מספק צורך עמוק מאוד; הוא מרווה‪.‬‬ ‫של המקובלים‪ ,‬שמתארים כיצד הכלים המוגבלים‬ ‫שנות קיומם כעם‪ .‬עד שחזרתי לשורשיי‪ ,‬כשבגרתי‬
‫קארל יונג‪ ,‬הפסיכולוג הידוע‪ ,‬אמר שנוירוזה )הפרעה‬ ‫שלנו נשברים משום שאין ביכולתם להכיל את האור‬ ‫מעט‪ ,‬לא אהבתי להיות יהודי‪ .‬למעשה‪ ,‬שנאתי את‬
‫נפשית הפוגעת בתפישת המציאות( היא למעשה‬ ‫האינסופי של האמת האלוקית – גילוי המציאות‬ ‫זה‪ .‬הבנתי שאילו נולדתי כמה עשורים קודם לכן‪,‬‬
‫תחליף לסבל לגיטימי‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬התכחשות‬
‫לכאב שלנו מזיקה ואף הרסנית‪ .‬אם אדם אינו מוכן‬ ‫המוחלטת‪.‬‬ ‫הייתי מתנסה גם אני ב ֵאי ֵמי החיים במחנה ריכוז‪.‬‬
‫לקבל את הסבל הלגיטימי שלו‪ ,‬אז הוא יבטא אותו‬ ‫פעם‪ ,‬הייתי מדמיין כיצד‪ ,‬כשאעמוד תחת חופת‬ ‫ממוקד בכאב זהותי היהודית‪ ,‬לקח לי שנים למצוא‬
‫בדרכים מזיקות והרסניות‪ .‬בכל אופן‪ ,‬הכרה וביטוי‬ ‫ילדיי‪ ,‬אבכה עד שלא יישאר לי כוח‪ .‬היום זכיתי‬ ‫בתוכה כוח ושמחה‪ .‬איך אנחנו יכולים למצוא‬
‫של העצבות באמצעות בכי מרפאים את הכאב‪,‬‬ ‫משמעות‪ ,‬עוצמה ויופי בעבר הארוך שלנו‪ ,‬המלא‬
‫עוזרים להפוך את הכאב למקור של מוטיבציה‬ ‫באדיבות‪aish.co.il :‬‬
‫ומעניקים לנו את היכולת לחוש טוב יותר ועמוק יותר‬ ‫קורבנות‪ ,‬רדיפות ואכזריות בלתי נתפסת?‬
‫אולי זה נשמע משונה‪ ,‬אבל למעשה‪ ,‬כדי שאדם‬
‫את האושר‪.‬‬ ‫יוכל לחוש שמחה‪ ,‬הוא צריך קודם כל לחוות צער‪.‬‬
‫לחיות במלוא מובן המילה‪ ,‬זה אומר לפתוח את‬ ‫אנחנו שואפים לעבור את חיינו בשמחה תמידית‪,‬‬
‫עצמנו לספקטרום התנסויות החיים‪ ,‬ולקבל בברכה‬ ‫ולהימנע מכל כאב או צער‪ .‬אבל האמת היא‪ ,‬שרק‬
‫את הריקוד הדיאלקטי של הכאב וההנאה‪ ,‬האושר‬ ‫אנשים שיודעים באמת צער וכאב‪ ,‬יכולים לדעת‬
‫באמת אושר ושמחה; ורק אנשים שיודעים אושר‬
‫והעצב‪ ,‬הצחוק והדמע‪.‬‬ ‫ושמחה‪ ,‬יכולים לדעת צער וכאב‪ .‬אנחנו חיים בעולם‬
‫הנקודה ביהדות היא לא "להיות מאושר"; הנקודה‬ ‫דואלי‪ ,‬אנחנו מכירים את השחור מתוך הלבן ואת‬
‫היא "להיות שלם"‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬שלמות היא הדרך‬ ‫הלבן מתוך השחור‪ ,‬תופסים מהו 'למעלה' מתוך‬
‫היחידה שמובילה לאושר אמיתי‪ ,‬משום שכאשר‬ ‫ה'למטה' ואת ה'למטה' מתוך ה'למעלה'‪ .‬השיאים‬
‫אנחנו מגיעים לשלמות‪ ,‬אנחנו חשים שמחה פנימית‬ ‫עוצרי הנשימה ביותר בחיינו הם ראשיתה של גלישה‬
‫אפילו כשאנחנו עצובים‪ .‬אנחנו נהנים מהיכולת שלנו‬ ‫במדרון‪ .‬ההר והעמק נושקים זה לזה‪ ,‬וחד הם‪ .‬כדי‬
‫לחוש כאב‪ .‬אנחנו מאמצים את שלמות האנושיוּ‬ ‫להגיע למודעות מלאה ולחיים מלאים‪ ,‬עלינו להיות‬
‫ת שלנו‪ ,‬וחוגגים אותה‪ .‬ובכדי להיות שלמים‪ ,‬אנחנו‬ ‫נכונים לאמץ את הקשת השלמה של הרגשות‬
‫מוכרחים להיות מוכנים לשקוע כל כולנו בדרמה‬ ‫וההתנסויות האנושיות‪ .‬אנחנו חייבים להיות נכונים‬
‫להרגיש את הכאב וההנאה‪ ,‬את העצב והשמחה‪,‬‬
‫המלאה של לחיות ולהיות אדם‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬קשה לי לשתף את ילדיי בכאב היותם יהודים‪,‬‬ ‫משום שהם שני צידיה של מטבע אחת בחיים‪.‬‬
‫אבל אני גם מרגיש בכך הנאה מוזרה‪ .‬יש בי תחושת‬ ‫למרות שה' הבטיח שבסופו של דבר בית המקדש‬
‫שלווה עמוקה כשאני משתף את ילדיי במאבק הזה‪,‬‬ ‫ייבנה מחדש‪ ,‬המסורת היהודית מלמדת שרק‬
‫בחוסר המנוחה הזה‪ ,‬שאנו היהודים חשים‪ .‬משום‬ ‫אותם אנשים שבאמת מתאבלים וחשים את הצער‬
‫שזו הדרך האמיתית לשלמות ‪ -‬ולחוויית החיים‬ ‫על חורבנו‪ ,‬יוכלו גם לשמוח בבניינו‪ .‬במובן מסוים‪,‬‬
‫בתשעה באב אנחנו נהנים מהיכולת שלנו להתאבל‬
‫במלואם‪.‬‬
‫ואנחנו חווים הגשמה משמעותית בדמעותינו‪.‬‬

‫‪www.weinamerica.com 16‬‬